יום ראשון , 20 אוגוסט 2017
דף הבית » מבחני דרכים » לנד רובר דיסקברי 4 – עורות הכרך
לנד רובר דיסקברי 4 – עורות הכרך

לנד רובר דיסקברי 4 – עורות הכרך

כמעט לכל דגם מאריך-חיים בעולם הרכב יש איזה רגע מכונן. נקודה מסוימת לאורך ציר הזמן שבה השתנתה התפיסה בציבור לגביו. כך למשל הפך הדור השלישי של הפולקסוואגן גולף מעוד קומפקטית רגילה לקומפקטיות "פרימיום" ולו רק בזכות התאורה התכולה/סגולה בלוח מחווניה. ברור שהיו מרכיבים נוספים – כמו מיתוג רך למגע וידיות אחיזה שחוזרות למקומן ממש-ממש לאט – אבל מאותה נקודה אי שם בתחילת שנות ה-90, נקשרה הגולף עם מושגים של איכות, יוקרה ועם זה מגיע מחיר ראוי.

גם לדיסקברי היה רגע מכונן. אפילו ששושלת דיסקברי צעירה מזו של הגולף בחמש עשרה שנים. זה קרה תחת שליטת פורד אשר פעלה בקדחתנות לרענן את קו המוצרים של היצרן הבריטי אשר סבל מסטגנציה בערוב ימי ב.מ.וו כבעלת הבית. הבשורה על המהפך הגיעה לאט ובמתינות, בדיוק כמו השפל העמוק המבשר את בואו של הצונאמי. עוד הודעה לקונית לעיתונות, חשיפה סטנדרטית בתערוכת רכב והזמנות לנהיגת התרשמות ראשונות. זה קרה בסוף 2004. כשחזרתי מהמפגש הראשון שלי עם הדיסקברי 3, נלהב למדי. הביטו בי קולגות, וחברים חלקם בעלי לנד רוברים, במבט ספקן שלא לומר מרחם. לא חלפו חודשים רבים והדיסקברי 3 הגיע ארצה. הספקנים מיהרו להתקשר אליי ולספר לי שצדקתי, ושורה ארוכה של מבחנים השוואתיים, חלקם פרי יוזמתי ואחרי פרי מתחריי, קבעה פה אחד: הדיסקברי עלה מדרגה כה גבוהה עד כי אינו עומד יותר לתחרות מול יריביו המסורתיים יוצאי יפן. אפילו מפגש עם חברים מסגמנט הפרימיום: X5, ML, טוארג ו-Q7 הסתיים כשהאחרים מלקקים פצעים גם אם לא הוכנעו.

כי הדיסקברי 3 היה טוב, אפילו טוב מאד.  אבל לא מצוין. סביבת הנהג שלו לא עמדה באיכותה כתף אל כתף מול היריבים הגרמניים, בכביש הוא היה גמלוני למדי – אפילו שהציג את איכות הנסיעה הטובה ביותר – מנוע הדיזל שהיה שיפור עצום על פני קודמו, עדיין לא סיפק את הדחף שלקוח בסגמנט הפרימיום מצפה לו. גם המראה, בעיקר מכיוון הירכתיים, לא ממש הידק את תחתוני העור בבוואריה. ה-ד.נ.א המובהק של לנדרובר נשמר אמנם, אבל התוצאה הסופית הייתה מכונית גדולה ויעילה אך לא מאד מרשימה או מושכת. ובסגמנט הפרימיום לסקסאפיל יש משקל רב.

