יום שלישי , 19 מרץ 2024
אינפיניטי FX במבחן שטח. אין הרבה כלי רכב שנראים כל-כך אגרסיביים ומגניבים! צילום: פז בר

מבחן דרכים – אינפיניטי FX דיזל

 

 

אין הרבה מכוניות שנראות ככה ואין כלל רכבי שטח או רכב פנאי שנראה ככה. מכוניות אשר מעבירות מסר מאד ברור עוד לפני שלחצת על השלט הפותח את נעילת הדלתות. מכונית שהאופי שלה ברור עוד כשבלוק המנוע קר ונוזל הקירור הירוק כלל לא זורם בצינורות ובמקרן. ה-FX היא אחת מאלו – ולא במקרה היא הדגם המוביל את מותג איפיניטי גם בישראל. ובהתאם היחס אליה יכול להיות שחור או לבן – אוהב / לא אוהב – אין מקום לגוונים של אפור כאן. אני ניגש ל-FX, הולך סביבה במפגש השלישי שלי עם הגדם אחרי נהיגות ב-37 ו-50 מונעי הבנזין. וממש כמו אז משתדל לשמור מרחק מהחזית של ה-FX אשר נראית לי כמוכנה לזנק ולנשוך אותי בירכי.

 

אינפיניטי FX במבחן שטח. אין הרבה כלי רכב שנראים כל-כך אגרסיביים ומגניבים! צילום: פז בר

 

בריף

אינפיניטי הוא מותג יוקרה של ניסאן – ואצלנו משווק על-ידי קבוצת קרסו – אשר נולד, ממש כמו לקסוס של טויוטה, להתמודדות בשוק הפרימיום האמריקאי. לפני כחמש שנים החל המותג במאמצי חדירה גם לשוק האירופאי וכך גם מצא עצמו עושה עלייה לישראל.

ה-FX היא בהגדרתה קרוס אובר (שזה בגדול אומר מעט יותר גבוה ממכונית פרטית ומעט יותר נמוך מרכב פנאי) המשתמשת בנוסחה המצויה של שימוש בפלטפורמה קיימת של מכונית פרטית (פלטפורמה FM אם זה מעניין המשרתת עוד שני דגמים באינפינטי ושניים נוספים בניסאן) בשילוב עם מרכב דמוי רכב פנאי. במקרה של ה-FX התוצאה מהממת – לטוב ולרע – שכן בעוד שהעיצוב המוחצן והשרירי עשוי למשוך רבים הוא גם ירתיע אחרים. אבל באיניפיניטי האינדיבידואליות היא אחת מעקרונות המותג ובהקשר הזה העיצוב ממש נכון. במונחים של עיצוב בעולם הרכב, יש ל-FX פרופורציות של מכונית ספורט – אפילו רודסטר קלאסית בהקצנה – עם מכסה מנוע ארוך מאד וקמור, קו מתניים מודגש ומאד גבוה, חלונות קטנים וחלל נוסעים שנראה דחוק לאחור ומסתיים בישבן קטנטן ומוצק. סרחי העודף בחזית ומאחור קטנים ובבתי הגלגלים תגלו חישוקי סגסוגת ענקיים בקוטר 20 או 21 אינץ'.

תא הנהג וסביבת הנוסעים מאד אלגנטית. מצאתי את החלל כמשלב או מנסה לשלב בין עקרונות העיצוב היפאניים המסורתיים לבין הצרכים האוטומוטיביים לבין הצורך לשמור על האופי הכוחני גם בפנים ולחזק את הנהג. על הקוקפיט להיות פונקציונאלי ובעל הנדסת אנוש טובה אך גם "לארוז" את הנהג באריזה המחבקת של מכונית ספורטיבית. לטעמי אינפיניטי הצליחה בכך וגם אם אין ל-FX את ההוד וההדר של הריינג' ספורט או את התיחכום עתיר-המיתוג של הפורשה קאיין, יש משהו שובה לב בשילוב של מערכת מולטימדיה מתקדמת ושעון זמן אנאלוגי אובאלי תחתיה – מפגש מקסים של ישן וחדש. כצפוי ממותג פרימיום איכות תא הנהג ללא דופי. מושבי העור רכים במיוחד, דיפוני העץ עשויים לעילא והשילוב של שני אלו יחד עם משטחי אלומיניום מוברש יוצרים סביבה מאד אלגנטית. מקבילה של גן סלעים יפני אם תרצו.

