אי אפשר להתייחס ל-ix35 מבלי לגעת בקודמו – טוסון. כשהטוסון הגיע לארץ, לפני כשש שנים, הוא עשה מהפכה. אפילו שתיים. הראשונה הייתה להרים את מותג יונדאי ולחזק מאד את מעמדו בציבור בעיקר בזכות איכות המוצר האובייקטיבית. הטוסון היה אז נציג של דור חדש מיונדאי והציבור התרשם. המהפכה – אולי בעצם פריצת הדרך – השנייה הייתה פתיחה של סגמנט הפנאי הקומפקטי אשר הושגה לא מעט בזכות מחיר חדירה אטרקטיבי. הסגמנט שעמד לפני הטוסון על כ-400 יחידות בשנה (בעיקר הונדה CRV וסובארו פורסטר) פתאום החל למכור אלפי יחידות שמתוכן 1700 יחידות היו הטוסון לבדו. מאד מרשים. מתחרים נוספים הצטרפו לאורך השנים – ניסן קשקאי הבולט שבהם – ואחרים הורידו מחירים כדי לשמור על תחרויות.
שש שנים ומשבר עולמי אחד אחרי, ויונדאי נמצאת היום במקום אחר. הרבה יותר חזקה, ומקדימה את התחזית של עצמה לגבי דירוגה העולמי, הרבה יותר מתוחכמת ועם קו מוצרים להתגאות בו. עדות למיצוב החדש של המותג הוא זניחת שמות דגם לטובת קודים: i20, i10, ועתה גם ix35. מזכיר במעט את הקידוד של ב.מ.וו לא?
המחליף
אם במושגי עולם הרכב או בשפת הרחוב, ה-ix35 נראה טוב. מראהו מצליח לחצות מגדרים ועדות ולגעת כמעט בכל אחד. אם הטוסון היה בשלב מסוים "ג'יפ לנשים", גם ה-ix35יצליח כאן ואף יותר לטעמי. ומנגד גם המשיכה הגברית לא חסרה אם זה בחזית האגרסיבית למראה, חישוקי הגלגלים הגדולים והשימוש הרחב בזכוכית וקימורי גוף-מרכב מאד מודגשים. התוצר הוא רכב פנאי מודרני והומוגני למראה – בהחלט לא משהו שתתבאס לשים בחניה שלך – ולא פחות חשוב יוביל את מותג יונדאי עוד צעד אחד לפנים. זה המקום לציין שה-ix35 עוצב ותוכנן במרכז הפיתוח האירופאי החדש של יונדאי בגרמניה – ליד פרנקפורט – עם מטרה ברורה לקלוע לטעם של הצרכן המערבי.
וזה ממשיך גם בתוך תא הנהג וסביבתו שאליה אני מתרגל תוך-כדי-תנועה במיטב המסורת של חיל השיריון. העיצוב ממשיך כמה אלמנטים של המרכב – צורת משושה למשל – גלגל ההגה שמן ועוטה עור, מולי לו מחוונים תכלכל עם צג מידע עשיר, ומרכז מערכת מולטי מדיה של פיוניר, בהתקנה מקומית, שתחתה בקרת אקלים דו-אזורית. המיתוג החשוב בהישג יד מיידית ומה שפחות עתיר-שימוש ממוקם נמוך יותר. לצד המראה הנאה – איכות החומרים מעט פחות מבריקה. תתקלו במשטחי פלסטיק דקים שלא מחזקים את מסר החוסן, ודיפון הדלתות מאחור ממש לא לעניין ונראה כלקוח ממסחרית ישנה. מולה, דווקא הדיפון של דלתות החזית מבריק בעיצובו ואפילו מאפשר אחסנה של בקבוק שתייה של ליטר וחצי. מערך השקעים החיוני ל-AUX IPOD ומתח גלוי ונמצא ממש מול ידית ההילוכים.
מוטיבציה
בעיר. ה-ix35 מושך מבטים ותשומת לב – רבים נדים בראשם למראה הסמל. "זה יונדאי?" אומר פלוני ברמזור "פפשש…" ממשיך במנוד ראש. הייתי די בטוח שמנוע 2.0 ל' בנזין יהיה חלש מדי. דף הנתונים מראה שיש 163 כוחות סוס אולם אלו מגיעים די גבוה בטורים. על החיסרון במומנט מפצה תיבת הילוכים חדשה – מפיתוח וייצור של יונדאי עצמה – בת שישה הילוכים כששלושת הראשונים "קצרים" יחסית ומאפשרים למכונית לצאת חזק מהרמזור ולנוע באופן נמרץ בכל טווח המהירות של התנועה העירונית.
אני מדלג מרמזור לרמזור, ההגה המוגבר חשמלית קל בידיים, וראשי כבר עובד כיצד למצוא את הצימר בראש גבעה הסמוכה למושב לכיש. זעזוע מחזיר אותי למכונית כשאספלט מחוטט מרעיד את המתלים ואותי. נראה שה-IX מתמודד טוב יותר עם גלים ואי-אחידות בכביש מאשר עם שברים או מכסי ביוב המרעידים אותו ברעד החודר לתא ומגיע לישבן.