לנד רובר דיסקברי 4 במנוחה. צילום פז בר

דיסקו 4

לפני שנה בדיוק הוצג הדור הרביעי של הדיסקברי. וכמו שהדיסקברי 2 היה שיפור של ה-1, כך גם הדיסקו 4 הוא שיפור של ה-3. הייתי טופח לעצמי על השכם ואומר שמישהו בסוליהול קרא את הביקורות שלי על הדיסקו 3 ונגע בדיוק בנקודות התורפה ההן. וגם אם רגע אעזוב את האגוטריפ הזה, בלנדרובר עברו וסימנו בדיוק רב את החולשות של ה-3 וטיפלו בן. יחד עם עוד כמה דברים. ראשית, המראה טופל. הוא קרוב הרבה יותר למראה הריינג' היקרים ומנסה פחות לבנות זהות עצמאית. מערכת המתלים טופלה כדי להדק את נימוסי האספלט, תותבי המתלים שונו כדי לספוג אנרגיה מזווית נכונה יותר ולשפר עוד יותר את איכות הנסיעה ובידוד הנוסעים מפני הכביש. שינויים נעשו בתוכנת ה"טריין-ריספונס" כדי להתאימה באופן מדויק יותר לנסיעה בשטח. מערכת מתלי האוויר עודכנה גם היא כדי לספק תמיכה טובה יותר בכביש והבלמים חוזקו. מעל לכל מתייצב לשירות מנוע 3.0 ל' טורבו-דיזל חדש – מבית יגואר, כמו ה-2.7ל' – אשר בעזרת שני מגדשי טורבו ומערכת הזרקה בלחץ גבוה מאוד מציג נתוני הספק, וכוחות סוס מהטובים בקבוצה (241 כ"ס ו-60 קג"מ),  לצד צריכת דלק עדיפה על ה-2.7ל'. אולם "כל הטוב הזה" מגיע עם תג מחיר גבוה השם את הדיסקו 4 קרוב למחצית מיליון השקלים. גרסת ה-GS – הנבחנת – משאירה בסוליהול את כל החידושים החשובים של הדגם, מוותרת על חלק מאביזרי היוקרה – היקרים: פנסי קסנון, חישוקי גלגלים גדולים ומערכת מולטימדיה ושמע יקרות ושומרת על ה"מנוע ממשיך" בנפח 2.7 ל'. כל זה כדי לתת כניסה קלה יותר לעולם של דיסקברי וכדי להתחרות מול הגרסאות המאובזרות ביותר של שני רכבי הפנאי/שטח המובילים: מיצובישי פאג'רו וטויוטה לנדקרוזר. המחיר נושק ל-400 אלף שקלים.

השינוי בתא הנהג של הלנד רובר דיסקברי 4 דרמטי ומיישר קו עם הטובים שבסגמנט הפרימיום. צילום פז בר

GS

אני יכול להרגיע כל בעל GS פוטנציאלי. מעטים יבחינו בהבדל. אולי רק יודעי ח"ן ומבינים שיקלטו את הניואנסים הזעירים, יותר ופחות, שמצטברים לפער של יותר ממאה אלף שקלים. פתיחת דלת רחבה וכבדה למדי חושפת חלל ונאה מאד. הנחירים מתלמאים בריחו של ריפוד עור איכותי. צבעי פסטל רכים מלטפים את עיני המתבונן. הדשבורד מצופה עור ומעוטר בתפר מרשים לרוחבו. גלגל ההגה ממותג לעייפה בכל מה שצריך להפעיל כשהמכונית הזו בתנועה, ולוח המחוונים עשיר ומלא כשרק הקונסולה המרכזית נעדרת מערכת מולטימדיה מקורית ועמה מסך מגע ברזולוציה גבוהה שמגיע בחבילת האיבזור היקרה יותר (הבאה בתור נקראת se2). ל-GS עדיין שבעה מושבים, מזגן מפוצל וכמובן מפתח חכם.

לחיצה על מתג התנעה מעירה לחיים מנוע טורבו דיזל 6V בנפח 2.7ל'. המנוע מפיק 190 כ"ס ו-44.8 קג"מ. מספיק כדי להאיץ את הכלי ל-100 קמ"ש בקצת פחות מ-13 שניות. הרחש רחוק ועמום וקשה לנחש שמדובר במנוע דיזל אלמלא המפרט המודפס ציין אותו ככזה.

התנועה בכרך נעימה מאד. בידוד הכבישים הסדוקים והמחוטטים לא יכול להיות טוב יותר ובעצם אני יכול למנות על אצבעות יד אחת מכוניות עם איכות נסיעה כזו, ושלוש מהן לנד רובר. אם יש דבר שעומד לרעתו של הדיסקו בעיר זה עצם מידותיו הגדולות, אבל זה משהו שדי קל להתרגל אליו ומשטחי חלונות גדולים ומראות צד נדיבות עוזרות לקבל שדה ראיה מצויין לכל כיוון כמעט. גם תנוחת הישיבה ה"לנדרוברית" הגבוהה מסייעת לנוהג בדיסקו 4 להיות מחובר וויזואלית לסביבתו – גם אם ישבנו מרחף מעליה. בעיר נכונה לנו הפתעה בדמות קוטר סיבוב קטן במיוחד המאפשר לכלי לתמרן ולהשתחל גם בחניונים המפותלים ביותר. עוד עוזר מצב מתלי-אוויר נמוך מאוד המאפשר כמעט זחילה אינדיאנית לחלל חניה נמוך-תקרה.

