יום שבת , 21 אוקטובר 2017
דף הבית » מגזין » פסח 2017 תמונת מצב
פסח 2017 תמונת מצב
פסח 2017 - תמונת מצב מוטורית בישראל. צילום: רוני נאק

פסח 2017 תמונת מצב

רוני נאק

מדינת ישראל לא ממהרת לאמץ דיזל. באיטליה חיים יותר טוב מאיתנו (מה, באמת??) ואנחנו בעיקר אוהבים מכוניות יפניות. כך עולה מנתונים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הנתונים עצמם מסכמים מגמות שונות בשוק הרכב הישראלי לשנת 2016, ולנו זו הזדמנות טובה לחפש כמה אפיקומנים בשפע הנתונים.

 

יותר פרטיות

אז ראשית, כמה מכוניות יש לנו בארץ? שימו לב: בכבישי ישראל נוסעים 3.24 מיליון כלי רכב מנועיים. מנועיים פירושו שיש להם מנוע. זה אומר שיתכן שמדובר באוטובוס, משאית, קטנוע, רכב שטח, מכונית פרטית, אם יש לזה מנוע ורישוי, זה נכלל בסטטיסטיקה. מדובר במספר רציני שמייצג עליה של 4.8% ביחס לנתוני השנה שעברה. מדוע יש לנו כאן עליה כאשר בעצם מאות אלפי מכוניות נגרעות (כלומר מושמדות) ממצבת הרכב של מדינת ישראל? התשובה: כשמוכרים הרבה מכוניות חדשות, קצב המכירה עולה על קצב הגריעה. כלומר- בשנה שעברה נוספו לכבישי הארץ 372 אלף רכבים חדשים, הכל כולל הכל. וכמה נגרעו? פחות: 224 אלף. בפער הזה טמון נתון הצמיחה. מה עוד? פרטיים, ליסינג וכיוצא בזאת. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 86.3% מהרכבים הנוסעים בכבישי הארץ הם רכבים בבעלות פרטית. 8% הם רכבי ליסינג, 4.7% הם של חברות ואחוז אחד של השכרה. "כיצד כל כך מעט ליסינג כשכל מי שאני מכיר מחזיק רכב ליסינג?" מגרד הקורא הסביר את פדחתו. הסיבה היא שהנתונים האלה מתייחסים לכל המכוניות כולן, כלומר גם ישנות, גם חדשות, הכל. וזה כולל גם רכבים שגילם, נאמר, הוא חמש שנים, שהיו פעם רכבי ליסינג, אבל היום הם בידיים פרטיות, ומבחינת הלמ"ס זה אומר שהם פרטיים.

פסח 2017 - תמונת מצב מוטורית בישראל. צילום: רוני נאק

פסח 2017 – תמונת מצב מוטורית בישראל. עליה בדיזל ה"קל" בתוך מגמה יורדת כללית. צילום: רוני נאק

ניחוח הסולר

כעת נעבור לסולר. אנחנו בהחלט בקטע של סולר. שישה צילינדרים. בטור. בלי מגדש. של טויוטה. או ארבעה בטור עם מגדש. של טויוטה. או חמישה בטור עם מגדש, של לנד רובר. הבנתם. אבל ישראל אינה אנחנו. כאן הנוזל השמנוני נמצא במגמת דעיכה. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לשנת 2016 רק 14% מכלל הרכבים בכבישי הארץ לגמו סולר. וזה, אגב, כולל משאיות שמן הסתם לוגמות רק סולר. בפועל, המגמה מתמשכת ובפירוש אינה פועלת לטובת דיזל. בשנת 2015 היה מדובר ב-14.1% מכלל הרכבים. ב-2014 היה מדובר ב-14.4% מן הרכבים (אגב, זה לפני דיזלגייט) והמגמה הולכת ומחמירה עם השנים. ב-2010 רכבי הדיזל היוו 15.4% מכלל צי הרכב במדינת ישראל. אך רגע, פוטנציאל מסוים לאור בקצה המנהרה: בעוד שמספר רכבי הדיזל הכללי יורד, מספרם בצי הרכב הפרטי דווקא עולה. ברכבים שמשקלם הוא פחות מ-3.5 טונות יוצא שבשנת 2016 אלה היוו 3.9% מכלל הרכבים הפרטיים. בשנת 2015 היה מדובר ב-3.7%. ב-2013 היה מדובר ב-3.4% וכיוצא בזאת, כאשר ב-2010 היה מדובר רק ב-2.9%. כלומר: בקרב הרכבים הפרטיים, הקטנים, רכבי השטח ה"קלים" (כלומר פחות מהאמר), יש דווקא עליה בדיזל.

