מבחן דרכים lynk&Co 01

רוני נאק

ככל שאנו עוסקים במותגי רכב סיניים חדשים המגיעים לישראל, הלינק הוא לדעתי הטוב שבהם ובפער גדול. אלה הסיבות.

לינק הוא מותג פרימיום מבית ג'ילי הסינית. ג'ילי שהיא בעלת הבית של וולוו, אותה רכשה מפורד בעקבות המשבר הפיננסי של 2008 שאילץ את פורד לפרוק מעצמה את מותגי חטיבת הפרמיום של אז (וולוו, לנד רובר, יגואר ואסטון מרטין) – בניסיון לגייס את ההון הדרוש להציל את עצמה.

הלינק 01 הוא הילוד הראשון פרי בטנם של וולוו-את-ג'ילי והוא נולד במטה החברה באירופה – כשבכוונת הלקוח האירופאי שעשוי להירתע מלרכוש מותג סיני "על מלא" ובמקום זאת יירתע פחות ממותג בעל שם אניגמטי ועם קריצה שמתחת לזה יש טכנולוגיות וידע של וולוו המבוססת ואת כוח היצור התעשייתי של ענקית רכב סינית.

כך שהלכה למעשה מדובר בפלטפורמת CMA של וולוו (המשרתת דגמים רבים וטובים של השוודית), מערכת הנעה פלאג-אין הייבריד של וולוו ועוד טופינים אלקטרוניים ומכאניים מערביים לגמרי. בכללם גם מערכות הבטיחות האקטיביות ועוד.

ב-2022 הדגם עבר מתיחת פנים שניה, עם הצגת גרסת הפלאג-אין שגם מצאה את דרכה לישראל. זו כוללת מנוע טורבו-בנזין עם 3 ציל' בנפח 1.5ל' וגם מנוע חשמלי לתפוקה משותפת של 261 כ"ס. סוללת הנעה גדולה למדי עם קיבולת של 17.6 קוט"ש מאפשרת טווח חשמלי של עד 75 ק"מ (WLTP) ואפשר לטעון אותה גם מרשת החשמל בעזרת מטען AC עם הספק של עד 6.6 קו"ט. זאת אומרת שבשיא ההספק טעינה מלאה תארך כ-2.5 שעות. ההנעה קדמית בלבד דרך תיבת הילוכים כפולת מצמדים עם 7 הילוכים.

בהיצע יש רק רמת אבזור אחת. גבוהה ביותר הכוללת קוקפיט דיגיטלי מלא עם ממשקי קארפליי ואנדרואיד אלחוטיים, בקרת אקלים מפוצלת, כניסה והנעה ללא מפתח, חיישני אורות וגשם, דלת תא מטען חשמלית, חלון שמש פנוראמי, מערכת שמע מקורית מבית הרמן-קרדון, תאורת אווירה פנימית, תאורת LED חיצונית, חישוקי סגסוגת 20 אינץ', צביעת מרכב דו-גוונית ועוד ועוד. רמת האבזור הבטיחותי היא 6 וכוללת 7 כריות אוויר, תיקון סטיה מנתיב, בקרת שיוט חכמה, קורא תמרורים, ניטור עייפות נהג ושטח מת וכמובן ציון מבריק של 5 כוכבי בטיחות NCAP.

• מבחן דרכים וולוו XC40

המחיר עומד על 230 אלפי שקלים. שזה לא מאד זול אבל אטרקטיבי יותר מהמחירים המקובלים בקטגוריה הזו של SUV קבוצה C פלאג-אין הייבריד.

נהיגה

בנסיעה אני מפוצל לגבי הרכב הזה. פחות התחברתי לעיצוב שלו. לטעמי האישי הוא מצועצע ועמוס מדי. כמו ג'י שוק שמישהו קיבל לבר-מצווה. האינסרטים הכחולים לאורך הגג לא שבו את ליבי ופנסי הג'וק שמעצב הספורטאג' הקודם הביא גם לכאן כולל עיצוב דפנות הלקוח מעולמות של מכוניות שרירים – גורם לרכב להיראות עמוס מדי ומצועצע. לצד האופן המבריק שבו הוסתר שקע הטעינה, תגלו מאחור שתי סופיות מפלט בכרום בוהק ברכב שעתיד את רוב ימיו להעביר עם הנעה חשמלית. לצד העיצוב העמוס כן יכולתי להתרשם מהאיכות הכוללת הגבוהה מאד.

