ארמון במדבר

רוני נאק

הטריגר למסע הזה הגיע מצילום שחבר ותיק שלי העלה בסטראבה. תודה לך על זה. עד אותו רגע הייתי בטוח שאני מכיר הכרות אינטימית את הערוץ המופלא של נחל ציחור. בהחלט אחד הנחלים המקסימים-יותר שיש בערבה. ואז גיליתי את "הארמון". נקיק עמוק וסגור אליו מוביל קניון אבן מושלם לא פחות. חייב להגיע לשם ומהר. על הדרך זה נראה לי נכון לנצל את הרכיבה כדי לחקור את תא השטח היפיפה של תלם עשת, דרכו להגיע לארמון ומשם לחזור דרך הערוצים הרחבים של הציחור ואחריו הפארן העצום (שרק לפני יום זרם בשמחה).

התכנית פשוטה למדי. חונים במושב פראן. ורוכבים לופ של כ-50 קילומטרים. לפני שיוצאים מילת אזהרה. תא השטח שבין כביש 13 לערוץ הפארן הוא שטח אש פעיל. באמצע השבוע כדאי לתאם כניסה עם הצבא. בנוסף, יש בו דרכי 4X4 רבות ולא מסומנות באיזור הנחשב גם לשמורת טבע למרות שהצבא עושה בו שמות.

יוצאים לדרך

במיטב המסורת העמסנו פיג'ו 5008 עם שתי זוגות אופניים אותם היא בלעה לתוכה מבלי לשהק. אני עם KTM פראולר חשמליים ואגרסיביים מאד ושותפי לפורענות יוסי.א על הסופר-בייק של ייטי מונע בכוח הנחישות בעיקר. הדרך לדרום עברה חיש מהר, אנחנו מלאי אדרנלין בציפייה לרכיבה ורק בקרת השיוט של ה-5008 מונעת מאיתנו, בחוכמתה הרבה, לטוס במהירות המקסימאלית שהאריה הזה יכול לתת. דחיית סיפוקים מעולם לא הייתה כזו קשה-אך-נוחה.

ביום הרכיבה נפלנו על מזג אוויר מושלם. המרכז והצפון היו ספק-חורפיים אבל הערבה קבלה את פנינו עם שמיים בהירים ו-24 מעלות מפנקים. אפס רוח והשטח שחשבנו שהוא מחכה רק לנו.

את הרכיבה התחלנו כמתוכן, עומדים פיקס בזמנים, והעמקנו תוך דקות לתוך תא השטח של עשת. סופגים פנימה את הצלעות הזקורות של התלם ואת מראה העמק שהן מחביאות מאחוריהן. מעלה תלול ראשון, ארוך ומסולע. מצולק מניסיון טיפוס של 4X4 והפראולר גורם למנוע BOSCH  לשרוק והוא טוחן את המעלה עם בחירת קווים הזויה. מודה שבשלב הזה די ישבתי שם וסובבתי רגלים אבל את עיקר העבודה עשו האופניים האלה.

יוסי מגיע ואנו ממשיכים במגמה דרום מערבית והיעד מרגיש לנו בר השגה. הנוף בראשיתי ומקסים ומדי פעם משפחות של צבאים חוצות בריצה את השביל שלנו. סוואנה אמיתית. כיף.

כמה גבעות וכיפות בהמשך (סה"כ כ-15 קילומטרים של עליה מתונה מנקודת ההתחלה), מגיעים לערוץ המופלא של נחל ציחור. הנחל עבר שינויים רבים בשנים האחרונות ועתה הערוץ חצצי ומאד קשה להתקדמות. עם האופניים החשמליים זה פחות קשה. יוסי עבד קשה מאד כדי להילחם בהתנגדות של הפשפש הזה.

