הדלק מתקלקל במיכל?

קורונה הרימה שנית את ראשה. המשק מושבת. מיליוני מכוניות עומדות בחניה ללא תנועה. וגם המכוניות שלנו נייחות כבר שבועות. חשבתם לרגע מה קורה לכל הנוזלים שיש ברכב? לדלק, לשמן, לנוזל הקירור? ומה עם הצמיגים שבמשך שבועות עומדים נייחים והלחץ עליהם קבוע באותה הנקודה בדיוק?

ובכן חכמת הרחוב אומרת שהדלק במיכל המכונית יתקלקל אחרי כמה שבועות שהוא יושב שם בחושך, שקוע בעצמו ומהרהר על החיים. בדיכאונו הוא יתאדה, יצור משקעים ובאופן כללי יהפוך לעיסת ג'לי קטלנית למערכת הדלק. או לחילופין הוא פשוט יתאדה לגמרי ויעלם.

הנה העובדות

מערכות הדלק במכוניות מודרניות הן מערכות סגורות ואטומות. המטרה היא למנוע בריחה של אדי דלק – שהם דליקים – מכל מני נקבים ונשמים. הדלק בעצמו – כשהוא לבד בחושך במיכל – הוא חומר אינרטי. זאת אומרת שבאופן כללי הוא מעדיף להישאר כמו שהוא ולא להפוך מעצמו למשל לכדור אש. יותר מזה, מערכות הדלק הסגורות אינן דבר חדש – בגלל זה אתם תמיד שומעים נשיפה כשתפתחו את מיכל התדלוק ולחץ הגזים ישתחרר דרכו.

אם יש כשל באטימה, ייפלטו אדים מהחומרים הפעילים יותר שבתערובת הכימית המכונה בפינו "דלק", ומה שיישאר במיכל זו תרכובת אחרת בעלת תכונות בעירה שונות – דירוג אוקטן שונה – וכזו הדורשת כמות חמצן שונה לבעירה. זו בעצם הבעיה העיקרית של אחסון דלק – אם ברכב או בצובר או אפילו ג'ריקן אשר מתמודדים עם האדים האלה בעיקר על ידי התגמשות (התנפחות).

הנה דוגמה: נאמר שיש לכם בחניה יונדאי איוניק, אחת המכוניות הנמכרות ביותר בישראל בשנתיים האחרונות. במיכל הדלק, תקין ואטום, נותרו 25 ליטרים מסך של 45 ליטרים שיש במיכל. ככל הנראה שיש בו מידה מסוימת של אידוי – אבל לא ממש הרבה. הנה הסיבה לכך: אם הנפח הכללי של מיכל הדלק הוא 45 ליטרים ויש בתוכו 25 ליטרים של דלק, זה אומר שיש במיכל נפח אוויר של 20.0 ליטרים. אלה ממלאים את יתר החלל אותו הדלק ששרפנו השאיר מאחור (האוויר בתוך המיכל מהסיבה שאנו על כדור הארץ ומוקפים באטמוספרה). כדי שהדלק יתחמצן ויתאדה הוא צריך, חמצן. אבל במיכל יש "אוויר" – ובאוויר יש רק כ-20% חמצן ועוד כל מיני גזים אחרים שאיתם לדלק אין עסקים.

• מבחן דרכים יונדאי איוניק החדשה

ליטר בנזין שוקל 0.719 ק"ג וכדי לאדות כמעט 18 ק"ג של בנזין שבמיכל (20.0 ל' כפול 0.719 כדי לקבל את נתון המסה) יהיה צורך ב-234 ק"ג של חמצן כדי לאדות אותם לפי יחס של 13:1 הנדרש לכך. כי כימיה. אבל במיכל שלכם אין רק חמצן נכון? מתוך 20.0 הליטרים של האוויר יש רק 4.0 ליטר שהם חמצן שיכול להניע את האידוי – עם מסה של חלקיקי גרם (כלל האצבע מלמד על 1.2 גרם למשקל ליטר אחד בטמפ' של 25 מעלות ולחץ אטמוספירה אחת).

מה שכל זה בא לומר בקצרה זה שהאידוי שבתוך מיכל הדלק יהיה זניח. חלקיקי אלפיות ממסת (משקל) הדלק שבמיכל. והדלק לא מתקלקל. לעולם. לפחות לא מהסיבה הזו.

מה שכן עשוי לגרום לפירוק הדלק הוא זיהומים שבמערכת, תוספי דלק שונים שלא משחקים יפה עם הבנזין מהמשאבה או חלילה חדירה של מים לדלק שנגרם בעיקר בשל אחסנה לקויה בתחנות תידלוק או תאוות בצע של מהילת דלק. על פי חברות הדלק הגדולות בעולם אורך חיי המדף של דלק (בנזין) הוא כשנה במיכל אטום ועד חצי שנה לאחר שהמיכל נפתח. ישנם גם חומרים, תוספים, הטוענים ליכולת להחזיר לחיים דלק ש"התקלקל" – היינו נמנעים מלגעת באלה כלל.