 

אינפיניטי FX במבחן שטח. לפנים כל האיבזור התקני של מותג פרימיום עם נגיעות ייחודיות למוצאו היפני צילום: פז בר

 

מכסה המנוע הבולבוסי מכסה על מנוע v6 דיזל בנפח 3.0ל' המפיק 238 סוסים ו-55 קג"מ. הכוח יורד לכל ארבעת הגלגלים דרך תיבת הילוכים אוטומטית עם שבעה יחסי העברה (עם פיקוד ידני אם תרצו) ומפוצל – כברירת מחדל בעיקר לגלגלים האחוריים. אלו מקבלים בין 50 ל-100 אחוזים מהכוח ואילו הגלגלים הקדמיים יקבלו כל שיעור מומנט בין 0 ל-50 אחוזים. חלוקת הכוח מתבצעת דרך מערכת הנעה כפולה חכמה אשר מזהה את תנאי הדרך – אבדן אחיזה – ומעבירה כוח לגלגלים אוחזים. החוליה האחרונה בשרשרת העברת הכוח היא מערכת בקרת משיכה שדואגת לבלום גלגל מסתחרר (ביחיד או ברבים).

בתחום האיבזור תמצאו ב-FX דיזל מושבים עם חימום וזיכרון, פנסי קסנון, בקרת אקלים מפוצלת, מערכת שמע עם שבעה רמקולים, חיישני גשם ותאורה, חיישני חניה ועוד איבזור אופציונאלי רב. בין הפריטים המעניינים יותר שמופיעים ברשימת האופציות תמצאו בקרת שיוט חכמה, בולמי זעזועים ממוחשבים, היגוי אחורי אקטיבי ועוד.

 

אינפיניטי FX במבחן שטח. ביצועי הכביש טובים, התנהגות הכביש מבריקה ומתגמלת צילום: פז בר

 

בבררםם

מעיכת מתג ההתנעה מעירה מייד גירגור דיזלי עמוק. המנוע נוכח בתא הנוסעים. לא רם, לא מציק רק נוכח – ואין לטעות שמדובר כאן ביחידת הנעה על בסיס סולר ורק מהצליל אפשר להבין שיש כאן עסק עם שרירן. התפיסה המקובלת בעולם הרכב טוענת שיש רעשים שטוב לשמוע ואחרים שלא. כך למשל זה טוב לשמוע את המנוע כשאתה מאיץ בעקיפה, או לשמוע זמזום של מנוע חשמלי כשמכוונים מושב או מראה. ובידוד הרעשים של ה-FX הוא ממש על הגבול בין הרעשים הלגיטימיים ואלו שלא. בהתחשב בזה שמדובר במותג פרימיום הייתי נוטה לפסוק לחומרה בעניין הזה.

מצאתי את תא הנהג כמקום מאד נעים בנסיעת המבחן הארוכה. גלגל ההגה שמן וגוצי, מרופד בעור נעים ובקצות אצבעותיי דוושות – מצופות עור – להחלפת הילוכים. המושבים תומכים היטב בגוף והם אינם רכים או קשים מדי. תפעול המולטימדיה – והמנווט המקומי (תוספת של כ-9300 שקלים) אינטואיטיבית וקלה.

למרות שטח חלונות קטן יחסית, הראות החוצה טובה והשטחים המתים מצומצמים. כשר תימרון טוב מאפשר השתחלות קלה בחניונים עירוניים דחוסים והעובדה שמכסה המנוע נראה בעין עוזר לנהג להתמצא במרחב. ה-FX מאד ספורטיבית באופיה ובהתאמה גם אופי הנסיעה – הרייד – מוצק למדי. בעיר זה מתבטא בנוקשות ותגובה לפני כביש לא אחידים. אולם המוצקות מתורגמת לאי-נוחות רק במקרי-קיצון. רוב הזמן ה-FX סופגת וחושקת שיניים אך לא חובטת בנוסעים בה. בהקשר הזה גם חלל תא הנוסעים נותר מהודק וחף מקרקשת או צקצקת – עדות לאיכות.

