רוני נאק
משום מה הייתי בטוח שהישראלים יתחברו לדאצ'יה יותר. עם רק כ-15 אלף יחידות שעלו על כבישי ישראל מתחילת השיווק לפני כעשור זה לא "מספר". בטח לא למותג עממי שבאירופה ניצב איתן בראש טבלת המכירות אם לא בטופ שלוש. גם שיטת המכירה המהירה המבטיחה את קבלת הרכב תוך שעה ואפילו תג מחיר נמוך (עוד זוכר דאסטר ב-99 אלף שקלים) לא הפכו את המותג לרב המכר שמגיע לו להיות. אולי אלה משקעי העבר שלא מרפים, אולי כוכבי ה-NCAP לא מאירים מספיק עבור הלקוח הישראלי או דיסוננס מלרכוש רכב שאינו "שופוני" מנקר עיניים. היבואן טען שהנהג הישראלי סולד מתיבת הילוכים ידנית. כך או אחרת אתם הצבעתם בארנק.

דאצ'יה דאסטר כל חדש
דור שלישי וכל חדש של הדגם שגם נשען על פלטפורמה חדשה לבית קונצרן רנו-ניסאן. פלטפורמה שעל בסיסה יש עשרות דגמים שונים בין מותגי הקבוצה מרנו, ניסאן, מיצובישי, דאצ'יה וגם לאדה. מי שבקיא ברזי התעשיה מזהה את הסימון LS בסוף השם של הפלטפורמה – לאמור (Low Spec) שהיצרן מייעד לדגמי התקציב של הקונצרן ואילו האות B – לציין את הסגמנט כלומר סופר-מיני.
בניגוד לטרנד שבו מדור לדור הממדים גדלים, במקרה של הדאסטר בסיס הגלגלים דווקא התכווץ מעט ב-1.6 ס"מ ועומד עתה על 265.7 ס"מ. היתרון המשמעותי של הפלטפורמה החדשה הוא היכולת לשלב מערכות סיוע לנהג ובטיחות אקטיביות וכן מערכות הנעה מחושמלות חדשות. במקרה שלנו תמהיל המתלים הוא מקפרסון בחזית ומאחור רב חיבורי (רק לגרסת 4X4) כאשר גרסאות ההנעה הקדמית זוכות לקורת פיתול.

• נמלטים מהחום למירון וגם ל"ג בעומר כבר כאן
האורך הכללי הוא 434.3 ס"מ, הרוחב 181.3 ס"מ הגובה הוא 166 ס"מ ואילו מרווח הגחון עומד על 209 מ"מ (217 מ"מ בגרסת ההנעה הקדמית שנהנית ממרווח גחון רב יותר). שם מאחור תמצאו תא מטען מינימאלי למדי של 358ל' שעולה ל-1450ל' אחרי קיפול המושב. נתון חשוב נוסף הוא יכולת גרירה של עד 1.5 טון לנגרר עם בלמים.
עיצוב YYY
על כל זה יושב מרכב חדש, לטעמי נאה מאד שמביא את הלוק של רכב הפנאי המתוק הזה לעידן הנוכחי והדיגיטלי. לצד קווי המתאר הברורים יש לא מעט חיפויים, מוגזמים יותר או פחות אבל בהחלט שמסתדרים בעין בהקשר של הרכב הזה ומה שהוא אמור לשדר. גרסת אקסטרים גם קורצת למביטים בה עם פנסי LED ראשיים, פנסי ערפל, מסילות גג מודולאריות, מראות צד ברונזה מתקפלות ושמשות כהות מאחור.

בפנים העיצוב מזכיר לי מאד שעון G-Shock קשוח. קווים אופקיים ואנכיים ישרים, נקודות מפגש בצורת האות Y חזקות והכל צ'אנקי ותכליתי ובמידה רבה מתכתב עם הלוק החיצוני. האיכות הכללית טובה (ליגות מעל הדורות הקודמים) וכמובן שהכל דיגיטלי – לוח מחוונים וצג מרכזי, עם ממשקי קארפליי ואנדרואיד אלחוטיים וגם מצלמות 360. דאצ'יה הותירה מתגים פיזיים לבקרת האקלים וגם בורר מצבי נהיגה סיבובי (עם מצבי שטח) שם למטה בבסיס מוט ההילוכים.