הכביש נפתח, תיבת ההילוכים מדלגת להילוך הגבוה ומד המהירות מתייצב על קצת מעל 100 קמ"ש. בקרת השיוט עוזרת לי לשמור על הרישיון והמנוע סב על קצת מעל 2000 סל"ד חסכוניים. רעשי הרוח מצומצמים מאד, אוושת הצמיגים על הכביש מתחלפת יחד עם רמת האספלט שעליהם הם דורכים ואני נהנה ממושבי העור הנוחים והתמיכה המתנפחת למשענת המושב. תרצו לעקוף? המנוע יעלה באחת לטורים מאד גבוהים, כשתיבת ההילוכים תוריד שניים ואפילו שלושה הילוכים כדי לספק את הצורך בתאוצת הביניים. מורגש מעט מחסור בכוח, לא דרמטי אבל חסרה קצת יותר דחיפה בתאוצות הביניים.
מערכת השמע אינה מקורית וזו שהותקנה (פיוניר כאמור) הייתה בסדר למדי. מצד שני די עצבן אותי המזגן. ביותר מיקוד המפוח שלו אשר במצב AUTO נורא מרעיש. ואני מת על מצב AUTO פשוט להציב את הטמפ' הנעימה לך ולשכוח מזה – אבל כאן המפוח לא נותן מנוח ומחייב התערבות ידנית. בהתחשב בחום השורר מחוץ למכונית בקיץ שלנו, זו יכולה להתגלות כבעיה.
פזצט"א
לטוסון הייתה יכולת מפתיעה בשטח, ומה-ix35 לא ציפיתי לפחות. גרסת ההנעה הכפולה מצוידת בבקרת בלימה במורד – שלא הייתה בעבר – ועם מערכת בקרת משיכה מהדור האחרון (שזה אומר הרבה יותר יעילה משל הטוסון). ההנעה בעיקרה היא קדמית עם שילוב של הגלגלים האחוריים בתגובה לסחרור גלגל ואבדן אחיזה. אפשר לנעול את המערכת – מתג בתא הנהג – ואז יתפצל הכוח באופן שווה עד 40 קמ"ש. אז תחזור ההנעה הקדמית באופן אוטומטי (וללא חיווי על כך!). עם הידע הזה באמתחתי, ירדתי לדרך עפר ארוכה בקטע האחרון של המסע. בין שטחים חקלאיים, גבעות חשופות, שבילי חורש ומעלה או חריץ גשם מזדמן, לא היה מכשול שה-ix35 לא עבר בקלות יחסית. כל עוד לא תצפו לעבירות של ג'יפ סופה, מצבכם יהיה טוב. המתלים הקשים לא ממש אוהבים שבילי אבנים, ומרעידים בעוצמה את המכונית, מודיעים בכך על הקצה העליון של תחום הנוחות ומעטפת היכולות בשטח. ולמרות מגבלות ברורות למדי, עם מעט שכל ישר ונהיגה זהירה תוכלו להגיע עמוק למדי לשטח.
הגבעות החשופות התחלפו בכרמים הנרחבים של לכיש ואז הגעתי לחריץ עמוק. ירדתי לתוכו באלכסון, נהנה מוויסות המהירות על ידי בקרת המורד, נעלתי את מערכת ההנעה ועם לחיצה עדינה-אך-ממושכת על המצערת הפעלתי את בקרת המשיכה שהתגברה על הנפת שני גלגלים באוויר ושלפה אותי מהתעלה בואכה צימר ומקלחת.
פרחים בארוחת הבוקר
לשמחתי ה-ix35 שמר על היכולת לנוע מעבר לכביש נשמרה והיא אפילו טובה מבעבר. אך היכולת בכביש הרבה יותר טובה כמו גם המראה החביב והעדכני. החלל במושב האחורי מפתיע בנדיבותו וגם תא המטען גדול ושימוש. צריכת הדלק של המנוע החדש – בעל נפח קטן יותר – טובה אך לא מבריק כ-7.3 ק"מ/ל'. חסר לו קצת "בשר" מחוץ לעיר אך בכל מצב אחר הוא מספק. נהג המבלה בעיקר בכרך לא יחוש בכך, לאחרים יש גרסת דיזל מצוינת (184 כ"ס) וחזקה ובהמשך השנה תגיע גם גרסת בנזין חזקה יותר בנפח 2.4ל' עם 177 כ"ס (משרת גם את הסונטה, מיצובישי אאוטלנדר ואחרים).
האם ה-ix35 יצליח להיכנס לנעלי הטוסון? אני יכול להתנבא די בביטחון שכן, למרות המתחרים החזקים גם בזכות גרסת הנעה-קדמית-בלבד במחיר כניסה של 156,000 שקלים. המוצר, נאה לעין, מבוצע ברובו טוב ומתומחר נכון. המותג הרבה יותר חזק מבעבר ועושה רושם שרק מתחזק.