script> !function(f,b,e,v,n,t,s) {if(f.fbq)return;n=f.fbq=function(){n.callMethod? n.callMethod.apply(n,arguments):n.queue.push(arguments)}; if(!f._fbq)f._fbq=n;n.push=n;n.loaded=!0;n.version='2.0'; n.queue=[];t=b.createElement(e);t.async=!0; t.src=v;s=b.getElementsByTagName(e)[0]; s.parentNode.insertBefore(t,s)}(window, document,'script', 'https://connect.facebook.net/en_US/fbevents.js'); fbq('init', '1643201909225323'); fbq('track', 'PageView');
יום שלישי , 23 אוקטובר 2018
דף הבית » מגזין » חרדת חשמל
חרדת חשמל
חמש תשובות לשאלות על מכוניות חשמליות, עמדות טעינה, חרדת טווח ואילת. צילום: JAGUER

חרדת חשמל

רוני נאק

לישראל יש "רומן" עם המכונית החשמלית. ואחרי הסוף הדי מביך של הרומן האחרון, מסתמנת מערכת יחסים פוליאמורית עם מבחר עתידי גדול למדי של כלי רכב חשמליים (הכוונה לא להיברידיים או PHEV) אשר עתידים לצאת לשוק העולמי ובהמשך להגיע גם לישראל. ובזמן שרוב תשומת הלב נתונה ליצרני המיינסטרים של אירופה וארה"ב – דווקא סין מובילה כרגע את העולם עם כמות כלי הרכב החשמליים שהיא מוכרת (אקזמפלארים של זה כבר יש גם אצלנו) – אז אולי הסכר הסיני ייפתח ביתר קלות בהיעדר מנוע בעירה פנימית נטול זיהום אוויר.

Baojun-E100 זה השם. קונספט לרכב מיקרו חשמלי כמוהו יש עוד רבים בסין. זה בשת"פ עם GM - האם אלו פני התחבורה החשמלית העתידית? צילום: GM

Baojun-E100 זה השם. קונספט לרכב מיקרו חשמלי כמוהו יש עוד רבים בסין. זה בשת"פ עם GM – האם אלו פני התחבורה החשמלית העתידית? צילום: GM

  1. אז מתי כל זה יקרה?

לא בקרוב. יצרניות הרכב האירופאיות – בראשן קבוצת VW צופה שיקח כעשור עד ששליש מנפח היצור יהיה 100% חשמלי. שיתוף פלטפורמות רוחבי יוריד את מחיר כלי הרכב כמו גם הקפי היצור שיגיעו אז למיליוני יחידות בשנה. וזה יצור בעיה נוספת שלא קשורה ליצרניות הרכב: תשתית. אם נקח למשל את נפח המכירות של השוק הישראלי כרגע – העומד על כ-300 אלף מכוניות בשנה. שליש חשמלי זה אומר שבשנה אחת יעלו לכביש 100 אלף מכוניות חשמליות (ויש ליבואניות הקפאסיטי לעשות את זה) איך הן ייטענו? האם יש מספיק עמדות טעינה מהירות, האם יש בכלל כשר יצור חשמל שכרגע קובע שיאי תפוקה בכל חמסין אשר מסוגל לספק את הדרישה שתהיה. ומה לגבי הרגישות הבטחונית שזה יוצר? שהרי פגיעה בתחנת כוח עלולה להשבית את התחבורה ואולי תרחיש "אח גדול" שיקבע באילו איזורים יש טעינה ומי צריך לוותר.

עובדי חברת החשמל הצרפתית קיבלו אלפי רנו קנגו חשמליים. הם מאד מרוצים מהן וזה נותן להם מוטיבציה להתקין עמדות טעינה ותשתית מתאימה. צילום: רנו

עובדי חברת החשמל הצרפתית קיבלו אלפי רנו קנגו חשמליים. הם מאד מרוצים מהן וזה נותן להם מוטיבציה להתקין עמדות טעינה ותשתית מתאימה. צילום: רנו

  1. עמדות טעינה זמינות בכל מקום?