 

אינפיניטי FX במבחן שטח. האחוריים עגולים ושריריים. החלל לראש הנוסעים שמאחור טוב תא המטען קטן צילום: פז בר

 

מחוץ לעיר העסק מאד משתפר. רעש המנוע נבלע כמעט לגמרי והדיזל הזה יהיה הכי מאושר בשיוט אורך ומהיר על כביש פתוח. כאן הוא גם יגיע לנתוני הצריכה הטובים ביותר שלו כ-11 ק"מ/ל'. אבל עיקר כוחה של ה-FX על גרסאותיה הוא בכביש המפותל. וזה בעיקר בזכות השלדה (זוכרים FM?) אשר ממקמת את המנוע מעט אחרי קו הגלגל הקדמיים וניהנית מחלוקת משקל ואיזון יוצאי דופן בעולם הפנאיאובר. לגלגלי הענק אחיזה מדהימה בכביש וההגה עתיר מידע ומהיר להגיב. גם ההנעה – שהיא בעיקר אחורית – תורמת כאן לחגיגה וכל הסלט הזה יחד הופך לחיוך רחב מאד על הפנים אחרי שעוברים קטע מהיר בכביש פתלתול. לבלמים עוצמת בלימה ראויה למסה ולתנע ויכולת מינון המאפשרת בלימות מאד מדוייקות וחזקות. מכונת נהיגה? כמעט.

למנוע הדיזל השהיית טורבו מעט ארוכה מדי – עניין של שניה או פחות – אבל זה ארוך מספיק כדי לעצבן בתאוצות ביניים או כשצריך כוח ומייד! הוא עולה יפה בסל"ד בכל הילוך אבל נגמר לו הקיטור בחדות אחרי 4000 סל"ד. כך שכדי לנהוג בקצב נמרץ עדיך להעלות הילוכים מוקדם ולנצל את המומנט הרב בסל"ד הביניים הגבוהה. אולם בכל הקשור לעבודת השלדה, מתלים, בלמים והיגוי מקבלת ה-FX את הציונים הטובים ביותר.

 

אינפיניטי FX במבחן שטח. ה-FX נראה טוב גם מחוץ לעיר. טיולי שטח? לא ממש...צילום: פז בר

 

סיכום

אני מאד אוהב את הזהות של אינפיניטי. ונדיר למצא מותג – בטח יפני – בעל כזה אינידיבידואליזם וייחוד (וכל השוואה ללקסוס תהיה טעות…) ואצלי היא מקבלת ניקוד גבוה בעיקר בזכות זה. אובייקטיבית, ה-FX מתמודדת מול שחקנים משמעותיים למדי ובראשם הריינג ספורט והקאיין דיזל. שניהם עולים כמעט אותו הדבר ונהנים ממנועי דיזל 3.0 ל' בעלי תפוקה, צריכה ואופי עדיפים. כמוצר ה-FX נהנה מחומרי גלם איכותיים מאוד, והביצוע מצויין. התנהגות הכביש תשעשע כל נהג בעל דופק, והמראה האסרטיבי ילטף אגו של בעלים עוד מהחניון. אך דווקא הדיזל הזה – לא מבריק. הוא נוכח מדי בתא הנוסעים, תפוקתו טובה אבל לא מצויינת ואופי הפקת הכוח כבר "לא שם". בהתחשב בכך ש-90% ממכירות סגמנט הפרימיום הם של מנועי דיזל – אני חושש לומר שהגרסה הזו מיותרת בפורטפוליו של היבואן.

Check Also

רוביקון 392 הסוף

אדיוס ל-המי V8 ברנגלר רוביקון. שלום להוריקן הטורי וכפול המגדשים. JEEP מוציאה מהדורת סיום לרנגלר 392 כשבאופק כבר נראה ההוריקן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

two + nine =