יום חמישי , 22 פברואר 2024
60 קילומטרים של ניקוי ראש בערבה התיכונה. מזור לנפש. צילום: רוני נאק

רכיבת אופניים בערבה המקסימה


רוני נאק

אם אתם ממש חייבים להתאוורר, לטעון מצברים ולצאת למרחבים – סעו לערבה. זה בדיוק מה שאני עשיתי באחד הימים הקרירים הראשונים שהיו לחודש נובמבר להציע. אחרי ימים ארוכים צמוד למסך הטלוויזיה וערוצי החדשות, בין קירות וברכבת הרים רגשית בין ייאוש לתקווה – הייתי חייב לצאת לנשום מדבר.

60 קילומטרים של ניקוי ראש בערבה התיכונה. מזור לנפש. צילום מסך STRAVA
  • איזור: ערבה תיכונה
  • מרחק: 59 ק"מ
  • גובה מצטבר: 520 מ'
  • על מה רכבנו: ספשילייזד ליבו אקספרט

הפתרון הסתמן בצורה של ספשילייזד ליבו חשמליים בשילוב של מיצובישי אקליפס קרוס פלאג-אין שהביא אותי ואת האופניים לנקודת ההתחלה במגרש החניה הגדול שמול הצרכניה של מושב חצבה.

יצאנו לדרך מהמרכז לפני הזריחה את פנינו בחצבה קיבלו 20 מעלות נעימים. צילום: רוני נאק

השארנו את המיצובישי ורכבנו חזרה לשער המושב, משם מרחק קצר עד שנראה סימון שבילים שחור המסמן שמאלה בין החממות. נרכב איתו כקילומטר עד למפגש עם סימן שבילים כחול. ממשיכים עם הסימון השחור שהכניס אותנו לערוץ החצצי של נחל שחק בואכה מפגש נחלים רחש וסלעית. האיזור שטוח יחסית ואנו סומכים על הסימון השחור שיוביל אותנו באפיק הנפלא. זה מדהים איך 5 דקות של רכיבה ופתאום נמצאים בלב שטח שנראה כמו סוואנה באפריקה. ממשיכים כ-5 קילומטרים בתוך הערוץ כשמשמאל לנו גבעות הבוץ האדומות של שיזף. רוכבים בין עצי שיטה רבים ומדי פעם מחרידים צבאים המזנקים בריצה.

60 קילומטרים על אופניים בערבה התיכונה. נחל שחק פינת שיזף. צילום: רוני נאק

בסופו של דבר השביל יוצא מהערוץ ופונה בחדות לדרום מזרח. ממשיכים כל העת עם הסימון השחור, חולפים על פני הצומת עם הכחול והערוץ הבא הוא ערוצו הנפלא של נחל שיזף. נפנה בו מערבה עד שיביא אותנו, על דרך רחבה וברורה למאגר נקרות. כרגע (נובמבר) יבשושי למדי אבל עשוי להתמלא די במהירות אחרי שטפון בריא בנחל נקרות.

הזנבנים האלטרואיסטים באו לומר שלום ולנסות לקבץ חטיפים מאיתנו. צילום: רוני נאק

משם עלינו לשניה על כביש הכניסה לעין יהב וחצינו דרך החממות לדרך השלום. עליה רכבנו דרומה עד לכניסה של מנחת עין יהב (חאן גמליה) וחצינו בזהירות את כביש הערבה (כביש 90) לעבר ספיר. ממש לפני ספיר פנינו שמאלה עם השלט המורה "קלדרה" וסימון שבילים כחול המסובב את ספיר מדרום ומזרח ולבסוף מתחבר לציר המעיינות המסומן בסימון שבילים שחור.

אחרי ספיר הפיצול לקלדרה של כרכשת (רק ברגל). הפעם אנו המשכנו על ציר המעיינות. צילום: רוני נאק

אותה "קלדה" נגישה רק להולכי רגל – היא למעשה לוע של הר געש קדמוני שקירותיו קרסו לתוכו וקל לזהות אותה בשל הקרקע השונה שלה. ממש בדרך אליה יש גם דייק (סלע מחדר שחור במקרה הזה)  הבולט אנכית בקרקע הלבנה. מרתק.

