עוד לפני ניתוח המכונית, כמוצר, אי אפשר להתעלם מהעובדה ששיווקית זה אחד הדגמים הכי "נכונים" בתקופה הזו של מרצדס. ולא צריך להיות כתב רכב המתמצא בניואנסים של התעשייה כדי לראות שעובר על המותג הגרמני תהליך של הצערה – תהליך שבו לראשונה יש להם דגמים וגרסאות הפונות לקהל חדש, צעיר יותר בגיל מעט קל יותר בכיס, מהקהל המסורתי של מרצדס (שמצידו ממשיך לקבל את ה"סחורה" לה הוא רגיל).
ומי שנושא על גביו את הרנסס היא הפלטפורמה הקומפקטית של היצרן. אותה פלטפורמה המשמשת את ה-A קלאס וה-B קלאס החדשים וכן את ה-CLA אשר נחטף בעולם כלחמניה לוהטת. עתה מצטרף להיצע גם "ג'יפון" או נכון יותר קרוסאובר הנושא בשמו את האות המחייבת "G" אשר בעולם של מרצדס משמעותה יכולת שטח וקשיחות, ומביא את הפלטפורמה הזו להרים את שולי שמלותיה, ולהניף רגל נעולה בנעלי גולדה קשוחות אל העולם המרתק שמחוץ לאספלט.
GLA200 אורבן
עם בסיס גלגלים של 270 ס"מ היה למעצב אולי באוור הרבה מקום לעבוד. והתוצאה הוויזואלית לטעמי מצויינת. היא משלבת את המראה המותגי החדש – והאגרסיבי – של מרצדס, יחד עם מכסה מנוע ארוך וקבינה המשוכה לאחור – בפרופורציות כמעט רודסטריות. המתניים רחבים מאד מאחור, וקווי הצד המובלטים יוצרים תחושת כוח ודינאמיות גם כשהאוטו נייח. אפילו חישוקי הגלגלים הגדולים – בקוטר 18 אינץ' – נראים לא מוגזמים בהקשר הזה ויש בנוסף את כל ה"דקורציה" המתחייבת מדמוי G וואגן: נגיעות כרום דמויות מיגון בפגוש הקדמי והאחורי, חצאיות צד מעובות ופסי אורך מוכספים. יפה או לא יהיה עליכם להחליט בעצמכם – אבל בכל מקרה יש מסר שעובר, ובהקשר הזה הוא נכון וקולע למטרה.
סביבת הנהג והנוסעים גם היא מרצדסים אופיינית מהדור האחרון. בולט בה מסך מולטימדיה הצף מעל לדשבוארד. יש חמישה פתחי איוורור עגולים שהם לא רק יעילים אלא גם השלכה נוסטאלגית על המרצדסים של שנות ה-70'. לוח מכוונים מכונס מול פני הנהג שבמרכזו צד-מידע עתיר פונקציות וקל לקריאה. גלגל הגה שמנמן הוא בסיס למיתוג רב נוסף וכולל תפעול המולטימדיה, טלפון, שמע ועוד. בקרת שיוט נעשית כבמרצדס עם מנוף קטן שתחת מנוף המאותת משמאל לעמוד ההגה.
בתחום הבטיחות אציין את ההתראה על התנגשות, 7 כריות אוויר, וכמובן איזופיקס, בקרת יציבות ומשיכה ועוד. יש מצלמת רוורס עם פסי הכוונה וגם בלם חניה חשמלי המרים עצמו אוטומטית בתחילת נסיעה.
הישיבה מאחרי גלגל ההגה עמוקה ונמוכה – בוודאי ביחס לז'אנר הג'יפונים. מכסה המנוע על בליטות הכוח שלו, נמצא כמעט בגובה העיניים והתחושה היא יותר של מכונית כביש ספורטיבית מאשר עז הרים. המושבים עצמם נוחים מאד ומרווחים ומקנים תמיכה טובה בבסיסם ומעט פחות טובה במשענת.
הכניסה למושבים האחוריים צרה יחסית ובעיקר נמוכה. הדלת האחורית גדולה אבל היא "מבלפת" וחושפת גם חלקים מהמרכב ולא רק את פתח הכניסה לאחור. כשהתיישבתם תגלו מרווח מוגבל לראש (גם בשל גג השמש), מרווח מוגבל לרגליים – אפילו שהמושב הקדמי מכוון לגובה שלי (180 ס"מ), בסיס קצר שלא תומך יפה בירכיים אבל משענת נדיבה. הופתעתי לגלות מנהרה לגל הנעה אפילו שהגרסה שלנו היא בעלת הנעה קדמית בלבד – זה גונב עוד קצת מקום מהמושב אחורי מינמאלי גם כך.