מה עושים?

כשלבסוף נצא מהסגר. ממצמצים בעיניים למול השמש הזורחת. לא לרוץ להחליף את הבנזין שבמיכל. זה יהיה בזבוז משווע של כסף או גרוע מזה ריקון וסילוק של דלק שהוא טוב ובר שימוש. זה משאב שאנו לא יכולים להרשות לעצמנו לבזבז. ולא – הדלק לא יתקלקל כמו חלב פג תוקף.

ואם באיזה עתיד אוטופי נחזור לחיינו כשגרה, התניעו את היונדאי איוניק (שמחשב ניהול המנוע שלה יפצה על השינוי התיאורטי באוקטן הבנזין בעזרת מערך החיישנים ויקדם הצתה כדי למנוע נקישות), סעו לתדלק עם האוקטן הגבוה ביותר שיש – כנראה 98 – זה יחזיר ליתרת הדלק את שמחת החיים – אחרי שבועות של בידוד.

ומה לגבי השמן? והצמיגים?

הכי פחות צריך לדאוג לנוזל הקירור דווקא. אם הוא עם האחוז המומלץ של אתילגליקול (המכונה גם אנטיפריז) הרי שעצם התרכובת הזו מכילה חומרים הנלחמים בהיווצרות קורוזיה במערכת הקירור.

לשמן המנוע יש כמה תפקידים חשובים מאד: הפרדת חלקים נעים, הסעת חום, סילוק פסולת, אטימה וקירור. זו הסיבה ששמן צריך להחליף במרווחי זמן או קילומטרים המוגדרים מראש על ידי יונדאי – או כל יצרן אחר. אם המכונית עומדת זמן רב, השמן עשוי להסתלק מהחלקים הגבוהים יותר שבמנוע כמו: ראש, צילינדרים, שסתומים וחלק ממערכת התזמון. משקעים שנוצרו מעבודת השמן הרגילה עשויים להצטבר ואולי לחסום מעברים או מסננים ואפילו מידה קטנה של התחמצנות ופירוק עשויים להתרחש. אז מה לעשות? לבקר את הרכב מדי כמה ימים להתניע ולתת למיצים לזרום דרך המערכת. לא להעלות מיד סל"ד לפני שכל העסק מגיע לטמפ' עבודה. ואם אתם רוצים להיות ממש בטוחים. בתום הסגר – בואו למרכז השירות. תקבלו כוס קפה ושמן טרי למנוע.

החשש הגדול ביותר לגבי הצמיגים הוא שייווצרו נקודות שטוחות והצמיג יהפוך למרובע. לא ממש מרובע אבל מספיק כדי שייזרק לפח. וכמו שכולנו יודעים צמיג טוב הוא צמיג יקר. לכן אפשר כל כמה ימים להזיז מעט את הרכב שלא יעמוד כל הזמן על אותו החלק בצמיג. נכון לתאריך הפרסום יש לנו בסגר הזה חופש תנועה של 1000 מטרים מהבית. זה מספיק. אפשר להשתמש בטריק הישן של משלוחי הרכב ולנפח לחץ אוויר גבוה מאד בצמיג שיתן לגומי את התמיכה הנפשית הנדרשת לנייחות של שבועות. כך או אחרת – בנהיגה הראשונה אחרי הסגר בדקו בקפידה את לחץ האוויר שיהיה בערכים המומלצים על ידי היצרן.

• מסלול טיול בפארק תמנע

סוללה היברידית

יותר ויותר מכוניות סביבנו הן היברידיות, היברידיות נטענות או אפילו חשמליות לגמרי. וכולנו מכירים את זה שהמצבר ברכב "נגמר" אם לא נתניע את המכונית מדי פעם. מה יקרה לסוללת הליתיום הגדולה של ההנעה ההיברידית?

ובכן. לא הרבה. לסוללה יש מערכת ניהול משל עצמה והיא הרבה יותר חכמה מכל מצבר עופרת שאנו מכירים.  יחד עם זאת אם אתם בעלים של רכב הנטען מרשת החשמל (PHEV או חשמלי מלא) לא כדאי להשאיר את המכונית ימים שלמים מחוברת לעמדת הטעינה. יתרה מזאת מומלץ שרמת הטעינה לא תהיה יותר מ-80% כדי למנוע נזק כימי לסוללה. לידיעה, בכלי רכב רבים מערכות הניהול של סוללות הטעינה לא מאפשרות להגיע ל-100% טעינה או ל-0% פריקה אלא משאירים כ-5 עד10% מקיבולת הסוללה ללא שימוש לטובת האיזון הכימי.