מיצובישי אקליפס קרוס PHEV היה שותף נהדר להרפתקה הזו. נוח מהיר וחסכוני בדלק. צילום: רוני נאק

לחצבה הדרמתי על מיצובישי אקליפס קרוס PHEV. זהו רכב פנאי המאפשר לנסוע עד 45 קילומטרים כמו רכב חשמלי, בזכות סוללה גדולה ויכולת לקבל טעינה מרשת החשמל וגם להינות מטווח נסיעה בלתי מוגבל מחוץ לעיר בזכות מנוע בנזין שניתן לתדלק כמו רכב רגיל. שני מנועים חשמליים, מנוע בנזין והנעה כפולה חכמה (אחת מנקודות החוזקה של מיצובישי) מקנות לרכב יכולת דינאמית כיפית וגם צריכת דלק בינעירונית של כ-17 קילומטרים לליטר.

עד 45 קילומטרים טווח חשמלי מטעינה מלאה ויכולת טעינה עצמית ואיחזור אנרגיה. צילום: רוני נאק

בירידות הארוכות לערבה יכולתי להשתמש בבלימה מאחזרת כדי לטעון מעט את הסוללה ולהרוויח עוד טווח נסיעה כשעל הדרך, משתמש פחות בבלמים ההידראוליים במורד הארוך. בימים שהרכב היה עימי ויחד מילאנו מטלות רבות, מהקפצת הבנות לחוגים, דרך השלמות בסופר ועד השטחת המושבים האחוריים כדי להכניס פנימה את האופניים לנסיעה הארוכה – האקליפס קרוס התגלה כרכב נוח, נעים ומרווח. ממשק אנדרואיד אוטו מקורי ומערכת שמע איכותית הנעימו את הדרך לערבה וחזרה הביתה ומערך של מערכות סיוע לנהג ובטיחות אקטיבית עשו את החזרה הביתה אחרי יום ארוך על האופניים לקלה יותר. בהחלט שותף ראוי להרפתקה.

הצוקים הלבנים של נחל אשבורן מבשרים את המפגש עם הנקרות הגדול. צילום: רוני נאק

המשכנו ברכיבה על ציר המעיינות צמודים לקירות הלבנים של נחל אשבורן עד שהביא אותנו למפגש עם הערוץ הרחב של נחל נקרות המסומן באדום. בנקודה הזו יש קוליסים רבים והסימון לא ברור במיוחד. לבסוף זיהינו חבית בערוץ הנחל (מעט מערבה מנקודת החיבור אשבורן-נקרות) וזו הפנתה אותנו להמשך הציר השחור צפונה.

אם שחור הזנב מצייץ שחסר לי אוויר בצמיג – הוא צודק. צילום: רוני נאק

ציר המעיינות בערבה הוא אחד ממסלולי הטיול המוכרים במדבר, ומחבר כמה נקודות מים שהיו בעבר לאורכו. כיום אפשר בעיקר להינות מערוצי הנחלים שאותם הוא חוצה המלאים בעצי שיטה מקסימים ומלאים בעלי חיים. משפחות גדולות של צבאים נראות כמעט בכל ערוץ ואפילו היה לנו דיבור עם כמה זנבנים ידידותיים שבאו – כהרגלם – לבקש מזון.

כמעט כמו סוואנה אפריקאית עם עצי שיטה פורחים והמון בעלי חיים. צילום: רוני נאק

לאחר מנוחה קצרה בעין שחק – בה בעבר הייתה מכלאת ראמים גדולה בפרוייקט השבתם לטבע – המשכנו עם הסימון השחור שהוציא אותנו למשטח חמאדה גדול ורחב ידיים. כ-4 ק"מ אחרי עין שחק פגשנו את סימון השבילים הירוק של נחל מסור. התכנית המקורית הייתה לרכב לאורכו לקניון ולהר מסור אולם רמת הטעינה באופניים הייתה ירודה למדי – בעיקר בשל זלילת הזרם בערוצי הנחל החצציים.

משפחת צבאים אחת מני רבות שפגשנו ברכיבה.. צילום: רוני נאק

אז לאחר תיקון תקר אחד, פנינו ימינה עם הסימון הירוק שהוציא אותנו אחרי קצת יותר מקילומטר לצומת של חצבה, ממש מול בי"ס שדה חצבה.

60 קילומטרים במדבר ואין אחד משעמים או זהה לקודמו. צילום: רוני נאק

משם חצינו בזהירות רבה את כביש הערבה ורכבנו חזרה על השול עד לחצבה ולרכב שחיכה מול הצרכניה. המצברים טעונים! חוזרים הביתה.

 

Check Also

הסבה לחשמל של ריינג' קלאסי

קח רכב אספנות קלאסי ונדיר עם מנוע V8 רועם וחלש והסב אותו להנעה חשמלית. חילול הקודש או תוספת זמן לקשיש הבריטי?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

eighteen + 16 =