שטח מכוניות, אופניים, אופני הרים, אביזרי אופניים, מסלולי טיול, שטח, מחנאות, ניווט
רוני נאק
אני מצליח להיות מופתע בכל פעם מחדש וגם השנה היום הפתוח של תחנת מחקר יאיר – מרכז לפיתוח של חקלאות מדברית מתקדמת – הגיע לי מהר מדי ולא השאיר לי זמן לעשות המון תכניות. וכמדי שנה התכנית פשוטה – לקחת מכונית קטנה, מקבוצת מיני, לרדת לחצבה מוקדם בבוקר, לבלות את היום בתערוכה – להתעדכן ולפגוש חברים – ולחזור הבית עם תא מטען מלא בתוצרת שלא מגיעה אפילו לירקן היקרן שבמורד הרחוב. יום של ניקוי ראש – ואפילו שחברים צוחקים עליי שאני "משחק אותה פלאח" ליום אחד – זה ריטואל שאיני מוכן לוותר עליו.
סיטרואן C1
יש לי סוג של היסטוריה עם הרכב הזה. במין סגירת מעגל קוסמית כזו, יצא לי לנהוג באחת המכוניות הראשונות שהגיעו לארץ – בדיוק באותו הקו – לפלפלים ובחזרה אז פגשתי שם את שמעון פרס. והסיטרואן C1 של היום שונה מההיא – דור שני מודרנית יותר ומעודכנת. רכב המבחן שצויד עם תיבת הילוכים רובוטית, גג בד נפתח ועוד נוחות רבים היא פחות ספרטנית ויותר מפנקת מההיא.
ההתראה בוויז הודיעה על פקק במורד כביש 6. וההתראה הדיגיטאלית הפכה מהר מאד להאטה, עד שכביש 6 כולו דמה למגרש חניה ארוך. די דפק לי את הזרימה לדרום אבל מצד שני, היי! בוקר חמים ושקוף, השמש זורחת והשדות של שפלת יהודה ירוקים מתמיד. פתחתי את גג הבד של גרסת Airscape שקבלתי למבחן ועם חימום בעוצמה מלאה לרגליים יכולתי להתחרדן בשמש החמימה עד שהכביש נפתח – שעה שלמה של חיכיון.
זה אולי נראה לא טבעי לקחת מכונית שהיא בהגדרה "עירונית" לנסיעה כזו ארוכה. ובכל זאת המדינה שלנו לא כזו גדולה והסיטרואן C1 יותר זריזה ממה שאתם עשויים לחשוב. מנוע 998 סמ"ק עם 3 צילינדרים מפיק 69 כ"ס ו-9.7 קג"מ – זה לא המון – אבל מה שלא עושים הסוסים עושה המשקל הקל – רק 860 ק"ג לרכב המבחן אשר צויד בתיבת הילוכים "אלקטרונית" (ובתרגום: רובוטית חד מצמדית). התאוצה ל-100 קמ"ש לא הכי מהירה אבל מרגע שתגיעו לשם תגלו מכונית קטנה וחביבה אשר תשייט בכיף בקצב של כביש 6 – כשהוא פתוח כמובן.
הפייסליפט שעברה סיטרואן C1 (יחד עם האחיות מפיג'ו ו-טויוטה בשת"פ הבין מותגי הזה) "מסדר" את המראה שלה הרבה יותר נכון וגם מוסיף לבטיחות עם מערכות מלאות של בקרת משיכה ויציבות , סיוע לזינוק בעליה ועוד. יש גם בלימה אוטונומית – מקורית מהיצרן – וגם 6 כריות אוויר, עיגוני איזופיקס ועוד. אצלנו היא מקבלת דרגות בטיחות 4 ו-5 תלוי בגרסה. והגרסה "שלי" – איירסקייפ – מקבלת גג נפתח, חישוקי 15 אינץ'. עוד ראוי לציין מושבים ספורטיביים למראה עם משענות ראש מובנות, חלונות אחוריים כהים וכמובן מערכת מולטימדיה מקורית חדשה עם מסך 7 אינץ' ופיקוד מגלגל ההגה.
הערבה
אחרי שעברתי את דימונה ומד החום החיצוני של מחשב הדרך מתחיל לטפס – זה סימן שיורדים לערבה. וכל כך ציפיתי לעבור את עיקול הדרך ההוא שאחריו נגלים הרי אדום במלא הדרם ביום שמש חורפי. אבל היה אובך, ולפני משאית איטית ופס לבן ארוך שלא נגמר.
אז עצרתי לשתות קפה ולאכול בורקס (עם 100% גארנטי לצרבת) בתחנת הדלק שבתחילת החריץ. שזה מרגיש לי לפחות כמו כניסה למימד אחר. הנוף שונה, הריח של האוויר אחר, העצים נראים אחרת ואסור לעבור 90 קמ"ש על כביש תשעים – המכוסה לעייפה במיטב אוכפי המהירות ובצדק.
בכניסה למו"פ ערבה היה עמוס מאד. וזה שימח אותי. בשנים האחרונות התערוכה התדלדלה מתהילת העבר ואילו השנה נראה לי שחזרה לאיתנה. היא כמו מד חום לאיתנות של המושבים של הערבה הצפונית – מושבים שבהם תמצאו את החקלאות המתקדמת בעולם והיא כולה פרטית ובידיים של אנשים שאני מלא הערצה לפועלם – ולצד שנים ממש טובות יש גם שנים ממש לא טובות – וזה מה שעבר עליהם בעת האחרונה.
חזרתי עמוס שקיות, חיבוקים ועם משהו קטן לבנות לסיטרואן האדומה אשר חנתה מפוחדת למראה בין שברולט סילבארדו לפורד F-350 מקומיים. צמיגי שטח, נתזים של בוץ, פגוש גדול – והאדומה הקטנה הזה נראית כפקעת אסטרוגן מבוהלת שנקלעה לחגיגת הילבילים פרועה.
אז התנעתי את שלוש הצילינדרים בקולות הסינקופה ויצאתי לאיזורים החקלאיים שבין חצבה לעין יהב – חממה אחרי חממה של תוצרת מופלאה ש-24 שעות אחרי הקטיף שלה כבר מוצגת בשווקים באירופה. מעט מאד – אם בכלל – מגיע אלינו. ובסיכון של להישמע מעט סנוב – רק כאן אני אוכל פלפלים. רק כשדבורי הבומבוס מזמזמות סביבי העגבניות אוה-כל-כך טעימות – למות.
סיטרואן קטנה/גדולה
עד שסיימתי לכתוב את המאמר הזה – כבר עברו שתי שקיות של משלוחה לחברים + שני קישואים עגולים ממולאים + שקשוקה מירקות אורגניים שאין שניה לה. גם הסיטרואן C1 הגיבורה חזרה לסוכנות אחרי תידלוק של 120 שקלים בלבד. קולטים? משורק, להרצליה, לחצבה ובחזרה על 120 שקלים של דלק 95. מרשים מאד עם ממוצא מדוד של 18 ק"מ/ל'. ואת הדרך היא עשתה מבלי לפרק אותי, לא חזרתי מותש או עייף מדי מדרך שעשיתי בנוחות ואפילו עם פינוק של גג שמש פתוח באמצע החורף הישראלי.
