יום ראשון , 29 נובמבר 2020
ראשי » אופני הרים » סינגל משואה פלוס
מנוחה ליגע - אחרי הצמדת שני סינגלים מגיע לנו לנוח בנקודה יפיפיה בפארק בריטניה. צילום: רוני נאק

סינגל משואה פלוס

רוני נאק

אז צץ לו הרעיון הזה. שהרי שנינו, זוגתי ואני, רוכבים על אופני הרים חשמליים. עובדה מצערת, אבל נוחה למדי ובעיקר מונעת התעייפות מופרזת בקיץ הישראלי. והרעיון צץ מכיוון שמסלול הרכיבה המתוכנן – סינגל משואה – הוא "קצר מדי" לרכיבה על אופני הרים חשמליים שמגהצים אותו בקצב מהיר. החשש שנחזור מהשטח לא מסופקים הביא אותי למצוא פתרון יצירת שבדיעבד הוא גם די מתבקש: לחבר את משואה עם אחד הסינגלים המסומנים הנוספים שיש באזור זה. ויש לא מעט! מכל המבחר של סינגל זכריה, פארק בריטניה, סינגל עדולם ואפילו חרובית שדרשה קו מערבי ארוך יותר – מכולם את סינגל עינב עוד לא רכבנו. שלוש דקות אח"כ יש תכנית: משואה+עינב ברכיבת אחרי הצהריים/ערב כשכבר פחות חם והבריזה מלטפת.

פריקה מהירה של ה-CRV אחרי נסיעה נעימה מאד אך נמרצת בדרך לפארק בריטניה. צילום: רוני נאק

ההכנה של ה-CRV שלקח אותנו למצפה משואה הלכו בנוהל הרגיל: המושבים האחוריים קופלו ליצירת משטח אחיד וענקי, מחצלות נפרשו כדי להגן על חלל הרכב מהאופניים ושני זוגות יחד עם ציוד רכיבה רב וגם צידנית עם נשנושים לפיקניק קצר אחרי. ועדיין עוד נשאר מקום רב.


מת-חי-לים! שני סינגלים, 26 קילומטרים וכ-515 מ' של טיפוס מצטבר. צילום: רוני נאק

הנסיעה למשואה ארכה כשעה נעימה מאד על הכבישים. CRV מבודד מצוין מהחום שבחוץ ומגהץ בנעימות את פני הדרך בזמן שהוא סוגר בקצב את הקילומטרים בין הבית ליעדנו. התראת הקילומטר הגיעה ממערכת ה-WAZE שצריך לרדת מכביש 1 לעבר בית שמש – והכביש הריק מזמין כניסה זורמת לעקומה ימנית מהירה. אני מעט לא זהיר – ובקרת השמירה על הנתיב של הרכב מצרצרת בעצבנות ונותנת תיקון קטן להגה שמחזיר אותנו למרכב הנתיב. למרות הממדים – כיף לנהוג ב-CRV והרכב נענה ללחיצה בשמחה של מנוע טורבו חזק.

סינגל משואה מקבל אותנו עם הרבה אדרנלין על ההתחלה. צילום: רוני נאק

התארגנות מהירה ומתחילים לרכוב. נקודת ההתחלה והסיום היא גם הנקודה השנייה הגבוהה ביותר לאורך המסלול- כך שמתחילים עם מורד מהיר ומאד-מאד כיפי. הזרימה בין עצי היער מהירה וכדאי להרים ראש ולהסתכל הרחק לפנים שלא להיות מופתעים. אין בסינגל הזה מכשולים טכניים מסובכים והוא יתאים לרוכבים ברמה בינונית מבלי לאתגר יותר מדי.