לא ממש. עמדות הטעינה הרגילות – כאלו המקבלות חשמל ביתי מסופקות לרוב כחלק מעיסקת הרכישה (עמדה אחת). ואני מכיר לפחות שתי עסקאות PHEV שנפלו כי ועד הבית לא אישר התקנה בבניין משותף או שהלקוח פשוט לא קיבל מענה מהחברה שמתקינה את העמדות. לאחרונה פורסמה ידיעה על פרוייקט של התקנת עמדות טעינה מהירות במקומות שונים לאורך צירי תנועה מרכזיים (סופר צ'ארג'ר) וגם אלו דורשות כחצי שעת טעינה לטעינה מירבית של 80%. ואז יש את נושא התשלום עבור החשמל – עם מי מתקשרים? למי משלמים? האם יהיה תעריף שונה לפי שעות היממה אולי מקור החשמל (פחם או גז מתכלים למול אנרגיה נקיה ומתחדשת ממקורות סולאריים או רוח). עד שלא תהיה עמדת טעינה צמודה לכל עמוד תאורה ברחוב – הנושא פתוח – וללא פיזור מספק של עמדות טעינה נושא התחבורה החשמלית תיאורטי.

עמדות טעינה זמינות. בכל מקום? כל הזמן? בכל תקן ועוצמה? צילום: ניסאן

עמדות טעינה זמינות. בכל מקום? כל הזמן? בכל תקן ועוצמה? צילום: ניסאן

  1. כמה זמן לטעון?!

די הרבה. המערכות החזקות ביותר – של טסלה למשל מסוגלות לדחוס טעינה של 80% בכחצי שעה. משם הזמנים רק הולכים ומתארכים כאשר הפקטור המרכזי הוא לאיזה שקע מתחברים ומה התפוקה שלו. במערכת חשמל ביתית רגילה זה יקח להטעין את היגואר i-Pace שלכם כ-30 שעות. לא ממש ישים אלא אם אתם בינתיים עושים סידורים על אופניים חשמליים. אז זה בעצם שוב עניין של תשתית וכשר יצור של חשמל.

כמה באמת אפשר להרחיק לתוך ה-BUSH? ולא רק בשטח - גם נסיעת כביש תדרוש תיכנון מוקדם ועצירות לטעינה - כדורים נגד חרדת טווח להשיג כאן. צילום: יגואר

כמה באמת אפשר להרחיק לתוך ה-BUSH? ולא רק בשטח – גם נסיעת כביש תדרוש תיכנון מוקדם ועצירות לטעינה – כדורים נגד חרדת טווח להשיג כאן. צילום: יגואר

  1. כמה רחוק לנסוע?

לא הרבה. הטווחים המפורסמים כיום של מכוניות חשמליות נבדקים באותו התקן של מנועי הבנזין והדיזל באירופה. וכולנו יודעים עד כמה אלו לא באמת משקפים את המציאות. המעבר לתקן WLTP אמור לתת בעתיד הקרוב תמונת מצב מדויקת יותר של ממוצע הטווח. כך שאם למשל יש לרכב שלכם טווח מוצהר של 400 קילומטרים ואתם יוצאים מהבית עם טעינה מלאה לנסיעה ארוכה – נאמר לקנות סמארטפון ללא מע"מ באילת – כנראה שלא תיקחו צ'אנס של להיתקע בכביש הערבה בקיץ ותעצרו לטעינה באזור חצבה, אולי אצל האחים דביר בדימונה – אחרי כ-250 קילומטרים. שם יהיה עליכם לבלות עם הזבובים של הערבה כחצי שעה אולי לאכול בורקס בינתיים ולקבל טעינה של 80% (כי זה מה שזה נותן וזהו) למקצה נוסף של 200 קילומטרים שיביא אתכם לאילת.

פלטפורמה חשמלית מודולארית - כאן של VW - תשרת בעתיד עשרות דגמים בכל מותגי הקבוצה. צילום: VW

פלטפורמה חשמלית מודולארית – כאן של VW – תשרת בעתיד עשרות דגמים בכל מותגי הקבוצה. צילום: VW

  1. סוללה מתה

תמיד. מכירים את זה שאחרי כמה חודשים הסוללה בנייד שלכם מתחילה להיגמר בקצב מטורף? אז אותו הדבר אבל יותר במתינות. אמנם, יש בעולם דיווחים על סוללות של ניסאן בעיקר המשמשות כמוניות אשר צברו מאות אלפי קילומטרים בקצב של שתיים ושלוש טעינות מהירות ביום. אלא שכמו בדברים אחרים (שיעול שיעול "זיהום אוויר") קשה לסמוך על אמינות הדיווח של היצרנים כרגע. טכנולוגיה מתפתחת וכל זה. עניין נוסף הוא שאלת סילוק הסוללות – לחלקן יהיה שימוש משני כאוגרות אנרגיה ליישובי היפים באמצע המדבר אבל אחרות יהפכו לפסולת רעילה מאד שקשה לסלק אותה. ומדובר במיליוני סוללות בשנה אם מסתכלים על נפח היצור הגלובאלי כרגע.

תגובה לפוסט

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר.שדות חובה מסומנים ב- *

*

http://bit.ly/2opbTV6