רוני נאק
לאחרונה התבשרנו כי VW עתידה לפטר אלפי עובדים ולסגור לראשונה בתולדותיה מפעלים על אדמת גרמניה. בהחלט אירוע בעל משמעות היסטורית לחברה המפרנסת באופן ישיר כ-700 אלף עובדים ברחבי העולם ויצרה מעל 9 מיליון כלי רכב ב-2023. אולם הריצה הבהולה להנעה חשמלית, השקעות הענק שנדרשו ומנגד התקררות משמעותית במכירות וביטול הסובסידיות וההטבות במדינות מערביות רבות – יצרו יחדיו את הסופה המושלמת שנגסה עמוק וכואב בהכנסות החברה.
לא רק אנחנו שמענו על המפעלים של VW שעתידים להיסגר – גם בסין מודעים לעניין והממשל כמו יצרני הרכב הסיניים עצמם לוטשים עיניים לרכישה מהירה של המפעלים האלה – כך דווחה רויטרס ממקורותיה.

על פי אותו הדיווח, חברות סיניות כבר השקיעו והן נוכחות בסקטורים רבים של הכלכלה הגרמנית, מתקשורת לרובוטים אולם לא ניתנה להם דריסת רגל בתעשיית הרכב – למרות שיש מותגים גרמניים משמעותיים שבהם יש בעלי מניות משמעותיים מסין.
יצור של רכבים סיניים בגרמניה עצמה, יהיה לא רק תקיעת אצבע בעין לתעשיית הרכב המסורתית ולאחד מהסמלים התעשייתיים המשמעותיים של גרמניה, אלא גם תאפשר להם לחמוק מלשלם מכסים שה-EU הטיל על יבוא רכבים חשמליים מסין. דבר שיאיים ישירות על תעשיית הרכב שכה משמעותית לכלכלת אירופה.
הצעות לרכישה עשויות להגיע מחברות פרטיות, מעסקים בבעלות ממשלתית או מיזמים משותפים עם יריבים זרים. מכיוון שמדובר ב-סין, הרשויות הסיניות הן אלה אשר ישארו השקעות בחו"ל וסביר להניח שיהיו מעורבות בתהליך מתחילתו – יש לזה הרי משמעות אסטרטגית גלובלית. זאת כשברקע הבחירות הקרובות בגרמניה (פברואר 2025) והממשלה שתקום בעקבותיה.
זה לא סוד שענקיות הרכב של סין מנסות להשיג דריסת רגל באיחוד האירופאי – BYD כבר ממהרת לקדם תהליכים למפעלים בטורכיה ובהונגריה, ליפמוטור שמנהלת רומן עם סטלנטיס מתכננת מפעל בפולין ו-צ'רי רוצה לעצמה מפעל וותיק של ניסאן בספרד