זרימה מופלאה בין עצי היער. צילום: רוני נאק

קטע המורד נגמר במהירות ועוברים לרכיבה בשטח פתוח יותר. מעט דרדרת, חורש ים תיכוני מחליף את האורנים ושמש אחרי צהריים מתחילה להזהיב. 6.9 קילומטרים מהזינוק הגענו לצומת של סימוני שבילים: אדום ממשיך ישר והכחול שעליו רכבנו עד עתה פונה בחדות שמאלה לעבר הישוב עגור. פנינו יחד עמו ופילסנו דרך בסבך עד שיצאנו לכביש ליד תחנת אוטובוס. חציה זהירה של הכביש ופנינו ימינה וכמעט מיד שמאלה לרחבה עפר גדולה ולשלט הכניסה לסינגל עינב.

סינגל עינב – 10 קילומטרים קלילים בנוף פתוח. צילום: רוני נאק

עינב הוא באורך של כ-10 קילומטרים בנוף שונה מזה שרכבנו עד עתה: גבעות נמוכות יותר, יער דליל עד לא קיים ומדי פעם עצי חרוב עצומים ומרהיבים מנקדים את השטח. רכבנו על דרך העפר הרחבה עד למוצא הסינגל שמסומן בירוק ועקבנו אחרי הסימון בשביל זורם ומאד יפה. מי שמחפש אתגרים טכניים – לא ימצא אותם כאן.

אחד העצים המרהיבים שעל סינגל עינב. צילום: רוני נאק

מצאנו עץ חרוב גדול לנוח בצילו – מולנו פרושה שפלת יהודה ואחריה מישור החוף לכיוון מערב. נוף מרהיב הממלא את הנפש.

המשכנו ברכיבה זורמת עד להשלמת הלופ של עינב וחזרנו לכביש בדיוק כמו שבאנו. ירדנו בסינגל הכחול שמאחרי תחנת האוטובוס לחזרה לצומת השבילים כחול/אדום. הפעם פנינו שמאלה באדום כדי להמשיך את המחצית השנייה של סינגל משואה.

יש גם לא מעט טיפוסים. בקטנה על אופני הרים חשמליים. צילום: רוני נאק

בשלב הזה השביל רובו ככול בעליה. יש לשים לב לקטעים מדורדרים ולאבנים מתגלגלות הפזורות על פניו. ההקלה שהרגשנו כשחזרנו ליער האורנים הייתה קצרת מועד שכן אז מתחיל הקטע התלול יותר בטיפול עד לנקודה הגבוהה ביותר בטיול – חורבת עקבה שהיא 364 מטרים מעל לפני הים.

החלק האחרון של משואה מדליק ומהיר כמו ההתחלה שלו. צילום: רוני נאק

בראש הטיפוס יש שולחנות קק"ל, צל משובח ובריזה מהממת עם נוף מרהיב להרי ירושלים. מנוחה קצרה ושוב עולים על האופניים לקטע רכיבה מהיר, טכני ומאד כיפי שסוגר מהר מדי את ההקפה של משואה ומחזיר אותנו לרכב.

סוף המסלול כיף לפגוש שוב את ה-CRV ובקבוקי המים הקפואים שמחכים לנו בתוכו. צילום: רוני נאק

דלת תא מטען גדולה נפתחת והאופניים מפורקים במהירות פנימה. מנצלים את ההנעה הכפולה – וקטע בשביל שמצאנו על האופניים – חזרנו ליער עם ה-CRV לשולחן מול הנוף ולתפוס את האור האחרון המושלם בפריסה ראויה אחרי 26 קילומטרים של רכיבה כיפית.

הנשנושים מחכים בצידנית. תא המטען הגדול בולע לתוכו את האופניים והציוד. צילום: רוני נאק

זה היה כמעט עצוב לראות את האנדרואיד אוטו מתעורר לחיים כשהניווט מספר על 55 הדקות שיש לנסוע בחזרה הביתה. בקרת השיוט מוצבת על נתון שיאפשר לנו להגיע בזמן לארוחת שישי. עד להרפתקה הבאה.

העמסה זריזה של ה-CRV ארוחת שישי מחכה. צילום: רוני נאק

צפו גם בזה

למה וולוו מפילה מכוניות חדשות ממנופים?

מה יכולה ללמד צניחה חופשית מ-30 מטרים? מה עושה את וולוו למכונית הבטוחה ביותר?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

4 × three =