פסח 2017 - תמונת מצב מוטורית בישראל. צילום: רוני נאק

פסח 2017 – תמונת מצב מוטורית בישראל. רמת מינוע נמוכה ביחס למערב. צילום: רוני נאק

בין קובה לשוויץ

נתון נוסף מתייחס ישירות לרמת החיים שלנו. כלומר הוא מתייחס למספר הרכבים לאלף תושבים. מדוע זה בעצם חשוב, לדעת כמה מכוניות יש לכל אלף תושבים? התשובה פשוטה: ככל שיש יותר רכבים, רמת החיים גבוהה יותר. כי אזרחי המכינה יכולים בעצם להרשות לעצמם לקנות מכונית. איטס דאט סימפל. כאשר רמת החיים נמוכה, אי אפשר לקנות רכב. כאשר המיסוי גבוה, אי אפשר לקנות רכב. כאשר מצב הכבישים והדרכים גרוע, אין בכלל טעם לקנות רכב כי אין כיצד לנסוע בו. גם כאשר שיעור המשכילים נמוך אז הסיכוי להחזיק בכלל רישיון נהיגה נמוך. בקיצור, לא מדובר במקרה שבקובה, או במדינות מסוימות באפריקה אין את אותו מספר רכבים לנפש שיש בשוויץ. אז בין קובה לשוויץ, איפה אנחנו? לא במקום רע, אבל בטח שלא במקום מדהים. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל בשנה שעברה נרשמו 383 מכוניות לאלף איש. זה נשמע לא רע עד שקולטים מה קורה במדינות אחרות. באיטליה יש מעל 600 מכוניות לאלף נפש אופס. בפינלנד, מדינה שחלק גדול ממנה בכלל לא דורש רכב, עדיין חיים יותר טוב: בערך 580 מכוניות לאלף איש. באוסטריה בערך 550 מכוניות לאלף איש. עוד דוגמאות יותר קרובות אלינו? אין כל כך. המדינה הכי קרובה היא הולנד, ארץ האופניים, שם אנשים אשכרה לא רוצים מכונית. לכן שם יש 450 מכוניות לאלף איש.

פסח 2017 - תמונת מצב מוטורית בישראל. צילום: רוני נאק

פסח 2017 – תמונת מצב מוטורית בישראל. הם מגיעים אלינו מכל עבר – הרוב עדיין יפניות. צילום: רוני נאק

מוצר גלובאלי

וכעת סוכריה: איפה יוצרה המכונית שלכם? אבל רגע, קודם יש לנו דיסקליימר קטן. זה לא משנה כפי שניתן לחשוב. כי כיום יצרני הרכב הם אופרציות חוצות גבולות. חשבתם שניסאן קשקאי יפני? לא, בריטי. קיה סיד קוריאנית? נסו אולי לחפש באזור הונגריה. טויוטה אוונסיס? בריטית. תכל'ס, גם אאודי מייצרת בהונגריה. דאצ'יה מייצרת במרוקו. הונדה מייצרת בתורכיה. בקיצור- הבנתם. וכעת נתונים: שימו לב: הסיכוי הגבוה ביותר הוא שהמכונית שתעצור לידכם ברמזור היא: MADE IN JAPAN. לפי הנתונים, בשנה שעברה מתוך כל המכוניות שבכבישי הארץ, 29% יוצרו ביפן. ממש ביפן. במקום השני עם 13.7% נמצאת קוריאה (הדרומית!! הדרומית!! שלא נכעיס שם אף אחד) עם 13.7% מכלל המכוניות. במקום השלישי נמצאת גרמניה עם 7.2% מכלל המכוניות בכבישי ישראל. אחרי גרמניה במקום הרביעי נמצאת ספרד עם 7% מכלל המכוניות ואחריה טורקיה – עם 6% מהמכוניות בכבישי ישראל. אח האחוז המתועד הקטן ביותר תופסת ארה"ב – 2.6% מכלל המכוניות שנוסעות נכון לשנה שעברה בכבישי הארץ יוצרו בארצות הברית.

פסח 2017 - תמונת מצב מוטורית בישראל. צילום: רוני נאק

פסח 2017 – תמונת מצב מוטורית בישראל. קפה, תה מה שתרצו – עלינו. צילום: רוני נאק

הקפה עלינו

אז זהו. עכשיו אתם יודעים מי נגד מי. אבל זה לא הכול. אנו חוגגים לא מעט שנים בעסק הזה. כפי שלבטח שמתם לב, השנה שעברה היתר עבורנו שנה של התחדשות רצינית, עם הרבה יותר ידיעות, הרבה יותר עדכונים, הרבה יותר פרסים והרבה יותר מידע. ולמען האמת, מעט קשה לנו להכיל את ההתרגשות לנוכח העובדה שזו רק ההתחלה. אנו מתרחבים לתחומים חדשים עליהם תוכלו לשמוע בקרוב. בין היתר נסקר את ההיבטים הכלכליים של ענף הרכב באופן שוטף יותר, נייעץ לכם באופן אישי (כן, אישי, כל גולש יקבל מענה) בנושא רכישה של רכבי כביש שטח ונסייע לכם בהשגת עסקה יותר טובה. מקווה לפגוש אתכם בשטח, בין עם על שני גלגלים בכוח רגלי או מנועי ובין אם על ארבעה גלגלים. אם הקפה טוב, אנחנו כבר נגיע.

פסח 2017 - תמונת מצב מוטורית בישראל. צילום: רוני נאק

פסח 2017 – תמונת מצב מוטורית בישראל. מכירות אופניים מאמירות – חדירה של החשמל לשטח. צילום: רוני נאק

תגובה לפוסט

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר.שדות חובה מסומנים ב- *

*

http://bit.ly/2opbTV6