מבחן אופניים רוקי מאונטיין אלטיטיוד 750 MSL

רוני נאק

רוקי מאונטיין תוקפת את נושא ה"שבילים האגרסיביים" באופן שונה מכל האחרים. הנתונים היבשים כמו גיאומטריית השלדה ומהלך המתלים, מלמדים על זיקה ל-AM ואפילו אנדורו, אבל רוקי בעצמם מגדירים את האלטיטיוד כאופני שבילים אגרסיביים. את משבצת ה"אנדורו" מקבלת גרסה מחוזקת של האלטיטיוד – "ראלי" – שתופסת את המקום של ה-SLAYER אשר יצא לגמלאות. כאופני שבילים מצפים מהם לעשות דבר אחד או שניים נוספים למעט לטוס במהירות במורדות. וורסטיליות, מעטפת יכולת רחבה ותשוקה בסינגלים. יצאנו לרכוב.

קווים וקימורים

השנה הגיעה אלינו גרסת הקרבון ואחרי שמאד התרשמנו מגרסת האלומיניום הבכירה – היו לנו ציפיות גבוהות. שלדת האופניים המרכזית (המשולש הגדול) עשויה מסיבי פחמן. הביצוע הנאה משאיר ניתוב פנימי לכבלים, ראש היגוי קוני, ציר הנע PRESS FIT וכמובן תושבת RIDE-9 המאפשרת שינוי גיאומטריית השלדה. חשוב לציין כי המשולש האחורי (כל מבנה המתלה האחורי) עשוי מאלומיניום מסדרה 7005 – קל וקשיח.

מהלך המתלה של הזרוע עומד על 150 מ"מ גם בזכות השירות של בולם FOX FLOAT עם שלושה מצבי בורר (CTD) ונעילה מרחוק. בהתאם לפילוסופיה של רוקי, כל צירי המתלה אינם ממוסבים אלא עושים שימוש בתותבים (בושינגים) אשר לטענת רוקי הם קלים יותר, תורמים לקשיחות לא דורשים תחזוקה.

המתלה הקדמי הוא הדור האחרון של מזלג פוקס בקוטר 34 מ"מ ומהלך של 150 מ"מ שגם אותו ניתן לברור בשלושה מצבים (CTD). זווית המזלג (היגוי) היא בין 66.6 ל-68.3 מעלות – תלוי במצב שבחרתם בתושבת רייד-9. כפי שמציב מפרט הגיאומטריה העדכני נמצא גם תמוכות שרשרת סופר-קצרות 428 מ"מ בלבד, מוט עליון ארוך 585 מ"מ בסיס גלגלים ארוך וקרנק נמוך. גיאומטריה שמלמדת די הרבה על הפוטנציאל שיש כאן.

עוד ראוי להזכיר מוט מושב הידראולי מצויין של X-FUSION איבזור היקפי מרייס-פייס ו-קיין קריק (בהחלט שמות מהשורה הראשונה). העברת הכוח היא SRAM עם X9 מאחור ו-X7 בחזית אשר פוקדים על 20 הילוכים. מעצורי דיסק 180 מ"מ ננשכים על-ידי קליפרים של שימאנו מסדרת SLX, נאבות הגלגלים גם הן SLX ואליהן שרוכים חישוקים של סאן-רינגל עם הכנה לטיובלס. צמיגי מאקסיס שמנמנים ברוחב 2.4 ו-2.3 חותמים את החבילה המעניינת הזו.

רוקי מאונטיין מיובאים על ידי רוזן מינץ ומשווקים במחיר של: 22אלף שקלים (19,340 לחברי מועדון).  משקל 14.2 ק"ג

