אתחיל מהסוף. אהבתי את הקטע של ה-XV. והוא דיבר אליי לא בגלל איכות חומריו או ההקפדה על יישור הפאנלים בדשבורד – זה שטויות. ה-XV דיבר אליי כי הוא שידר אותה רוח צעירה, עליזה ופוחזת שאיפיינה את הסובארו ההן של פעם. ה-GT טורבו שכפות ידי הזיעו מכל נהיגה בה ושליבי החסיר פעימה לקראת קפיצה סתמית לצרכניית המושב. וזה לא שורה במפרט הטכני, או נתון מרווח הגחון שעושה את זה – אלא השילוב של הכל, החיבור לנהג וההשפעה הלא מודעת שיש לאופי של המכונית על אופן הנהיגה.
משחקי הכס
וזה לא משחק שסובארו משחקת בו – אלא אם הנעה כפולה היא שם המשחק. וסובארו הפכה – פחות או יותר – לברירת המחדל במדינות שבהן נדרשת יכולת כזו. לא במקרה צפון אמריקה וכמה מדינות תמירות-הרים באירופה מרכיבות את השווקים החשובים של היצרן הקטן.
וה-XV ממשיך ומחזק את התחום שבו סובארו חזקה ממילא. הפלטפורמה היא הבסיס החדש של האימפרזה הבאה, (בסיס גלגלים של 263.5 ס"מ) המנוע הוא הבוקסר 2.0ל' במתכונתו המעודכנת, והעברת הכוח נסמכת על תיבת הילוכים רציפה והנעה כפולה קבועה. זו אגב, ההופעה הראשונה של התיבה הרציפה בדגם הקומפקטי של היצרן, והיא תלווה אותנו גם באימפרזה לכשזו תגיע.
המרכב הוא הקצנה של מרכב ההצ'בק הבא ו"מחוזק" עם כל המפרט הארכיטקטוני שצריך כדי להפוך כל פרייבט ל"רכב שטח" או "רכב פנאי" ואפילו "ג'יפון" (או או בלי "עירוני") צמוד אליו. האמת היא שלא ממש הבנתי את הקמפיין של "חוצפה אורבנית" מהיבואן – (עבורי חוצפה אורבנית היא לחנות על מדרכה כדי שטיולון לא יוכל לעבור, או לצפור מתחת לבניין בין שתיים לארבע – לפנות בוקר…). לא משנה. כן אהבתי את חישוקי הגלגלים הגדולים והאגרסיביים, שתורמים הן למראה והן ליכולת לנעול צמיגים גדולים לשטח וממש "עפתי" על הצבע הכתום שמביא איתו מקדם מגניבות שעד עכשיו ראינו רק בכלים של KTM ומאלו עוד לא פגשתי אחד שאינו מגניב.
חלל הפנים לא ממש ממשיך את הקו החיצוני. מראהו ג'נרי למדי וחסר ייחוד וגם החומרים לא משרים את החוסן הצפוי ממכונית שצריכה להיות המקבילה האוטומוטיבית לשעון g-shock קשוח. תמצאו בו את כל מה שצריך וזה כולל מולטימדיה מקומית, מחשב דרך מפורט עם המון מידע חדש כמו כמה דלק חסכת מהדימום האוטומטי של המנוע ברמזור. עוד תמצאו בקרת אקלים, בקרת שיוט, משוטים להעביר הילוכים וציפוי עור על גלגל ההגה וידית ההילוכים. גרסת "פרימיום" בה נהגנו עולה 175 אלף שקלים והמחיר לגרסה הידנית (ומעט פחות איבזור) עומד על 155 שקלים – על פי מחירון החברה.
אבל בסובארו – כמו בסובארו – הדברים המעניינים יותר קיימים מתחת לפני השטח. במקומות שיצרנים רבים מגדירים כ"איזור B" אליו מגע יד ומראה עין לא מגיעים – שם קורה הקסם של סובארו. המנוע הוא הבוקסר 2.0ל' האופקי המוכר בגרסתו העדכנית ביותר – סדרת מנועי FB מפיקה 150 כ"ס ו-20 קג"מ בטווח שבין 4,200 ל-6,200 סל"ד. המנוע מצטיין בפליטת מזהמים נמוכה וצריכת דלק נמוכה (כ-15.5 ק"מ לליטר ממוצע מבחן דרכים). המנוע מעביר את הכוח דרך תיבת הילוכים רציפה אשר מזניקה את הסל"ד לעומק התחום היעיל כל אימת שנזקקין לשרירין. בהתאם רמת הזיהום (על-פי התקנות הנוכחיות) עומדת על "4" נמוך, ירוק, וסביבתי באופן ראוי. הכוח מתפזר לכל ארבעת הגלגלים דרך מערכת ההנעה הכפולה המוכרת של סובארו. כדי למקסם את יכולתה מצויידת המכונית הכתומה גם בבקרת משיכה וכמובן בקרת יציבות – כחוק.
