רוני נאק
סינגל משגב הפך לסוג של אבן דרך בסצנת אופני ההרים אצלנו. בעיקר אצל אלו החובבים הנעה בכוח המשיכה, מורדות מהירים וזורמים, אלמנטים טכניים ודליים של אדרנלין. מצד שני יש גם טיפוס – ולא מעט ממנו ופינות חמד ורביצה רבות. תמהיל היוצר תבשיל נהדר המצדיק את הדרך הארוכה צפונה לתוואי רשמי (ללא פריסטייל בניווט) באורך של כ-15 ק"מ בלבד.

כדי ליהנות מכל מה שיש למשגב להציע המלצתנו היא להגיע ברמת מיגון גבוהה ושליטה טובה באופניים – בטח אם אתם מתכננים לשחרר את האצבעות שעל המעצורים ולתת לרוח לייבש את הזיעה שעל המצח – ויש זיעה עם כ-460 מטרים של טיפוס מצטבר (עפ"י אפליקציית סטראבה).

את המכונית השארנו (מכונית הכוונה טויוטה CH-R) השארנו בחניון ליד בריכת השחייה במבואות משגב. משם המשכנו על פי סימוני המסלול של קק"ל – אותם עיגולים צהובים עם שפיץ (או טיפות) המורה את הכיוון. בנוסף יש סימון שבילים אדום.

• בדקנו מנשא אופניים saris super bones
• טיול שטח מנהריים לעין שרונה
החצי הראשון של הסינגל רובו ככולו במורד ארוך וזורם מאד. קטעי עליה קצרים ירימו את הדופק ויחממו את השרירים בתחילה ומשם זו זרימה מענגת בכיוון כללי מערב כשכל מה שצריך לדעת בניווט הוא לעקוב אחרי הסימונים – אלו אגב התגלו כלא עקביים, פעמים חסרים, ונאלצתי לקרא לגשש הפנימי שלי כדי שלא להתברבר. הישארו על הסינגל כדי להתפנק על המדרגות, הברמים וקטעי האדרנלין המציפים אותנו באושר.

אחרי שמגיעים לחניון התחתון – מתחיל טיפוס. כאן אפשר לנצל את משטר הרוחות שבמקום שמשעות הצהריים המאוחרות נושבות לרוב ממערב למזרח. זה מעט מסייע בטיפוס. והטיפוס עצמו לא מאד קשה – זולת בימים בהם עומס החום כבד – והוא מזגזג מספיק כדי לשבור את הזוויות הקשות ביותר ומפנק מדי פעם בירידות שמורידות את הסל"ד של דופק הלב ומעלות חיוך.


עכשיו – באביב 2017 – אנו ממש לפני תחילת העונה החמה וזו אולי אחת הזדמנויות האחרונות ליהנות מהסינגל הזה במיטבו מבחינת רמות האחיזה והנפח ועושר של הצמחייה הירוקה שסביב.
