רוני נאק
יש כמה דרכים – כולן מעניינות – להגיע לכוכב הירדן, אנו בחרנו במאתגרת מכולן – דרך הערוץ של נחל תבור.

כדי להגיע לנקודת ההתחלה יש לנסוע לכפר קיש. השתמשו ב-WAZE או סעו לעבר כפר תבור ובצומת קיש – כקילומטר לפני כפר תבור – פנו ימינה לעבר כפר קיש ואחרי כשלושה קילומטרים שמאלה לעבר הישוב. כקילומטר וחצי אח"כ תגיעו למוצא של שביל מסומן בסמ"ש אדום (נ.צ. 241493/729616(. אנו נוסעים כל הזמן על השביל המסומן באדום כאשר הוא מציב לרוב אתגרי עבירות קלים עד בינוניים – תלוי בעונה. עכשיו, באמצע הקיץ יש מעט מאד מים – אם בכלל – בחלק העליון של הנחל – אליו אנו יורדים בשביל ארוך אל מול הערוץ המרהיב שלו. חדי עין ישימו לב כי הגדה הצפונית של הנחל לבנה וגירנית ואילו הדרומית שחורה ובזלתית. הנוף של הערוץ עשיר בעצי שיטה ושיזף רבים והוא נראה יותר כסוואנה אפריקאית מאשר נוף ישראלי טיפוסי.

לקראת סוף הקטע האדום נגיע לעין שחל (מסומן במפת סימון השבילים). מעיין איתן הנובע בעוצמה בתוך סבך של סוף. המקום לרוב נקי ונשמר ויש לקוות כי הבקר הרועה בערוץ לא זיהם את מיימיו כשתגיעו. כקילומטר מזרחה במורד הנחל תגיעו לחסימה ולסימון שבילים כחול אשר חוצה את הערוץ ומטפס על הגדה הדרומית. הדרך הופכת לדרדרתית ומדורגת בכמה נקודות ועשויה לאתגר רכב שאינו מצויד ב-LOW או שחסר מרווח גחון. אם יש ספק – הורידו מכוון לקרקע.

אחרי כשלושה קילומטרים של טיפוס קשה ונוף מרהיב תגיעו לכביש. עלו עליו בזהירות ופנו ימינה כדי להמשיך לטפס לעבר כוכב הירדן. צומת T פנו שמאלה ואחרי כ-300 מטרים אתם מול השער. הביקור באתר כרוך בתשלום: 22 שקלים למבוגר ו-10 לילד.
שימו לב במהלך אוגוסט חלקים מהאתר יהיו סגורים בשל עבודות. למידע נוסף אנא התקשרו למספר 04-6581766

על כוכב הירדן
משפחת וולוס – אצילים צרפתים אשר העתיקו את מושבם לטבריה – בירת נסיכות הגליל של ממלכת ירושלים הצלבנית – קבלו את האחוזה ממלך ירושלים והפכו את המקום לחווה מבוצרת. מיקום החווה על מעברי הירדן והשליטה על דרכי הגישה הפכו אותה לנכס אסטרטגי שלא נעלם מעיני אבירי המסדר ההוספיטלרי. אלו רכשו את החווה ממשפחת וולוס, ובמקומה בנו את המבצר הכפול שאנו רואים היום. כל זה קרה בשנת 1168 לספירה. האבירים החזיקו בחווה רק כ-20 שנים ואפילו שזו עמדה במתקפות חוזרות של הצבאות המוסלמים של צאלח-א-דין, ועדיין הייתה בידי האבירים – ולא נכבשה – אחרי המפלה הגדולה של הצלבנים בקרב קרני חיטין. לבסוף המבצר הוכנע אחרי מצור ארוך והאבירים ששרדו התפנו לצור.

המבצר פורק לבסוף, פירוק חלקי לשמחתנו, בשנת 1228. המבנים העליונים מוטטו על אלו שתחתם והחפיר העמוק נסתם והתמלא כדי שאי אפשר יהיה לעשות שימוש מבצעי במצודה – כחלק מהמדיניות החדשה של סולטן דמשק – יורשו של א-דין.

בתקופה המודרנית הוקם באיזור כפר בדואי – שהיה עוין להתיישבות היהודית – כואכב אל הוואה (כוכב הרוחות) והפך למטרה לפשיטות של ווינגייט ופלוגות הלילה המיוחדות שלו. במלחמת השחרור תושבי הכפר נסו ממתקפת מרגמות של גולני – אשר תפסו את הכפר ואת המבצר בדיוק בזמן כדי לראות פלוגה עירקית מטפסת בשולי נחל תבור בניסיון להחזיר את השליטה עם המקום. גולני המתינו עם המתקפה לשעות הזריחה והצליחו להפתיע את הכוח העירקי שנסוגו כשהם מותירים כ-30 הרוגים עירקים בשטח.

במקום יש שבילי הליכה רבים – בתוך המצבר וסביבו, גן פסלים של האמן יגאל תומרקין ושביל עיזים קטן המוביל ל"עין הידיד" (ע"ש אורד ווינגייט) שהיה – כרגיל יבש.
מדרום למבצר הוקמה בשנת 1959 חווה חקלאית – "אחוזת שושנה" על ידי מאיר הר ציון (ממקימי יחידה 101 שלעל שם אחותו שנרצחה במדבר יהודה.