יום שבת , 3 דצמבר 2016
דף הבית » מגזין » שלושה סינגלים בשלושה ימים
שלושה סינגלים בשלושה ימים

שלושה סינגלים בשלושה ימים

זה היה בוקר חורפי ושטוף שמש – והרגשתי כאילו ברחתי מבית הספר. אישתי נדדה לה בפקקים למשרד שבעיר, הבנות כבר במסגרות שלהן, ואני מעמיס את הטנדר באופניים, תיק רכיבה ומעט צידה לנסיעה הקצרה לאלון הגליל. התחושה הזו רק הלכה והתחזקה כשיצאתי צפונה ממחלף רבין על כביש החוף והנתיב מולי – זה שנוסע דרומה – נראה יותר כמגרש חנייה עצום ורצוף, בשרשרת בלתי נגמרת שמתחילה להתדלדל רק באיזור חדרה.

זה הבוקר הפותח במסע בן שלושה ימים, מסע שבו אני ארכב בכל יום סינגל בעל משמעות בניסיון לצייר לכם תמונה עדכנית של זירת אופני ההרים הישראלית. סצינה אשר סוחפת אליה אלפי רוכבים הנודדים מדי שבוע לשבילים ודרכים הנפתחים – כך נראה – בכל חבל ארץ. ובעיניי כל מה שמוציא את האנשים מהבתים לשטח – מבורך.

שלושה סינגלים בשלושה ימים. אקורד הפתיחה עם פולקסווגן אמארוק במרכז השטח אלון הגליל. צילום: רוני נאק

שלושה סינגלים בשלושה ימים. אקורד הפתיחה עם פולקסווגן אמארוק במרכז השטח אלון הגליל. צילום: רוני נאק

קומפלקס אלון הגליל

היעד הראשון הוא אלון הגליל, או ליתר דיוק "מרכז השטח אלון הגליל". מקום אשר הפך מאז הקמתו בשנת 2002 לטבור של פעילות נמרצת מאד לרוכבי הרים מהסביבה וכאלו – כמוני – אשר נודדים אליו על רכבם. סינגל אלון הגליל נפרץ על ידי תושבי הישוב הסמוך לפני כעשור וחצי, אבל זכה לחותמת ההכשר מקק"ל רק אחרי זמן מה. אבל מאותו רגע שקק"ל נרתמה למיזם (בהבנה שמטיילים בשטחה נותנים לגיטימציה על הבעלות של הקרקעות – בעיקר כנגד יזמים, מפתחים ומשתלטים לסוגיהם) העסק קיבל קנה מידה אחר לגמרי. במובנים רבים סינגל אלון הגליל הוא הסבא רבה של הסינגלים המסודרים בישראל ואותו רכבתי – 22 קילומטרים שהם חיבור של שלושה מסלולי-משנה – אשר מתחילים בקטע מהיר בחורש אלונים מקסים, ממשיך זורם ומעט טכני, ואז נושק לנחל ציפורי ופונה בחדות לגבעות עגלגלות שאותן מסתיר יער אורנים יפה. השביל שופץ לאחרונה, הוא מטופח מאד ותמצאו בו פינות מנוחה מסודרות, מעיינות (עין רימונים) לאורכו, ואף בוסתנים שאפשר לטעום את פירותיהם. המסלול יסתיים אחרי כשעתיים של רכיבה נינוחה ולא מאד טכנית או פיזית – הנוף בעונה הזו של השנה (חורף) מקסים ובחלקו נראה כלא ישראלי בעליל.


View סינגל אלון הגליל in a larger map

לאחרונה קיבל האיזור את הכינוי "קומפלקס" ולא במקרה. שכן נפתחו סינגלים נוספים המשיקים לשביל המקורי: ריש לקיש, שמשית, הסוללים, אלה והושעיה. עליהם תוכלו להגיע לעתיקות ציפורי, להכנס לקבר של רבי יהודה הנשיא – שהיא נשיא הסנהדרין – וללטף כמה מעצי הזית העתיקים ביותר בישראל כאלו אשר חזו בצבא הרומי הצועד מולם.

היום הראשון נגמר ומיהרתי להשליך את האופניים לארגז המטען של הטנדר ולמהר בחזרה הביתה להוציא את הילדות מבית הספר.