בערך 2 קילומטרים צפונה/מזרחה מהנקודה בה נחל ציחור חוצה את כביש 40 הגענו לשביל 4X4 העולה בתלילות מזרחה מכונה גם "מעבר מנוחה". השביל עוקף בתלילות מפל בערוץ ואחריו ממשיך במתינות לעבר שורת גבעות כקילומטר וחצי מזרחה. במזלג השני נצמדנו לימין ואחרי עוד כמה דקות של רכיבה קלה הגענו לערוץ שהולך ומעמיק ולבסוף הופך למסדרון אבן צר באורך עשרות מטרים שפתח באחת לחדר עצום ותלול עם פתח גדול ועוצר נשימה לשמיים.

מתחילים לחזור

הניווט חזרה לרכב הכי פשוט שרק אפשר. אבל זה לא אומר שהרכיבה תהיה קלה. די עצובים שאנחנו צריכים לעזוב את פינת החמד הזו חזרנו בזרימה מהירה לערוץ הציחור. השמש כבר עברה מזמן את מרכז הרקיע ואין לנו יותר מדי שעות אור לרכב יותר מ-20 קילומטרים לפיג'ו שלנו.

הקטע האחרון והעמוק יותר של ציחור מאד יפה. אבל החצץ עמוק מאד וההתקדמו קשה. אנחנו מנסים למצא קווים מוצקים יותר בחצץ הטובעני אבל הקצב איטי. אני מביט בדאגה בקצב שבו ה-KTM מחסל את הסוללה ועוד יותר בדאגה ביוסי ששומר פאסון ומתקדם למרות קסטת הילוכים תקולה (בדיעבד גילינו שהייתה שבורה).

המפגש עם נחל פארן נטע בי תקווה שההתקדמות תהיה מהירה יותר. ואכן אפשר היה להרים מעט את הקצב בקטעים שבהם החצץ לא היה כזה מרושע. האור החל לרדת ולהאיר באלכסון נפלא את עצי השיטה הרבים ושוב צבאים החלו מזנקים ורצים כמעט מכל ריכוז של צמחיה ירוקה. שמחנו שהשיפוע וגם הרוח היום לטובתנו ודחפו אותנו מזרחה. לרכב.

חומוס של אליהו

רעבים עצרנו לאכול חומוס נפלא בספיר. על רמפת העמסה של מבנה תעשייה (קורונה וזה) סיכמנו יום של רכיבה מדברית משובחת, שבילי ערבה נטושים ושקט מופלא כמו שיש רק במדבר. היעד והסיבה ליום הזה, לא אכזב בהחלט מוקד עליה לרגל שבשמחה הייתי קם עתה מהמקלדת כדי לחזור אליו. הרבה יותר מלסמן V בנקודה שלא הייתי בה. זה היה חוטר לנשמה.

כמה מילים

קחו בחשבון שאם אתם חושבים לשחזר את הרכיבה הזו צפוי לכם יום של לפחות 5 שעות באוכף. אתם חייבים אוטונומיה מלאה של מים, מזון, כלים לטפל בתקלות באופניים. בחלק נכבד של המסלול אין קליטה סלולרית ואם אתם מנווטים עם מפה כדאי שזו תהיה בזיכרון המכשיר או מפת נייר. תוואי השטח אינו סופר-טכני. מכיל כמה מעלות תלולים אך קצרים והרוב שבילים נוחים ואפילו מהירים לרכיבה. האתגר האמיתי הוא התמודדות עם החצץ העמוק בערוצים. וזה סוחט המון אנרגיה ועשוי לרוקן רוכבים פחות חזקים או חשמלוקים שהתחזרו (אוינק אוינק) על הסוללה. בהקשר הזה ניהול אנרגיה נכון (אדם וסוללה) חשוב מאד. בחורף היו ערניים לאזהרת שיטפונות. הציחור ובעיקר הפארן מסוגלים לזרום בעוצמות גדולות מאד ולהפוך מערוץ יבש לנהר סחף זועם בזמן קצרצר.