ממש עכשיו, בסוף החורף, המדבר נראה מדהים. בעצם הוא לא נראה כל-כך מדהים וירוק כבר שנים רבות – מאז שהיה חורף רציני. אורך המסלול כולו הוא כמעט 50 קילומטרים ועובר ברובו בשבילים חוליים. כשאנחנו היינו שם, עם מיצובישי אאוטלנדר כפול-הנעה, לא נתקלנו כלל בבעיות עבירות גם בקטעי החולות העמוקים ביותר. למעט קטע יחיד, המסלול כולו מסומן בסימון שבילים וקל מאד לניווט.
נקודת ההתחלה היא צומת הכניסה למושב דקל שבגוש יישובי שלום. נסע על כביש 232 לעבר כרם שלום ונפנה שמאלה בצומת אבשלום , נחלוף על פני כיכר אחת ונסמן את תחילת הטיול שלנו בפניה שמאלה למושב דקל.
נמשיך ישר על הכביש החדש, כשאנו יוצאים מהגדר התוחמת את יישובי הגוש כשפנינו לעבר בני נצרים. שלומית ונווה. גוש יישובים חדש אשר הקמתו החלה ב-2008 ונועדה ליישב את מפוני חבל עזה ואת מי שעז מספיק כדי לעשות את האיזור הזה כביתו.
נמשיך על הכביש עד נ.צ. 135927/561636 כשבנקודה הזו נפגוש דרך עפר היורדת שמאלה במגמה דרום מזרחית. אפשר לזהות דיונה נמוכה מדרום לה. נרד בזהירות מהכביש – ברוכים הבאים לשמורת חולות עגור צפון.
שמורת חולות עגור היא שמורת החולות הגדולה בישראל ושטח כ-176 אלפי דונמים. היא גובלת ממערב בגבול סיני ומצפון בכרם שלום ומדרום קדש ברנע בואכה ניצנה. מעטים בה השבילים המסומנים ורבים בה שטחי האש. כך נראה שהשמורה המיוחדת הזו נמצא ב"לימבו" בין הטבע לזחלים של צה"ל. מקור החולות הרבים הוא בחוף העתיק של הים התיכון וחלקו אף מקורו בסחף עתיק של הנילוס.
אחרי כקילומטר נפגוש שביל רחב – ישר כסרגל – נפנה בו מזרחה כשאנו על סימון שבילים אדום. נמשיך עם הסימון הזה דרך הנוף רחב הידיים של הדיונות בו ניצבים אשלים בודדים כמגדלורים לניווט. פניה אחת דרומה תביא אתכם "דוך" למנחת עצום שלרגלי דיונה גדולה. אז נכון יש את "הדיונה הגדולה" של אשדוד – שכולם מכירים – ויש את הדיונה הגדולה הזו שעכשיו גם אתם מכירים. וזה מקום נהדר לחניית בוקר ולתת לילדים לרוץ ולהתאוורר במרחבים שאין בעיר.
אחרי ההפסקה נחזור צפונה לעץ האשל הראשון שנראה ונתחבר לציר צבאי העולה במגמה צפון מזרחית. הציר מסומן בקוביית בטון ונושא שם צבאי כלשהו (אנו לא יכולים לציינו כאן). הכיוון מובהק מאד ונראה לא פעם שהשביל עולה ונוגע בשמיים. אחרי כשלושה קילומטרים נצא משטח השמורה לשטחי האש הצהליים. חשוב מאד שלא להיכנס לכאן באמצע השבוע גם אם נראה לכם ששקט.
אם כמונו לא תמהרו תוכלו בעונה זו (חודש מרץ) לפגוש את אירוס החולות אשר פורח באדמת המדבר ספוגת המים. יחד עימו יש גם מעט צבעונים ואפילו פטריות כמהין (כמהת שמשון) אם אתם יודעים איך לאתר אותן.
נגיע ל-נ.צ. 146316/565436 ולצומת שבילים גדול. אנחנו צריכים לעבור לשביל במגמה צפון מערבית – עם שם צבאי אחר – אשר מקבל "ברך" וחוזר צפון מזרחה אחרי כקילומטר. השביל הזה יוציא אותנו מהחלות לשטחים חקלאיים ולמפגש עם "דרך השדות" וליער גבולות (שיש בו אירוסים רבים נוספים). היעד הוא "מצפה גבולות". אחת מנקודות ההתיישבות הראשונות בנגב בו תמצאו אתר תיירות פעיל מאד, בתי בוץ, מאפיה עם היסטוריה מעניינית ואפילו מפעל לליטוש יהלומים. יש סיפורים רבים סביב המקום ובהחלט שווה להתעכב בו. לפרטים נוספים: 08-9987914.
• מסלול טיול בלי אמאהות
מכאן נמשיך עם סימון שבילים ירוק שיוציא אותנו לכביש. נחצה אותו – ישר – בזהירות לדרך עפר מסומנת ולמפגש עם השפד"ן. זהו פרוייקט לאומי שהחל עוד בסוף שנות ה-50' שמהותו היא טיהור של מי שפכים והובלתם בצינור לטובת החקלאות בנגב. כיום כ-70% מהמים לחקלאות בנגב מגיעים מהשפד"ן. נסע על דרך חלקאית, כשמצידנו שדות מטופחים וחממות של עין הבשור. ממזרח לנו שמורת הבשור. נמשיך עם הדרך החקלאית עד למפגש עם כביש 241.
נפנה ימינה בכביש לעבר צומת אורים ואופקים ואחרי כ-4.0 קילומטרים נגיע לכניסה של פארק אשכול. הפארק הוקם אחרי מלחמת ששת הימים וכולל בשטחו את עין הבשור הנובע כל השנה, שרידי כנסיה ביזנטית ותל ארכיאולוגי בו שרידים מתקופת הברונזה התיכונה כ-3,000 שנים לפני הספירה. מדובר כמובן בגן לאומי וזו גם נקודת הסיום של ההרפתקה שלנו.