מחוץ לעיר הדיסקו רק משתפר והופך לזללן קילומטרים הבולע שעות נהיגה רבות באדישות רבה ונוחות יוצאת דופן. "אני יכול להמשיך עד שארם" אמרתי לנוסעת שישבה לידי והביטה בי בתימהון כשעברנו בצומת גולני. הנוחות והשקט המרשימים הללו עוקרים את העייפות מנהיגות ארוכות. במהירות בינעירונית תגלו שהמנוע הזה מעט מתקשה בתאוצת ביניים כשצריך לצאת לעקוף מעל 100 קמ"ש. בלימה חזקה תניב צלילת חרטום לא מאד סימפטית המתגברת ככל שעולה המהירות. ואם תהיו אמיצים מספיק כדי לתקוף באגרסיביות כביש מפותל, יעביר לך הדיסקו את מורת רוחו מהרעיון המבריק באמצעות זוויות גלגל, ומחסור בריסון. אפשר לנסוע מהר אבל רק בכבישים מאד מסויימים ובתנועה זורמת ואחידה. מסה של שתיים וחצי טונות יש לה נטייה מובנית להמשיך בכיוון אליו היא נעה ולא אוהבת טלטלות.

הדיסקברי 4 חש בבית בשטח. ארסנל השטח שופר דרך עידכוני תוכנת הטריין ריספונס והיכולת טובה מתמיד. צילום פז בר

בשטח אין לדיסקו 4 מתחרים. הוא כל-כך הרבה יותר טוב מכל מה שמסתובב בשטח כבר חמש שנים שזה באמת לא הוגן להשוותו לאף רכב פנאי/שטח אחר בסגמנט. היחידים שמתקרבים ביכולת הזו, נושאים שניהם את סמל המגן הירוק על השבכה הקדמית. אם בכל זאת אהיה חייב לבקר זה יהיה באיזורי החולות. נקודת תורפה בולטת של הדיסקו 3 אשר טופלה על-ידי שינוי תוכנת הטריין-ריספונס בהקשר הזה ועדיין העסק יכול להיות טוב יותר. בכל פרמטר אחר של נסיעת שטח (ובטח אם בעל הרכב יחליף לצמיגים אגרסיביים יותר), הדיסקו 4 הוא מכנפו ומעלה מעל לאופוזיציה. בסופו של דבר זה מאד מחזק לדעת שיש לך כלי רכב שמרגיש בבית בשטח כמו שהוא רב יכולת בכביש – ובניתוח הקר ביותר אתה תקבל תמורה טובה יותר לכספך ולו רק מעצם היכולת (אפילו רק פוטנציאלית) להשתמש בו ולא רק על הכביש.

סיכום

אילו בא פלוני, נכנס לדיסקו 4 GS והפליג עמו לעבר השקיעה הוא לא היה חש שחסר לו דבר. יש ל-GS את המראה הנכון שמגובה באיבזור טוב ודינאמיות. המחיר: 444 אלף שקלים משיק אותו כאמור למאובזרים שביפנים ולבסיסיים שבאירופאים והוא מציע הרבה מאד אופי ויכולת יחד עם זהות ברורה וחוסר רב-טעם בפוזה. זה לבד עשוי להיות גורם משיכה למי שהמעות בכיסו אך לא מוכן להיראות ברכב גרמני יקר. מול היפנים מציע ה-GS חבילה כה הוליסטית וכוללת של איכויות שמולן המתחרים מארץ השמש העולה נראים ארכאיים ומיושנים. יתרונם של אלו במחירם ורק הלנדקרוזר נהנה משמירת ערך טובה והוא חריג בנוף השטח בהקשר הזה.

ובקיצור, כל עוד לא נסע פלוני בדיסקברי 4 3.0ל' HSE – זה עם המנוע החדש וחבילת האיבזור המלאה – הוא לא ידע שהוא מפסיד משהו ממש טוב ורמת ביצועים בקנה מידה אחר. ואם פער של כמעט 200 אלף שקלים לא מטריד אותך – לך על זה ושחרר 620 אלפים לגרסת העילית והשאר את המבואה למתחילים.

רוצים לראות צילומים נוספים ו-ווידאו בשטח?

תגובה לפוסט

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר.שדות חובה מסומנים ב- *

*

http://bit.ly/2opbTV6