משווה: יונדאי קונה מול קיה סטוניק

רוני נאק

הדרבי הקוריאני הזה מתחיל מבסיס זהה – בדיוק כמו המתכונים במטבח הפולני שמתחילים כמעט תמיד עם "טגני בצל". אבל לרוב (כך מקווים) התוצאה היא תבשיל אחר לגמרי ורק לחמותי לשעבר כל התבשילים באותו הטעם (תפל). לא משנה.

הבריף

יונדאי מגדירה את ה-קונה (139,000 שקלים לרכב המבחן ברמת פרסטיז) כרכב פנאי דינאמי – אם תרצו ה-GTi של הקבוצה ובהתאם היא מצויידת באותו מנוע הטורבו אשר מניע את הגרסה הבכירה של יונדאי טוסון – רכב גדול ממנו משמעותית – הנעה כפולה ומתלים בעלי אופי ספורטיבי. לצד העיצוב החיצוני – אשר מוביל את המראה המותגי החדש של יונדאי, גם עיצוב הפנים הוא ספורטיבי ותכליתי למדי – עם משחק בין כמה גוונים של שחור, צג מולטימדיה ניצב ובולט ומיתוג רב על גלגל ההגה.

קיה סטוניק (119,000 שקלים לרכב המבחן ברמת טורבו פרימיום) לוקחת את הקונספט לעולם של עיצוב וסטייל. וכמו דגמי קיה רבים אחרים גם הסטוניק (שילוב מילים "ספידי" עם "טוניק") עוצבה על ידי פטר שרייר שאחראי לא מעט על המראה של קיה בשנים האחרונות. תשומת הלב על העיצוב יצרה מראה שבעיניי הוא בהחלט נאה משחק עם שני גווני צבע, מבליט את קורה C הרחבה ובמידה רבה מצליח לשמור על הדימיון לדגמי קיה אחרים בעיקר הספורטאג'. עיצוב הפנים עליז למדי, עם גוונים נוספים, גלגל הגה קטום ומסך מולטימדיה שקוע מעט עמוק יותר בדשבורד ומזיז לצדדים את פתחי המיזוג המרכזיים.

הביצוע

לשתי המכוניות אותה פלטפורמה (שלדה) אבל עם בסיס גלגלים מעט שונה. בקיה סטוניק הוא 258 ס"מ בעוד שבקונה 260 ס"מ. אותו הבדל ממשיך גם במרכבים עם 141 ס"מ לסטוניק ו-416 ס"מ לקונה מפגוש לפגוש. גם בממדי הרוחב והגובה קונה גדול יותר בכ-2.0 ס"מ. עוד באיזור המידות נמצא את נפח תא המטען: 332ל' בקיה סטוניק ו-361 ל' ביונדאי קונה – כאשר זו האחרונה נהנית מפתח רחב יותר ונוח יותר לטעינה. גם מיכל הדלק מעט גדול יותר בקונה: 50ל' מול 45 ל'.

המידות הקטנות יותר של סטוניק – יחד עם ההבדלים במערכות ההנעה יוצרים פער במשקל של כ-200 ק"ג לטובת הסטוניק. זה פער גדול למדי בין סטוניק ו-קונה השוקלות 1,220 ו-1,450 ק"ג בהתאמה. מבחינת המתלים – תכתיב של הפלטפורמה – שתיהן זהות עם תמוכות מקפרסון בחזית וקורת פיתול מאחור.

בעוד שאיבזור הפנים של שתיהן דומה למדי – כאשר ביונדאי קונה תקבלו את הקונקטד-קאר של כלמוביל ובקיה את המולטימדיה המקורית והבסיסית למדי של היצרן – מערכות ההנעה שונות לגמרי.

בקיה סטוניק תמצאו מנוע 1.0ל' טורבו חדש עם 3 צילינדרים והזרקת דלק ישירה. התפוקה עומדת על 120 כ"ס ו-17.5 קג"מ. ההנעה היא קדמית בלבד והורדת הכוח היא באמצעות תיבת הילוכים כפולת מצמדים עם 7 יחסי העברה.

יונדאי קונה מגיעה מצוידת בקליבר גדול: 1.6ל' טורבו-הזרקה ישירה עם 177 כ"ס ו-27 קג"מ. ההנעה כפולה-קבועה וגם כאן הורדת הכוח היא עם תיבה כפולת מצמדים עם 7 הילוכים אלא שיחסי ההעברה שונים – מעט ארוכים יותר אם אתם כבר שואלים. בנוסף, יש למנוע של הקונה גם שלושה מצבי נהיגה: ספורט, רגיל ו-ECO אשר משנים פרמטרים בניהול המנוע ותיבת ההילוכים.

