שלג ראשון

שטח

כשהתחזית סיפרה על סופת חורף ממש רצינית שתכה בנו בימים הקרובים – בשבילנו זו הייתה הזמנה פתוחה להרפתקה. בזמן שמכ"מ הגשם קירטע וצלע, וחברים החלו מדווחים על פתיתי שלג ראשונים המנשקים את האלונים של יער אודם כבר היינו מוכנים לצאת. אלא שאז קרה הלא צפוי – הדבר המציק הזה שקוראים לו "חיים" – והיינו צריכים לדחות את היציאה ביום אחד. אז היה שלג, לא כמה שרצינו, אבל מספיק כדי לאתגר את רוב כלי השטח. כדי לכבוש את ההר הצטיידנו בג'יפ קומפאס. חיפשנו רכב בעל הנעה כפולה קבועה ומרווח גחון מספק כדי להתמודד עם שלג בעומק של כ-5 ס"מ, מעט קרח, והרבה בוץ ומעברי מים עמוקים. וכשהתיישבנו מאחרי ההגה גילינו שלמערכת ההנעה יש גם מצב SNOW – שבדיעבד היה שימושי ויעיל מאד.

האיזור שבו צילמנו הוא בגבעות שממזרח לכפרי הדרוזים – בוקעתה ומסעדה. ראשי הגבעות הן באיזור ה-1200 מטרים וסביב כרמי תפוחים, דובדבנים ורשת עשירה של דרכי עפר, וחצאי כבישים. אבל ההגעה לשם הייתה מאתגרת לא פחות. גשם סוחף מאיזור ראש פינה ועד ליעד – כולל – ושמחתי על ההנעה הכפולה, וחימום נעים לרגליים עוד לפני שהגענו לשלג. בדממה הרועמת שעוטפת כל שטח מושלג קל היה לחשוב שאנו במדינה אחרת. לאוויר היה ריח אחר והטמפרטורה הרגישה כמו מינוס 5 מעלות בזכות משב רוח שחצה כל שכבת בידוד על הגוף. שעות שוטטנו בין הכרמים, מטפסים בשלג לפסגות של הר כרמים ותלים נוספים – מקווים שהערפל יתפזר לרגע ויחשוף את העמק המושלג שלפנינו. מעברי מים רבים, בחלקם נהיגה ממש בתוך זרם חזק למדי לכל רוחב השביל, היו עיקר התפריט. במקום אחד או שניים איתגרנו את בקרת המשיכה להתמודד עם שכבת שלג ובוץ חלקלק – וללא דרמה הגענו לאן שרצינו.

• השקה ג'יפ קומפאס

את היום סיימנו במסעדת בשרים מצויינת במסעדה. על הרחוב הראשי – "STEAK WOOD" – בשר משובח ומחירים הוגנים – ממש לפני הפניה לעבר יער אודם שבו השלג כבר הפשיר לגמרי. נתראה בסופה הבאה!