שלושה סינגלים בשלושה ימים עם פולקסווגן אמארוק. שבילי בן שמן רושמי עומסי תנועה בשישי ושבת. צילום: רוני נאק

שלושה סינגלים בשלושה ימים עם פולקסווגן אמארוק. שבילי בן שמן רושמי עומסי תנועה בשישי ושבת. צילום: רוני נאק

בן שמן

האמת היא שמעולם לא התחברתי לשבילים של בן שמן. תמיד העדפתי את הדרכים של הצפון נוף ילדותי ואלו נראו לי חיקוי לא מוצלח של הבית. וזה היה נכון עד לפני כמה חודשים כשהקדמתי לצאת והגעתי לחניון של מצפה מודיעין בשש וחצי בבוקר של סוף השבוע. פי נפער ולסתי נשמטה לקרקע המאובקת. מאות כלי רכב סתמו את החנייה, חלק מהמכוניות ממש נשפכות כבר לכביש 443 והאחרות צמודות דלת-לדלת. הייתי משוכנע שנפלתי על אירוע או תחרות או מפגש של וועד עובדי הייטק אבל בחור שחנה לידי וקלט את התדהמה אמר בקול בוטח "ככה זה כאן כל הזמן". ומאותו רגע אני מכור. האנרגיות של המפגש מדהימות ותמצאו כאן רוכבים מכל דיסציפלינת שטח, ורמת רכיבה וציוד שרק עולים על דעתכם. בהיצע שני סינגלים "רשמיים": הרצל וענבה אבל הגבעות מזרחה למודיעין צפונה לתל חדיד ודרומה מרושתתו בשבילי 4X4 ושבילי אופניים רבים ולא מסומנים.

המקום לא מסודר, מסומן בסימון שבילים בחלקו, וכמה רוכלים זריזים פתחו דוכנים לציוד אופניים, מזון, משקאות אנרגיה וכמובן פיתה דרוזית שבלעדיה אי אפשר לסיים רכיבה מוצלחת.

התפריט הקבוע שלי הוא שתי הקפות רצופות של "הרצל" הוא השביל המסומן בכחול, בו אני מצאתי שילוב מאתגר של מהירות, טכניקה וכושר אשר הפכו אותו גם לכלי עבודה חשוב עבורי למבחני האופניים – לא מעט גם בשל העובדה כי רוכבי הרים רבים מאד מכירים אותו ויבינו על מה אני שח.

עוד שביל מקסים מתחיל מאיזור התעשיה שבפאתי מודיעין – ליגד סנטר – ויורד בסדרה ארוכה של פיתולים ודרופים חמודים בחזרה לחניון של מצפה מודיעין. בכל מקרה כל הקפה של הרצל היא כ-10 ק"מ ועם שתי הקפות תחת החגורה אני חוזר הביתה מבסוט ומסופק בנסיעה הקצרה לארוחת הצהריים של יום שישי ושנ"צ מקודש.

שלושה סינגלים בשלושה ימים על פולקסווגן אמארוק. לה מדווש בבארי - לא רק לרוכבי אופניים. צילום: רוני נאק

שלושה סינגלים בשלושה ימים על פולקסווגן אמארוק. לה מדווש בבארי – לא רק לרוכבי אופניים. צילום: רוני נאק

בארי

גם הסינגל המופלא של בארי הוא יציר בני המקום ובפתחו חנות ומזנון "לה מדווש" אשר נמצא בדיוק באותה הפונקציה של המרכז השטח בצפון. גם כאן קק"ל מגוייסת וסייעה בנגישות לקרקעות שבבעלותה וכן באמצעים לפתיחה וסימון השביל. סינגל בארי הוא הכי פחות טכני מבין השלושה אבל הוא הארוך שבהם כ-30 קילומטרים. הרכיבה שאינה טכנית ואופיו המתון של השביל עושים אותו למתאים מאד לרוכבים מיומנים פחות או צעירים יותר. כמחציתו – כמעט 15 ק"מ במורד ארוך ומתון מ-לה מדווש עד למפגש עם נחל הבשור וחציו השני מעלה מתון החוזר לחנייה. השביל מסומן מצויין ובמקומות שאינו הוא כבר ברור מאד.


View beeri bike in a larger map

להגיע לבארי זו כבר נהיגה של כשעה דרומה מגוש דן. והפעם הגעתי למקום לא רק עם האופניים אלא על טפיי ואישתי שפרשו לפיקניק בזמן שאני דיוושתי. והאמת היא שאין הרבה דברים נעימים יותר מיום שמשי חמים באיזור הזה אשר כבר מכוסה בפלומת נביטה ירוקה וכלניות.

כמוני היו במקום עוד רוכבים רבים אחרים אשר דיוושו בין מכרה הגופרית הנטוש, לימ"ח הבריטי שריד למלחמת העולם הראשונה, חלפו ליד המגדל של בארי הישנה וצפו בשכונות המגורים הצפופות של הזרזירים בחריצי הקיר של נחל הבשור. בהחלט איזור קסום ותקופה מדהימה בשנה לבקר בו.

הרכיבה הסתיימה, העמסתי את האופניים על הטנדר ופרשתי על משפחתי לפינה שמשית וארוחת צהריים ארוכה בשטח. רחוק מטלוויזיות, טבלטים, ולחצי היומיום – ואחרי שלושה ימי רכיבה רצופים – רגוע.

תגובה לפוסט

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר.שדות חובה מסומנים ב- *

*