עובדה מרתקת היא שקיה לא מציינת את הביצועים של הסטוניק. לא מצאנו אותם באתר המקומי, כמו גם לא באתרים רשמיים אחרים של קיה כולל אתר העיתונות המוגבל בגישה ודורש הרשמה מיוחדת. לפי מגזין auto motor und sport הגרמני הסטוניק טורבו-ליטר תאיץ ל-100 קמ"ש ב-10.3 שניות והמהירות המירבית היא 185 קמ"ש. יונדאי כן מפרסמת נתוני ביצועים ואלו עומדים על 7.9 שניות ל-100 קמ"ש ומהירות מירבית של 205 קמ"ש.

לשתי המכוניות מערכות בטיחות אקטיביות מתקדמות עם מערכת אקטיביות למניעת סטיה מנתיב, בלימת חירום אוטונומית עד 80 קמ"ש ועוד. בדירוג הישראלי לסטוניק יש דרגת בטיחות 6 ולקונה דרגת בטיחות 7. במבחן NCAP שתיהן מתהדרות ב-5 כוכבי בטיחות.

החוויה

זה מדהים איך שתי מכוניות בעלות בסיס זהה יכולות להיות כה שונות על הכביש. כניסה פנימה – וסביבת הנהג של הסטוניק עליזה וצבעונית יותר. קונה כאילו לוקחת עצמה ברצינות יתירה. האיכות דומה מאד בשתי המכוניות – ואהבתי את המיקום הגבוה יותר של המסך ביונדאי קונה אשר מקל על הניווט (יש WAZE מובנה ורדיו אינטרנטי ועוד). קיה סטוניק רכה יותר בכל מצבי הנהיגה – בעיר ומחוצה לה. ולא מספיק שונה מרכב סופרמיני רגיל – למעט מימד הגובה.

קונה לעומתה הרבה יותר מהודקת ומדויקת. זה מורגש מאד בכביש בין עירוני ועוד יותר בכביש הררי בו יונדאי קונה נוסכת בטחון רב והסטוניק מרגישה מפוזרת ולא במקומה. עם מצבי הנהיגה המשתנים ביונדאי קונה אפשר לנהוג בחסכון או לחרוך אספלט – וההבדל מורגש מאד ומהנה מאד לנהג. קיה סטוניק מעדיפה לשמור פאסון ולנוע בקצב מתון יותר. ההעדפה שלה הוא באופן ברור לחיסכון בדלק – ממוצע של 16 ק"מ/ל' מול 12 ק"מ/ל' בקונה – כאשר הצד הדינאמי מקבל כאן חשיבות משנית.

בשתי המכוניות הפעלנו את המערכות האקטיביות – ושלא במפתיע הן פעלו בדיוק אותו הדבר. לא הצלחנו להחליט האם יש לאחת יתרון על פני האחרת.

פחות השתגענו על

שתי המכוניות יכולות ליהנות משכבת בידוד רעשים נוספת. יונדאי קונה בבתי הגלגלים עם רחש של צמיגי ה-18 אינץ' שלה שנוכח על אספלט מחוספס, ואצל קיה סטוניק רעש המנוע התלת -צילינדרי תחת מאמץ לא הכי חינני. גלגל ההגה הספורטיבי בסטוניק חביב מאד אבל נראה לגמרי מחוץ להקשר. בקונה חסרו לי משוטים להעברת הילוכים בגב ההגה – דבר שיכול היה להדגיש יותר את האופי הספורטיבי שלה.

סיכום

גם אם נקודות המוצא היו זהות – הסיום מאד שונה. לגבי העיצוב – זה נושא סובייקטיבי למדי ואשאיר לכם את ההחלטה מה יותר מוצא חן בעיניכם. שתיהן נאמנות ללוק המותגי ולקודי העיצוב של הקטגוריה – כל אחת בדרכה. מהצד הדינאמי יש לקונה יתרון מהותי בביצועים, הנאה מנהיגה ואפילו יכולת על דרכי עפר בזכות ההנעה הכפולה. מצד שני סטוניק עדיפה בצריכת הדלק – בפער גדול. והתשובה לשאלה הפילוסופית, לפי מה נמדד SUV מודרני? אם זה לפי רוחב החיוך מאחרי ההגה בתנועה או המבט הנוסף לחניה אחרי שאתה צועד משם – צריכה להגיע ממך. שתיהן מציעות פיצוח מקורי ומיוחד כל אחת בדרכה.

ואיפה המתחרים האחרים?