עוד נדידה קצרה לאחור ושם תגלו תא מטען בנפח 451 ל', אוזני קשירה, שקע מתח ותאי אחסון נוספים. רצפת תא המטען נמוכה יותר מהשפה – והרצפה שלו קשיחה ומצופה שטיח – מצויין.
בתחום המכאני מצויידת הגרסה הזו במנוע 1.6ל' טורבו המפיק 156 כ"ס ב-5,300 סל"ד ו-25 קג"מ מ-1250 סל"ד. העברת הכוח נעשית על ידי תיבה רובוטית כפולת מצמדים עם שבעה הילוכים וזו מניעה את הגלגלים הקדמיים בלבד (קיימת גרסת הנעה כפולה).
חשוב לציין כי רכב ההדגמה הגיע שונה מהמפרט שבו ה-GLA משווק. המפרט הסדרתי כולל גם בקרת אקלים מפוצלת ועם יחידת שליטה אחורית, דלת תא מטען חשמלית ושמשות כהות בחלק האחורי של הרכב. כל זה נעדר כאמור מרכב ההדגמה אבל יהיה במפרט התקני של הגרסה אשר עולה 275,000 שקלים.
נסיעה
בעיר ומחוצה לה ה-GLA נוחה מאד. לא נוחה כמו ש-S קלאס נוחה, אבל בכל זאת מבודדת יפה את פני הכביש ושומרת על הנוסעים בה מרוצים וקרירים מהמזגן. לגלגלים הגדולים ולצמיגים השמנמנים שעליהם יש תרומה רבה לעניין הזה כמו גם ל-NVH שהוא ברובו טוב מאד. כאן אני חייב להסתייג מרעשי רוח נוכחים מאד מקורות A כבר ממהירות של כ-100 קמ"ש ואלו הולכים ומתגברים לרמה לא סבירה – בטח בהקשר הזה מ-120 קמ"ש וצפונה.
המנוע מרגיש חלש וחסר מחץ ומצאתי עצמי דוחק בו ומאלץ עצמי לנהוג באופן אסרטיבי כדי להפיק ממנו יותר. המשקל העצמי סביר 1,435 ק"ג, והאשמה תלויה ככל הנראה בניהול מנוע מכוון לחיסכון וליחסי העברה ארוכים בתיבה. העברת הפיקוד למצב "S" אכן תעיר את העניינים אבל אז צריכת הדלק הטובה תתעופף מהחלון. כך הגענו בבחינה לממוצע של 9.5 ק"מ/ל' – לא מדהימים.
כשאתם כבר לוחצים את ה-GLA, תשמחו לגלות שיש שמחה מתחת למראה הג'יפי הזה. למרות החלושס התנהגות הכביש של המכונית טובה מאד. נכונות טובה לשנות כיוון, תגובות שלדה נכונות תוך-כדי-פניה וריסון צידי מצויין. כל זה יעודדות אותך להעלות את הקצב בכביש מפותל כשאתה תהנה מהעברת הילוך במשוטים (ההילוך יעלה בכל מקרה כשתגיע לקו האדום). כאן בפיתולים גיליתי הגה מדוייק ועם משוב טוב, בלמים מצויינים עם מינון כירורגי וסלידה מדעיכה. אפילו סף הכניסה של ה-ABS היה מספיק רחוק כדי ליהנות מנהיגה נמרצת. בהחלט שמתגמל.
פחות הרגשתי מתוגמל ממנוף האיתות הפריך למגע ויוצר רושם כאילו בכל רגע יישאר לי ביד. גם מכסה המנוע שווברץ מול אפי לא מעביר רושם "פרימיום" יותר מדי וחלקים פלסטיים בסביבת הנוסעים, אשר גם קרקשו על פסי האטה העצימו את הרושם שחסכו עלינו הפעם. וזה חבל כי אלו בדיוק הדברים אשר בעבר הביאו את מרצדס למשבר עמוק מאד.
סיכום
ה-GLA של מרצדס משלימה את השילוש הקדוש הגרמני בסגמנט הפנאי הקטן לצד אודי Q3 ו-ב.מ.וו ) X1 שלא נשכח גם את הוולוו V40CC המתוקה). לצד עיצוב מרשים מאד, מהפנים והחוץ ובוודאי סמל נכון בשביל אנשים רבים, תמצאו ב-GLA בגרסה שבחנו, יחידת הנעה שלא עומדת בקנה אחד עם דרישות הבסיס העליזות של הז'אנר – ובפירוש חלשה מדי. הוסיפו לזאת גם ציון פחות מ-"10" באיכות הפנים ובידוד רעשים והילת המותג העילי מעט מתחילה לרצד כניאון תקול-סטרטר. במחיר הזה, מיני קאנטרימן קופר S יסמן לכם/לכן את ה-V ביותר משבצות של הצ'ק ליסט.