תא הנוסעים והקבינה מצויינים לטעמי. בעיקר אהבתי את הממשק של המולטימדיה. קוקפיט ללא כבלים זה נפלא ומהרגע שהמערכת עשתה היכרות עם האנדרואיד שלי, העסק עבד במהירות, התנתק והתחבר מחדש תוך שניות – באופן מוזר אפילו מהר יותר מאשר במכוניות רבות שבהן החיבור עדיין עם כבל. עדות ליישום של מעבדים חזקים במערכת הזו. לוח המחוונים מספק מידע שימושי ואפשר לדפדפף בתפריטים דרך מתגים דמויי משטחי מגע שעל גלגל ההגה. העובדה שהמעצבים לא התפתו להזקיר את המסך מעל למישור הדשבורד (כן טויוטה אני מסתכל עליך) זה חידוש מרענן. האיכות הכללית של הקבינה ותא הנהג טובה מאד – בהחלט ראוי (לשם שינוי) לתגית "פרימיום" שנראה כי מוצמדת באופן חופשי למדי לאחרונה.

נסיעת המבחן החלה עם יציאה דרך מבוך העכברים של תל אביב לפגישה באיזור התעשיה המזרחי של נתניה ומשם בחזרה למשרד בהרצליה. את הדרך הזו עשיתי ב-100% הנעה חשמלית – מבלי שמנוע הבנזין טרח לסובב אפילו קצת את הטורבו שבו. סיבוב של כ-50 קילומטרים.

למחרת יצאתי לנהיגה ארוכה לדרום החמים. 20 הקילומטרים האחרונים שנותרו בטווח החשמלי מוצו על כביש 531 עד שהגעתי ל-6 דרום ומשם הטורבו נכנס לפעולה עד ליעד אי שם באיזור ניצנה.

חווית הנסיעה היא על הצד המוצק של המשוואה. משתפרת ככל שהמהירות עולה ומיישרת קו עם המקובל בעולם המערבי. בעיר היא טיפה מוצקה – על הצד הגרמני המהודק – אבל מחוצה לה יש NVH מצויין. אף פעם לא חסר כוח לעקיפה מהירה לא לשייט בקצב ראוי. בתנאים האלה הצבתי צריכת דלק ממוצעת של 15.5 קילומטרים לליטר. ללא בעיות טווח או חרדות טעינה.

מה פחות?

בעיצוב כבר עסקתי – זה בסופו של דבר נושא סובייקטיבי אוהבים או שלא. תפעול מנוף ההילוכים גמלוני למדי ומאד לא אינטואיטיבי. אם כי זה משהו שאפשר יחסית בקלות לפתח "זיכרון שרירים" כדי לתפעלו באופן חלק במיוחד.

עוד פחות התרשמתי לטובה מהאופן שבו מנוע הטורבו נדלק ומצטרף להנעה. זה מאד בולט בבוקר כשהמנוע עדיין קר ועשוי להשתלב באופן לא הכי חלק. בהמשך, כשהמיצים כבר זורמים ולוהטים, הכניסה והיציאה מפעולה זורמים וכמעט שלא מורגשים.

בלינק הם מאד גאים בריפודי המושבים שעשויים מניילון שהושב מרשתות דייגים מהאוקיאנוסים. אני פחות אהבתי את זה. עבורי חומרי הריפוד האלה פשוט לא נעימים. זה חבל כי המושבים עצמם מצויינים.

סיכום

לטעמי אפשר להסתכל על לינק 01 דרך שתי עדשות. הראשונה היא כרכב סיני – במקרה הזה מדובר ברכב הסיני הטוב ביותר שיש בישראל בפער גדול. זו בסופו של דבר מכונית, SUV, טובה אפילו טובה מאד. מנגד אפשר לראות בלינק 01 כתחליף כמעט זהה טכנולוגית לוולוו XC40 פלאג אין היקרה הרבה יותר. כך או אחרת מדובר בפתרון שבהחלט הייתי שם ברשימת הפיינליסטים המצומצמת.