המושבים הקדמיים נוחים מאד, האחוריים מעט יותר צפופים לנוסע בוגר ובשני המקרים ריפודי המושבים הסינטטיים נאים אך לא מאד נעימים לעור חשוף (אם אתם נוהגים עם מכנסיים קצרים). יש לוגו DACIA מחזיר אור וזה מגניב.
מנוע והנעה
הכוח מגיע ממנוע כל-חדש לקבוצה. היברידי-מתון עם טורבו והזרקה ישירה. שלושה צילינדרים ומספר שסתומים כמספר שבטי ישראל. התפוקה עומדת על 130 כ"ס כאשר שיא המומנט הוא 23.5 קג"מ ומגיע ב-2,100 סל"ד. ההנעה כפולה דרך תיבת הילוכים ידנית עם 6 מהירויות. אין תיבת העברה עם LOW וגם ההנעה הכפולה משתחררת אוטומטית כשהמהירות עולה כדי להגן מפיתול של רכיבי העברת הכוח בהיעדר דיפ' מרכזי. מבחינת הביצועים מדובר על 11 שניות ל-100 קמ"ש ומהירות מירבית של 180 קמ"ש. צריכת הדלק הרשמית היא 16.6 ק"מ/ל' במשולב.

חבילת הבטיחות היא בדרגה 5 של משרד התחבורה וכוללת 6 כריות אוויר, בלימת חירום אוטונומית, ניטור עייפות נהג, ניטור שטח מת ובלימת חירום לתנועה חוצה בצמתים. יש בקרת שיוט אך זו אינה אדפטיבית ואין התרעה על שכחת ילדים או בע"ח ברכב. בנוסף, ציון NCAP לא מזהיר במיוחד של 3 כוכבים.
המחיר של רכב המבחן, 4X4 ברמת אקסטרים, עומד על 170 אלפי שקלים. כאשר הגרסה הזולה ביותר של הדגם (ללא הנעה כפולה וחבילת אקספרשן) עולה 140 אלף שקלים. מנוע הדיזל אגב, ירד מההיצע.

נהיגה
לא עברו 20 דקות מהרגע שקבלתי את המפתח לדאסטר עד שצמיגיו פגשו את השטח. יש לי המון סימפטיה לדגם הזה והייתי להוט לחקור ולגלות את סודותיו. אחרי סשן הצילומים הראשון, כשאבק עוד לא נח עליו כבר גילה לי רכב חביב מאד, עם לא מעט מומנט ותכונות תפעול מערביות מודרניות לגמרי ללא שום מוזרויות שפגשנו בעבר במותגי רכב שנולדו במזרח אירופה (היום המוזרויות הן מהמזרח הרחוק).
סיבוב מהיר ביער המגנים ומשם חזרה לכביש בדרך הארוכה לעיר הקוידש דרך בית שמש (ותודה לטמפיט שפירסס על קו לבן ממש מול האף שלי) ומשם לצובה, סטף, עין כרם וליעד. בדרך גילית שחלוקת יחסי ההעברה של התיבה הידנית מרווחת למדי, עם "חורים" בין שני לשלישי ובהמשך בין הרביעי לחמישי. בכביש הררי זה מורגש מאד ומוציא את המנוע הטורקי – TORQUE – לא תורכי מהאיזור היעיל שלו. למעט זאת נימוסי הכביש של הרכב טובים מאד, ההתנהגות בטוחה וניטרלית ואפילו הצמיגים הלא זהים של רכב ההדגמה (הוחלפו אחרי שהמקוריים נקרעו בשטח) שמרו על אחיזה סבבה.

