רוני נאק
לאחרונה החלו להגיע דיווחים מבריטניה וממדינות אחרות באירופה על וונדליזם רחב היקף של עמדות טעינה ציבוריות. תיאורי המעשים עוסק בניתוק וגזירה של כבלי הטעינה אפילו של עמדות פעילות, על ידי הפעלה של ניתוק החירום של הטעינה.
מדובר בחבורות של גנבי מתכות הגוזרים את הכבלים כדי להפריד ולמכור את הנחושת ואת המתכות האחרות שבכבלים.
היקף התופעה כה נרחב, בעיקר בבריטניה, עד כי היא מאיימת על תשתית הטעינה הארצית לרכב חשמלי. בנוסף, הגנבים לא בוחלים גם בעמדות טעינה ביתיות, בהנחה שהכבלים נגישים בחניוני הבתים או שקלים להגעה בתיבות הצמודות לקיר.
עלות החלפה ותיקון עמדת DC שנפגעה, עשויה להגיע לעשרות אלפי שקלים בעוד שכבל AC איכותי גם הוא יעלה כמה מאות עד אלפי שקלים. מול זה עומדים כמה שקלים בודדים שהגנבים המשחיתים את העמדות יפיקו מכמות הנחושת הקטנה יחסית שיש בכבלים.
האם במקביל למכת גניבת הממירים הקטליטיים במכוניות הבעירה הפנימית, עומדת המהפכה החשמלית להתעכב בשל כנופיות של גנבי מתכות?