כך תתכננו נסיעה ארוכה ברכב חשמלי

רוני נאק

לא מזמן נסעתי עם רכב חשמלי לשדה בוקר. אספתי אותו יום קודם, נסעתי איתו בעיר ולחברים ובאור ראשון יצאתי שמח לנסיעה של כ-180 קילומטרים מביתי. נסיעה שעם רכב בנזין רגיל כלל לא הייתה מצריכה מחשבה נוספת. זה לא שלא היה תיכנון מקדים. דווקא היה ועוד איך.

לרכב המדובר, סקייוול ET5, יש טווח נאה של 400 קילומטרים ורכב ההדגמה שזוכה ליהנות מנהגים עם רגל כבדה על דוושת התאוצה סיפר לי, (דרך מחשב הדרך) שיש לי טווח של 342 קילומטרים שזה 21 קוט"ש ל-100 ק"מ לערך. המספרים הגיוניים ומסתדרים נהדר.

בדרך דרומה ניסיתי להשיג נתון טוב יותר ממה שמחשב הדרך הפאסימי ניבא לי. הצלחתי לעשות זאת על ידי שימוש במצב איחזור האנרגיה המירבי ונהיגה בקצב שהוא ב-N יותר איטי מהרגיל שלי עם רכב בנזין. זה עדיין לא קצב זחילה שמעצבן נהגי מוביליות, אבל בהחלט קרוב יותר מאי פעם למספרים שעל תמרורי הדרך. כך שהגעתי למדרשה כשעל מחשב הדרך מתנוססים 30% אחוזי טעינה. נפלא!

התכנית הייתה שבתום הפגישה שלי שם, אני אדלג לטעינה בעמדת ג'ינרג'י מול קפה פולה. בסך כל כ-4 ק"מ ממני. נו פרובלם. יש שם 2 עמדות מהירות של 50 קילו-וואט ועוד אחת AC של 43 קילו-וואט. הצצה מהירה באפליקציה מגלה שעמדת DC אחת תפוסה והאחרות פנויות. נהדר. עולה על הרכב נותן בוואטים להגיע צ'יק צ'ק רק כדי לגלות את מגרש החניה עמוס לעייפה, רכב חשמלי אחד טוען כשהוא עומד באלכסון וחוסם את הגישה לכבל השני ורכב שאינו חשמלי חונה בעמדת ה-AC.

מה עושים? אין לי מספיק טווח כדי למשוך כל הדרך למרכז, אני לא רוצה לאבד שעות מהיום ולהיכנס לתוך באר שבע. למזלי אני מחזיק בנייד שלי 3 אפליקציות של שלש ספקיות: ג'ינרג'י, אפקון ו-סונול EVI ובנוסף יש לי גם צ'יפ חביב של EVEDGE שלעולם לא מאכזב. בכל האפליקציות נרשמתי מראש עם פרטי אמצעי התשלום וכל מה שצריך. ביניהן יש אפליקציות נוחות יותר ופחות אבל בדרכים הן מספקות נתון חשוב אחד: האם העמדה בשימוש או לא. הן גם מאפשרות לנווט מהמיקום שלכם אל העמדה. לפעמים זה קריטי ממש אם לא מכירים את האיזור.

• תעלו לצפון לגוש שגב

לא אומר לכם שלא נלחצתי לרגע. אפילו די הרבה. לפחות עד שמצאתי עמדת DC מהירה של סונול EVI רק 16 קילומטרים ממני. בתחנת סונול בכניסה לירוחם. האפליקציה סיפרה לי שהעמדה פנויה וכי היא תתן לי 50 קילוואט מתוקים של זרם DC ישר.

שתי לחיצות חזקות מאוחר יותר אני מוצא את העמדה ונכנס אליה ברווס. קליק, וויש על המסך באפליקציה והחשמל מתחיל לזרום פנימה בשיא ההספק של העמדה. 50 קו"ט. המחיר לא ממש זול כ-2 שקלים לקו"ט. עדיין יותר זול מדלק כמובן. תיכננתי לבלות בתחנה כארבעים דקות. כדי שתיהיה לי מספיק טעינה להגיע הביתה ולמחרת לחזור לסוכנות ולהיפרד מהרכב. בסוף נשארתי שם כמעט שעה.

אחרי כ-20 דקות הגיע בחור על Ds3 חשמלית – וחיכה בסבלנות שאסיים. בזמן שאנחנו מקשקשים גלשה לתחנה ג'ילי אחת שהנהג בה הביט בי, הביט ב-DS הממתינה והבין שייבלה כאן מעל לשעה רק בהמתנה להתחברות. הוא המשיך הלאה במורת רוח.

חזרתי הביתה באיזי. מחליף את המהירות לטובת ההבטחה שאצליח להגיע הביתה בלי דרמות.

מה המסקנות מהיום הזה

זו לא הפעם הראשונה שאני עושה נסיעה ארוכה עם רכב חשמלי. אבל תמיד יש הפתעות ודברים לא צפויים. אז ככלל תמיד הכינו לכם תכנית גיבוי. לעולם אל תסמכו רק על ספק טעינה אחד. שיהיו שניים לפחות. אף פעם אי אפשר לדעת מתי תהיה נפילה ספונטנית של כל העמדות שלו (כבר קרה, גם בישראל). בנוסף הכינו נקודות טעינה חילופיות אם אלו שתכננתם להגיע אליהן תפוסות בטעינה או על ידי נהגים לא מתחשבים שחונים במקום (העניין הזה ייפתר על ידי רגולציה בקרוב).

דברים נוספים שצריך לקחת בחשבון ופחות עניינו כשנסענו עם רכבי בנזין: הגיאוגרפיה. האם היעד הוא בעליה או בירידה. לדוגמה, הבדלי צריכת הזרם בעליה לירושלים מול החזרה ממנה אדירים. מזג האוויר מאד משפיע. חום כבד או קור עז מחייבים שימוש אינטנסיבי בבקרת האקלים וזה מקצר את הטווח וגם מאט את התהליך הכימי שבו נאגרת ומשתחררת האנרגיה החשמלית.

מספר הנוסעים שברכב או המשקל של המטען שבו, גם ישפיעו על הטווח ולא תאמינו שגם רוח חזית חזקה או הפרש של 20 קמ"ש במהירות השיוט יעשו הבדל דרמטי בטווחים.

היעזרו במחשב הדרך. כמו שיש בסקייוול וכמעט בכל רכב חשמלי, כדי לקבל תמונת מצב בזמן אמת של צריכת הזרם בנסיעה הספציפית הזו. זה ייתן לכם קנה מידה לטווח האמיתי שיהיה לכם. זכרו את קיבולת הסוללה. אם היא לשם הדוגמה 60 קוט"ש וקצב צריכת הזרם שלכם הוא 20 קוט"ש ל-100 ק"מ (נתון ממחשב הדרך), יהיה לכם טווח של 300 קילומטרים. במידה ותרפו מעט ותצליחו להגיע ל-17 קוט"ש ל-100 אזי הטווח יגדל דרמטית ל-352 קילומטרים.

הדרך הטובה ביותר לפצח את הבעיה זה עם עמדת טעינה ביתית. אם תצאו לנסיעה עם 100% טעינה, במרחקים של ישראל, רוב הסיכויים שתוכלו להשלים את הנסיעה עם טעינה אחת או כלל ללא טעינה. בנוסף, טעינה ביתית היא הרבה יותר זולה וחפה מהסטרס של עמדות הטעינה הציבוריות שלפעמים בסופי שבוע ובחגים עשויים להפוך למוקדי חיכוך לא הכי נעימים.