שטח מכוניות, אופניים, אופני הרים, אביזרי אופניים, מסלולי טיול, שטח, מחנאות, ניווט
רוני נאק
כאן קרוב – פחות משעת נהיגה מהכרך יש פארק גדול ומדהים. פארק עדולם. את המקום הכרתי די מזמן בזכות חבר שלקח אותי לראות איזו חווה אחת כזו מוזרה – של בודדים – חוות צוק. יותר משני עשורים עברו מאז וחוות צוק כבר הפכה מוקד עליה לרגל לאוהבי קולינריה כשאת התוצרת שלה אפשר לקנות במעדניה ומסעדה בתל אביב. בכל מקרה, לפארק חזרתי פעמים רבות מאז. אם בחיפוש אחרי לוקיישן נוסף לצילומים, אם ברכיבה על מסלול האופניים שנפתח שם או כדי להעביר חצי יום בכיף עם הילדודס בפעילות מנתקת סמארטפונים.
בפארק עדולם יש כביש פנימי – סעו בו בזהירות רבה, צר ומשובש – אבל סלול ועביר כיום לכל כלי רכב. הכביש נוגע בשלוש חורבות עצומות: חרבת מדרס, חרבת בורגין וחרבת עתרי. כל אחת מאלו היא שריד לישוב קדום עם היסטוריה מרתקת ושורשים יהודיים עמוקים. וסביב החורבות חורש טבעי מקסים שמדי פעם תמצאו בו גם חרובים, אזוב מצוי (זעתר), זוטא לבנה וכל מה שצריך כדי לעשות כוס תה מדהימה בשטח או לתבל כריך גבינת עיזים מהבית.
הסיבוב מתחיל מטיפוס בחרבת מדרס. עליה לא מאד ארוכה תביא אתכם למערכת קטנה של מחילות מסתור. המעברים מסומנים היטב ואפשר לצייד את הילדים בפנסים ויאללה פנימה לחקר המערות. אחרי זה אפשר להמשיך ולטפס בשביל במעלה התל עד לפירמידה. וזו אכן פירמידה – היחידה מסוגה בישראל. יש בה שרידים מלפני 1000 שנים לספירה הנוצרית, מערת קבורה מפוארת עם אבן גולל עצומה בכניסה וכמובן אקשן של מחילות מיסתור צרות.
לתחנה הבאה חורבת בורזין נגיע אחרי נהיגה קצרה בכביש הפנימי של הפארק. בין חורש טבעי של אלות לשדות מעובדים בערוץ של נחל חכליל המקום מהפנט ביופי שלו ומציע פינות חמד רבות לפרוש מחצלת ולהתחרדן בשמש החורפית.
חרבת בורגין גם היא הייתה יישוב בעבר והיום תמצאו בה פסיפס ומערכת זחילה עניפה (מסומנת היטב) שיאתגרו כל אחד ויספקו שמחה גדולה לילדים. רק דמיינו את מה שעבר על תושבי המקום המקוריים כשהרומאים פלשו לאיזור…גם אתם הייתם ממהרים להסתתר.
תרגיל אחד – מעט אכזרי אמנם אבל בהחלט מלמד – הוא לכבות לרגע את הפנסים כשאתם בלב המערה. רק לכמה שניות. החושך והקירות סוגרים עליכם מהר מאד. אחרי האקשן אפשר להמשיך בשביל המסומן לצעידה קלילה בין מערכות קבורה ומערות נוספת ובין עצי חרוב גדולים מאד ומרשימים למראה.
משם הדרך בחזרה לרכב קצרה וקלה. אם תרצו להמשיך אפשר להגיע גם לתל עתרי ולתל עדולם עצמו – על כך בפעם הבאה!
