מבחן דרכים סאנגיונג מוסו

רוני נאק

פעם, ממש בתחילת דרכי ישבתי מול מנהל שיווק שלא ממש אהב את מה שכתבתי על אחד המתחרים שלו. האירוע הזה לכשעצמו, ברבות השנים עבורי לפחות, הוא לא היה נדיר או יוצא דופן. אבל המשפט ששמעתי, חלחל עמוק ונותר עימי גם שני עשורים אחרי שנאמר: "האם היית מוציא את הכסף שלך על האוטו הזה?". לרוב התשובה היא קומפליקייטד – במקרה של המוסו החדש אין שהיות.

• צור קשר לפורד ריינג'ר חדש

• מבחן דרכים איסוזו דימקס

משקלים לדמותו

סאנגיונג מוסו הוא טנדר תא כפול על בסיס SUV שאנו מכירים כסנגאיונג רקסטון. במקרה הזה סאנגיונג הלכה הפוך ממיצובישי שיצרה SUV על בסיס הטרייטון את הפאג'רו ספורט או איסוזו שיצרה MUX על בסיס הדימקס. במקרה הזה סאנגיונג ויתרה על מתלה הקפיצים מאחור לטובת קפיצי עלה ובסיס הגלגלים של 286 ס"מ התארך ל-321 ס"מ ארוכים למדי.

עוד נוסף מאחרי הקבינה שנראה כי נוסרה עם ג'קסון ארגז מטען גדול מאד במידה של 161X157X57 ס"מ (אXרXג) בנוסף עוד נתון חשוב הוא יכולת נשיאה של 1,165 ק"ג מרשימים למדי. הלכה למעשה אלו שני היתרונות היחסיים הגדולים ביותר של הטנדר הזה.

המשך המפרט דומה מאד לזה של הרקסטון. מנוע טורבו דיזל 2.2ל' עם תפוקה של 202 כ"ס ו-45 קג"מ. תיבת הילוכים אוטומטית עם 6 הילוכים (8 ברקסטון), תיבת העברה עם LOW של 2.48:1 וסרן אחורי קשיח עם דיפרנציאל בעל נעילה מכאנית אוטומטית.

בהקשר ה-4X4 נציין עוד מרווח גחון רשמי של 22 ס"מ וזוויות גישה של 19.5 מעלות ונטישה של 20.5 מעלות.

הקבינה עצמה מביאה אמביאנס של SUV אסייתי עדכני עם לוח מחוונים דיגיטלי עם אנימציה ותצוגה משתנה 12.3 אינץ'. ממשק מולטימדיה 8 אינץ' עם מצלמת חניה וממשקי קארפליי ואנדרואיד. המוסו משווק בשתי רמות אבזור כאשר ההבדלים העיקריים נוגעים לריפודי המושבים (עור ברמת פרמיום), הזחה חשמלית, חימום ואוורור וגם חימום למושב האחורי, גג שמש וכיוון גובה למושב הנוסע. למעט זאת לשתי הגרסאות בקרת אקלים דו אזורית, קיפול מראות, הרמת חלונות, חיישני אורות וגשם, חיישני חניה, חימום לגלגל הגה ועוד.

חבילת הבטיחות כוללת 6 כריות אוויר, בלימת חירום אוטונומית וניטור שטח מת. דרגה 4 של משרד התחבורה שלנו. זאת בנוסף לניטור עירנות נהג, התראה על תנועה חוצה מאחור, החלפת אורות אוטומטית, בקרת משיכה ובקרת יציבות, סיוע לזינוק בעליה וגם משענות ראש.

המחיר עומד על 260 אלף שקלים לרמת EX ו-280 אלף שקלים לרמת פרמיום.

 

נהיגה

ראשית כל הקבינה מרווחת מאד. לפנים, המושבים הקדמיים נוחים ומרווחים מאד – גם אם הריפוד שוקע ונדחס לאחר כשעת נסיעה ויותר. בכל מימד התא גדול ונעים מאד. יותר מזה, המושבים האחוריים מציעים המון ספייס ונוחות שלא מוכרת מטנדרים דומים. זה מתחיל מהדלת הגדולה מאד המאפשרת כניסה קלה לאחור וממשיך במושבים ובמרווח בין הנוסעים.

צריך לשבת יחסית גבוה כדי לראות היטב החוצה ומעבר למכסה המנוע הארוך ואז שיערות הראש מלככות את התקרה שמעט נמוכה יותר בשל גג השמש. למעט זאת החומרים בקבינה סבירים גם אם לא מצטיינים, שילוב חומרים מגוון בקבינה בין אם דיפון דמוי עור, פלסטיק דמוי קרבון וחומר רך דמוי עור פיל לחלק העליון של הדש. שם גם תמצאו תא אחסנה פתוח שיהיה מצויין לכל דבר שתרצו שיפול ויתגלגל לרצפה בנסיעה.

הנהיגה ברכב, איך נאמר זאת בעדינות…לא להיט. לגבי המנוע ומערכת ההנעה יש לי שבחים רבים. המנוע מפיק כוח שימושי רב, תיבת ההילוכים עובדת נהדר וגם צריכת הדלק של כ-10 ק"מ/לליטר זה בסדר גם אם לא מצטיין. אבל יש בעיות.

ראשית המתלים ובעיקר זה שמאחור. בחזית העסק רך מאד וחסר ריסון. מאחור קפיצי העלה נוקשים ביותר כשאין משקל בארגז ויוצרים חווית נסיעה מאתגרת במיוחד – מזכיר את הימים שהיינו מטיילים קבוע עם אבן שפה בארגז כדי לשמור על הגב המסכן.

המבחן הקצר לא איפשר לנו לעשות ניסוי עם משקלים שונים כדי לקבוע כמה מאות ק"ג צריכים להיות בארגז הגדול כדי להפוך את הנסיעה נסבלת. אבל קחו בחשבון שאם אתם נוסעים בעיקר ריקים או עם מעט מאד משקל מאחור – צפו לאיכות נסיעה לא טובה.

פרק השטח גם הוא היה מאד מוגבל. הצמיגים המקוריים מאד "כבישיים" באופי שלהם (ברכב ההדגמה היה גלגל ספייר בתוך הקבינה כפתרון ארעי שיצר גם ניחוח משכר של צמיג חדש בתא), זווית הגישה בלתי אפשרית לכל שטח שאינו שביל מפולס ומסודר. זה חבל מכיוון שלמערכת ההנעה יש את היכולת, שמסורסת על ידי המרכב הנמוך, מתלים מוגבלים וצמיגים דרדלה. כדי לתקן את כל זה ולהינות מ-4X4 בעל מוסו יהיה צריך להתקין ערכת הגבהה, מיגונים וכמובן צמיגי שטח ראויים. גם אז יכולת השטח תהיה סבירה לא יותר.

סיכום

אילו היה פער מחיר משמעותי (כפי שהיה בעבר למוסו ההוא הראשון) ביחס למתחרים עוד אפשר היה להצדיק את הבחירה ברכב הזה. אלא שבסגמנט של רב מכר כמו איסוזו דימקס ודגם נחשק כמו טויוטה היילקס (על הערך השיורי המצויין של שני אלה) לקוח פרטי צריך לחפור עמוק כדי להצדיק את הבחירה דווקא במוסו. ובכלל יכול להיות שאנחנו נובחים תחת העץ הלא נכון. להזכירכם סאנגיונג רקסטון זכה במכרז של מנהל הרכב הממשלתי. כך שהרגל כבר בדלת וכל ההצדקה לנוכחות של המוסו באולם בישראל זו השוק המוסדי.