עולים

רכבנו המון על האופניים האלו, במגוון רחב מאד של מתארים, מהשבילים המפנקים של יער ביריה, דרך ה"ירוק+כחול" המוכר של בן שמן וכלה בקוצים והדרדרת של יערות חורשים וחרובית. והם עושים את הכל מהר מאד וטוב מאד. קל להסתגל אליהם, תנוחת הרכיבה ממורכזת ונעימה מאד עם הכידון הרחב. ולא עוברים קילומטרים רבים עד שהם מתחילים לנסוך ברוכב בטחון רב. חלק גדול מזה מגיע מהדור המעודכן של מזלג פוקס אשר עבר שינויי שיסתום פנימיים ועתה הוא בעל רזולוציה טובה יותר בכל תדרי הפעולה שלו. היכן שהקודם היה נוקשה הנוכחי רך וסופג נהדר. זה מאפשר – למשל – ליישר גינות סלעים בקצב מהיר מבלי לסטות מדרך הישר. לזה אפשר להוסיף גם משולש שלדה מקרבון מוצק מאד – ואלו יוצרים בסיס איתן לכל מנעד העומסים שבשטח.

הם מטפסים יפה לפחות כמו שהם צוללים במורד. אבל יהיה עליכם לנעול את המתלה האחורי – מעט בובינג קיים למרות הכיול של הבולם. הנעילה אגב היא ממנוף שעל הכידון. אליו מצטרף מנוף נוסף של מוט המושב ויחד הם יוצרים קוקפיט עם שישה כבלים/צינורות בלם. עמוס למדי. אחרי שאמרנו את זה, הרוקי האלו באמת שמטפסים טוב, הורדת הכוח לקרקע טובה, העקיבה תחת דיווש אקטיבית וחלוקת המשקל מאפשרת הנפה קלה של גלגל קדמי לגובה ברגע שתגיעו למדרגת סלע.

ההתנהגות במורדות ובפיתולים מאד תלויה במצב של RIDE-9. וזה מדהים כמה הבדל יש בשתי מעלות של גיאומטריה ושינוי השיכוך שמגיע עם שינוי הזווית של הבולם ביחס למתלה. וזה באמת דורש רק 5 דקות ומפתח אלן כדי לעבור מצבים. כך שבחרובית רכבנו עם הזווית השטוחה ביותר כדי לקבל את הביטחון הרב ביותר במדרגות הסלעים ובן שמן קיבל את המצב המרכזי לטובת הזריזות בין העצים. ואותה זריזות הפתיעה אותנו מדי פעם עם TURN IN  חד ומהיר הרבה יותר משציפינו – אולי בגלל הפיתול מאחור? כך או אחרת יש ברוקי האלו איזון מרשים מאד בין זריזות לביטחון שיגרום לך לרכוב כמו גיבור.

תפקוד המערכות השונות כמו מעבירי ההילוכים או הבלמים – היה אקזמפלארי. לא נרשמו תקלות או בעיות יוצאות דופן. הסט של SRAM מתמודד היטב גם עם העברות ההילוכים הגסות ביותר ופריסת יחסי ההעברה מאפשרת הכל בין טיפוס מעלה תלול לשיוט XC מהיר. המעצורים של SLX הולכים והופכים לאופציה הטובה ביותר ביחס למחיר. וגם אלו סיפקו משוב נהדר במנופים עם עוצמת בלימה ונשיכה חזקים.

סיכום

עדכון המתלים נהדר, הפיניש והאיכות של שלדת הקרבון מרשימים מאד ו-וואלה ה-RIDE-9 הזה הוא לא סתם אינפו-ג'אנק של אנשי מכירות – זה פאקינג עובד. נכון, יש היום מערכות המאפשרות שינוי גיאומטריה תוך כדי תנועה – אבל כולם פתרונות מורכבים ויקרים הרבה יותר. חסרונות? קוקפיט עמוס במנופים קטנים שקל לשבור בקראש. פיתול של המשולש האחורי (שופר בדגמי 2016) וכמובן המחיר שלפחות חלקו מגיע מהפרמיה של מותג "נחשב" כמו רוקי מאונטיין. הם יתאימו לרוכב מיומן שאוהב לטוס בין העצים, לזנק מראשי סלעים ומדי פעם לצאת לטיולי הרפתקאות עם חברים. פחות יתאימו לרכיבות XC שם המשקל וההתנגדות לגלגול של הצמיגים הרחבים יעיקו. בשורה התחתונה, האופניים האלו עשו לנו חשק לצאת לסינגלים בכל פעם שראינו אותם – והם החזירו אותנו עם חיוך וחשק לעוד בכל פעם.