רכב חשמלי – ניהול חרדת הטווח

רוני נאק

לרכב חשמלי יתרונות רבים, להם מודעים אלפי לקוחות גם בישראל, אלה גם סגולות סביבתיות נשגבות. זה אמור בעיקר לעלות האחזקה ולצמצום זיהום האוויר במרכזי הערים. רובנו, כך לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל, נוסעים בשנה רק כ-16 אלף קילומטרים (שנת 2020 בלטה בכך שעשינו רק 13.5 אלף קילומטרים – קורונה…) כאשר את מספר הקילומטרים הגדול ביותר (מקרב הרכבים הפרטיים) עשו מכוניות בעלות נפחי מנוע שבין 1,301 ל-1,600 סמ"ק – כמעט פי שלוש יותר מכל קבוצת רכב אחרת. זה אמנם נשמע הרבה אבל רוב הנסיעות היומיות הן רק של כמה עשרות קילומטרים בודדים, כולל הסידורים וההסעות לחוגים ולבתי הספר. את הקילומטרים הארוכים צוברת המכונית המשפחתית שלנו בעיקר בסופי שבוע ובחגים כשנוסעים לטייל ולבקר משפחה וחברים.

אבל…בעוד שרכב בנזין יהיה חסכוני ויעיל יותר בנסיעה בינעירונית, בתוך העיר צריכת הדלק גבוהה יותר. מכאן זיהום האוויר רב יותר וגם שחיקת המערכות השונות רבה יותר בשל אופי הנסיעה, הקצב האיטי בפקקים, עצירה והאצה תכופים ועוד. החיים בפקקים בהחלט שלא עושים טוב למנועי הבעירה הפנימית.

מנגד, רכב חשמלי יהיה בשיא יעילותו דווקא בתנאים העירוניים האלה (תנאים שלמרבה האירוניה רוב הנהגים תקועים בהם בעל כורחם). זאת בשל אופי הפקת הכוח וצריכת הזרם של המנוע החשמלי השונה במהותו ממנוע בנזין או דיזל. זה אומר שמי שחושב על רכב חשמלי לשימושים עירוניים ופרבריים, ייהנה למעשה מהיתרון הגדול ביותר שיש להנעה חשמלית על זו של פעם.

• מה שלא אומרים לכם על נסיעות ארוכות עם EV

זה המקום לעוד "אבל…" אחד. נסיעה בינעירונית. כאן היוצרות מתהפכות ומול הרכב החשמלי עומדים מכשולים חדשים. למשל מקדם הגרר האירודינמי שמתחיל לגבות מחיר בקוט"ש מהסוללה, פעולה רצופה בסל"ד גבוה של המנוע החשמלי יוצרת צריכת זרם גבוהה וכמובן כל משקל נוסף שיש בתוך המכונית או שתלוי מחוצה לה (גגון או מנשא קייאקים) המגדילים את התנגדות האוויר. פתאום נהגים נהיים מומחים לגיאוגרפיה של הכבישים בישראל, בלשים של עמדות טעינה ציבוריות (עם פריסה וזמינות מוגבלים מאד ובעייתיים – עדיין) ואלופי ה"נהיגה הרגועה" שלראשונה מזה 30 שנות רישיון נהיגה הם נצמדים למספרים שעל תמרורי הדרך ולא קמ"ש אחד יותר. באקסטרים גם מכבים מזגנים ומשאירים חלונות סגורים – הכל כדי שאפשר יהיה להעלות פוסט לפייס עם כותרת "הגעתי לאילת על טעינה אחת".

חשבון פשוט

רוב המכוניות החשמליות המשווקות בישראל מסוגלת לספק טווח נסיעה ריאלי של לפחות כ-300 קילומטרים. (הוסיפו כאן דיסקליימר שאתם כבר מכירים היטב את הנוסח שלו). בנוסף, רוב המכוניות החשמליות מצוידות במחשבי דרך המספקים מידע שימושי רב בנוגע לצריכת הזרם הרגעית והממוצעת של מערכת ההנעה. יש דגמים מסויימים שאף חוזים את הטווח הצפוי על בסיס היסטוריית צריכת הזרם של הנסיעה האחרונה, השעה האחרונה או כמה עשרות הקילומטרים האחרונים שנסעתם.

אפשר לעלות מדרגה – כי מה שמחשב הדרך לא יכול לדעת, אתם יודעים היטב: מה יעד הנסיעה ובאילו כבישים אתם צריכים לנסוע כדי להגיע אליו. קבלו ניסוי קטן:

לקחנו רכב חשמלי שכבר יצר לעצמו מוניטין נהדרים כאחד בעל טווח שימושי ריאלי ארוך – סקייוול ET5. יצאנו על סיפונו לנסיעה עם הרבה קילומטרים ומעט עמדות טעינה. מהמרכז לכיוון שבטה ובחזרה. המידע שסיפק מחשב הדרך אפשר לנו לא רק לנסוע בקצב נורמלי אלא לשנות בזמן אמת את המהירות. הנה כך:

מה שנותן לסקייוול את הטווח הגדול זה מן הסתם החשמל האגור בסוללה שלו. לסוללה קיבולת של 72 קוט"ש. זה אומר שכדי לקבל טווח של 400 קילומטרים (ללא טעינה) יהיה עלינו לשמור על ממוצע צריכת זרם של 18 קוט"ש ל-100 ק"מ (פשוט חלקו 72 ל-4 תקבלו 18).

ממוצע צריכת הזרם הזה אינו כבול דווקא למהירות מסויימת אלא יכול להתקבל ב-80 קמ"ש בעליה או ב-120 קמ"ש או יותר במורד.

עכשיו, הפנו מבטכם לצריכת הזרם הרגעית, זו שהמנוע משתמש בה בזמן אמת. אם היא תהיה מתחת ל-18, צריכת הזרם הממוצעת תרד גם היא אחרי כמה קילומטרים. אם צריכת הזרם הרגעית תהיה מעל ל-18, צריכת הזרם הממוצעת גם היא תגדל ולא תצליחו להגיע ל-400 קילומטרים שהצבתם לעצמכם.

פשוט? בערך. אני מקווה שלא תיסעו על 80 קמ"ש בכביש של 120 ותהפכו בעצמכם לסכנה ומטרד לנהגים האחרים. מצד שני אם אתם יודעים כי בהמשך הדרך יש ירידות וכי היעד קרוב, אפשר לתת דרור ולהגיע בעליזות ליעד ולטעינה.

סיכום

חשבון פשוט כזה יעזור לכם לתכנן כל נסיעה בינעירונית ארוכה ולדעת עוד לפני שתצאו מהבית האם תהיו חייבים לעצור בעמדת טעינה ציבורית לאורך הדרך. בנוסף, קחו בחשבון שמספר הנוסעים ברכב, המטען שבתוכו, אפילו לחץ האוויר בצמיגים וכיוון הרוח ישפיעו על הטווח הכולל. בכל מקרה, צריכת הזרם הרגעית (בזמן אמת) תשקף לכם במדויק כמה חשמל הרכב צורך בכל רגע נתון. לא להסתמך על הערכות הטווח של המכונית – אלו לפעמים עשויות להטעות.