שטח מכוניות, אופניים, אופני הרים, אביזרי אופניים, מסלולי טיול, שטח, מחנאות, ניווט
רוני נאק
תקנות זיהום האוויר באירופה, אותו תקן "יורו" שאנו שומעים עליו מדי פעם, נועדו על פניו כדי לנקות את האוויר שהציבור נושם. להפחית מזהמים ובכך גם להפחית את החולי הרב שנגרם מכלי רכב מזהמים. אבל האיחוד האירופאי מנצל את התקנות האלה, והחמרתן התקופתית, כדי להוציא מיליארדים רבים מהכיס העמוק של יצרניות הרכב. רבות מאלו, האירופאיות בעיקר, שותקות ומשלמות. אחרות פשוט נמאס להן לשלם מה שנתפס כדי סחיטה והן מאיימות כלל לנטוש את השוק האירופאי או שכבר ממש עשו כך. בין העוזבות אפשר למנות את מיצובישי, הונדה, ניסאן ואחרות. לאחרונה אף טויוטה העצומה הודיעה שהיא שוקלת להתקפל מהשוק האירופאי. המאפיין של כל אלה הוא שהן, בניגוד לתעשיה האירופאית, נהנות מנפחי מכירה גדולים במדינות שאינן כפופות לתקינה האירופאית: אסיה, הודו, אפריקה, דרום אמריקה, אוסטרליה וגם רוסיה (כבר לא שוק…) ומדינות המפרץ. אז מי צריך את אירופה בעלת הממשל הסחטני? רנו.
ובכן לוקה דה מאו (Luca de Meo), הבוס של רנו אמר בכנס "Change Now" שהתקיים השבוע בפריז כי תקנות יורו 7 שעתידות להכנס לתוקף ב-2025 (האחרונות והמחמירות ביותר לפני מעבר גורף לחשמל) מביאות את תעשיית הרכב למבוי סתום. דה מאו, בכעס רב ציין כי כדי להגיע להפחתה הנדרשת של 3 גק"מ בלבד לפי התקן החדש יהיה על המכוניות החדשות להתייקר מאד – עד כדי 1000 אירו לרכב. "כדי לקבל שיפורים קטנים מאד במאזן הסביבתי, המכוניות החדשות יהיו הרבה יותר יקרות. דבר שבסופו של דבר ירחיק אותן מהישג היד של לקוחות רבים". התקנות החדשות, כך לפי דה מאו, יפגעו בסגמנט של המכוניות הזולות והנגישות ביותר – התייקרות שתמנע מהציבור תחבורה פרטית זולה ונגישה.
ואולי זה בדיוק מה שהאיחוד האירופאי רוצה להשיג? להוריד אותנו ממכוניות?