למחרת שיוט מהיר בכבישים הפתוחים לדרום עבר באופן זורם ונעים מאד. מערכת המולטימדיה תפקדה מהר וללא דופי. בקרת האקלים הצטיינה בחמסין של 46 מעלות כאשר הדבר היחיד שעצבן אותי הייתה הגרפיקה של לוח המחוונים. בעיניי התחכמות עיצובית שמקשה על זיהוי מהיר של הנתונים.
רמת ה-NVH נמוכה עם בידוד טוב של רעשי רוח ודרך כשהמנוע נוכח רק בסל"ד גבוה ובמאמץ. רכב המבחן צויד במיגון גחון מקומי מאלומיניום (מבית אספיר) שייתכן והיה לו חלק ביצירה של תהודה לרעש פעולת המנוע – לא יודע לא נהגתי בדאסטר זהה בלי זה.

פרק השטח היה למעשה שני פרקי שטח. הראשון שבילי יער נוחים ובחלקם מסולעים והשני ערוץ נחל חצצי וטובעני אי שם בערבה. מערכת ההנעה הכפולה עבדה יפה מאד כשהיא מחלקת באופן אקטיבי את מומנט המנוע בין צמדי הגלגלים לפנים ומאחור – אפשר גם לראות זאת בתפריט השטח שבצג המידע. התגובה של הנעילה במצב אוטומטי מהירה מאד וכמעט ללא התחפרות גם על משטח רך מאד. למעשה, עם זוויות גישה ונטישה של כ-30 מעלות ובסיס גלגלים מקוצר לצד מרווח גחון שימושי (מעט מכווץ בשל מיגון הגחון) אפשר לנוע בשמחה על פני כל שביל עפר הגיוני ולא מאד מאתגר. פגישה עם תנאים של עבירות קשה, מדרגות, הצלבות ודרדרת "גולגלות" גדולה – פחות מומלצת בשל מהלך המתלים המוגבל ובקרת משיכה המתקשה בהצלבות סטטיות. בסופו של דבר לדאסטר יש יכולת שטח אבל בואו, רוביקון – זה לא.
רגע לפני הסיכום כמה מילים על YOUCLIP שזה שורה של התקנים שונים כמו תושבת טלפון, מחזיקי ספלים, ווים ותושבות אחרות – המתחברים לנקודות שונות ברכב כדי לשפר את השימושיות. זה נחמד, זה עשוי היטב וזה מתאים במראה ובחומרים למרחב הפנימי של הדאסטר. כל זה נכנס תחת סעיף "אביזרים בתוספת תשלום".

סיכום
דאצ'יה דאסטר החדש כבר אינו רכב זול. הוא אמנם בעל הצעת ערך טובה מאד – בוודאי למי שמחפש רכב 4X4 – אבל כבר לא יכול להיחשב ל"זול" עם עלות של מעל ל-170 אלפי שקלים על הכביש. מנגד תקבלו דאסטר שהוא רכב כביש הרבה יותר טוב מקודמו – בכל פרמטר ועם חבילה טכנולוגית עדכנית של קישוריות ובטיחות. צריכת הדלק הממוצעת במבחן עמדה על כ-13 קילומטרים לליטר. שזה בסדר ומאפשר טווח של כ-650 קילומטרים לנהיגה בתנאי אמת.
כרכב שטח הייתי מגביל אותו לדרכי עפר וקצת יותר מזה וחוסך מהמצמד המיוסר של רכב ההדגמה את המעברים הטכניים חובטי השלדה וצובטי הצמיגים. לדאסטר הקודם היה לא מעט אפטרמרקט שידע לסדר את המתלים, הצמיגים ואפילו את נעילות הדיפ' כדי לאפשר כניסה עמוקה יותר לשטח – אני מניח שגם לדור הזה החלקים האלה יגיעו גם אלינו בהמשך – רק בדקו איך האחריות מתייחסת לזה לפני שאתם רצים להתקנה.

תסביר לי למה לא להוסיף סכום קטן יחסית (30K) ולקבל פורסטר אוטמט שזה ליגה אחרת לחלוטין.
או פחות מזה בשביל קרוסטרק