טור אישי: הגיגים על הדרכת רכיבה

איתי בלי די

בזמן רכיבה, המוח עסוק בחשיבה. זכרונות ומסקנות , הנה שיר נכתב בין מסעות:

The sound of silence / mtb style

סינגל על צלע הר זורם, 
הלב שלי החל פועם,
חשש נבנה בכל פניה,
הפחד מהנפילה,
חזיון בעתה 
בלב נתקע,
זיעה קרה נוטפת.

בדמיון רוכב המון,
מדרונות לגיהנום,
מדווש חזק 
מול תחושת מחנק
סוחפת.
אינה עוזבת,
ושוב זיעה קרה נוטפת.

מבעד לאבק סלעים בולטים,
בולדרים ואבנים,
זכרון של יום שלם נמחק,
תמונה אחת זוכרת.
אלפי אורות
טיפת זיעה
צלילות חודרת.

כדאי לקחת הדרכה,  לשיפור הרכיבה
השקעה היא משתלמת.
טעויות הולכות גדלות,
החלטות שגויות פוגעות,
מיומנות נרכשת
זיעה קרה נשטפת.

מכונה אינה פיתרון, האדם
ניצב ראשון.
יכולת פיסית היא שולטת,
מכאניקה פשוט עוזרת.
ניצב מוכן מול העולם,
זיעה קרירה מתנדפת.

אסיים עם הקדמה, על היסטוריית רכיבה.
בעבר זינקתי לאוויר עם אופניים, מעל גבי רמפה מאולתרת. בזמן הנחיתה היה אובדן שליטה, והראש פגע באדמה. הזיכרון לטווח קצר נפגע, וחזר אלי לאחר יממה.
במשך שנים ביצעתי שדרוג חלקים, בניסיון לשפר את רמת הרכיבה. תמיד בראש זיכרון כואב, לאותה נפילה.
לאחר החלטה נכונה, פניתי למדריך רכיבה. פחדים השתחררו, ואני נהנה ומתנסה יותר מקודם.