עוד בתחום הבטיחות נזכיר את חמשת הכוכבים שהעניק לה ארגון NCAP במבחנים שהתקיימו השנה.
צא לדרך
מבלי להכנס לפירוט מייגע מידי של הניואנסים ה"הסובארואידים" באופי של ה-XV (בקטע טוב כמובן), הנהיגה ב-XV הייתה מהנה ומתגמלת מאד. למנוע המעודכן עקומת מומנט שטוחה והוא סוחב חזק כבר מסל"ד ביניים ומעלה. התיבה עירנית ומגיבה יחסית מהר (לתיבות של סובארו כן?) וזה גורם ל-XV לחוש קל-רגליים ונכון לתאוצה או מנוסה מיחקו את המיותר.
המתלים מוצקים למדי וגם להם תרומה לא מועטה לתחושה הנמרצת של המכונית. תשלמו על כך מחיר בנוחות בנהיגה עירונית, אולם בכל הקשר אחר, ובטח בקצב נמרץ, תהנו מתמיכה טובה במרכב וריסון מדוייק אשר יתגמלו נהיגה אסרטיבית.
ואם יש כאן תגלית, לסובארואיד וותיק כמוני, יהיו אלו ההגה והבלמים הטובים ביותר של סובארו (להוציא BRZ) מעולם. וזה לבדו מצדיק כותרת מודגשת. להגה משקל טוב, מעט קל מדי, אבל מספיק כדי לשדר תחושת מוצקות ודיוק שחסרו בעבר. הבלמים, נושכים חזק, בעלי עוצמה טובה, וכמעט שלגמרי נטולי הספוגיות שזוהתה עם בלמי סובארו.
• רוצים לשחזר את מסלול מבחן הדרכים לסובארו XV?
תפריט השטח, כולל בהגדרה שבילים כבושים. ועל אלו ה-XV פורח ככל שהקצב עולה. וזה לא מפתיע לאור שורשי ה-WRC של המותג, ההנעה הכפולה, והשלדה המוצקה יותר של הדגם החדש. אם תקלעו לשטח טכני יותר, תגלו מהלך מתלים מוגבל מאד, זווית גישה שטוחה לפנים, אך בקרת משיכה טובה והחלטית שתתגבר על הצלבת גלגל-או שניים.
So XV
סובארו ממשיכה ומעלה את הרזולוציה של דגמיה עם גרסת-נישה של האימפרזה הבאה. כבעבר היא פורחת בחללים שבין הסגמנטים העממיים. וה-XV לצד מגרעות, עולה על סך חלקיה ומביאה חוויה חדשה, חיננית ועליזה אשר מעודדת השתובבות בכבישי והסתובבות בשבילים. תג המחיר די גבוה לטעמי – בוודאי תולדה של שערי החליפין מול הין היפני – ומול סגמנט תחרותי ויצירתי מאי פעם. והבעיה העיקרית של ה-XV נובעת מכך שאותו מחיר מביא את הדגם העליז הזה לתחרות מול התותחים הכבדים של קוריאה ויפן. עובדה זו לבדה, מטילה ספק בנכונותה את אותה חוצפה אורבנית – מה שזה לא אומר.
מאז הוצגה בעולם באוגוסט אני מחכה לה, השילוב המושלם במידה, לא ארוכה מדי ומספיק גבוהה כתחליף ג'יפ.
אחרי שתי סובאריות 4X4 שהוסבו לשטח ועמדו בכל משימה הגיונית, שכללה אגב את מעלה נוח ולא מעט מעלים ומורדות – היום אני מעונין להחליף לXV, הבעיה שסובארו מעסיקים את TRADMOBIL כסוכנים שלהם, הם מציעים לי 60% מחיר על רכב בן כ4 שנים כך שאין סיכוי לעמוד בתנאי הזה – על מצב השוק, אומר רק שאינו קיים – מבול הליסינג לפני מספר שנים, בין היתר, הציף את ה"שוק" ואין קונים, פשוטו כמשמעו, אין אפילו טלפון..
בנוסף מחיר B4 חדשה קפץ ל180 אלף ש"ח כך שזו בכלל אינה אופציה
העיקר ששמחים