שטח מכוניות, אופניים, אופני הרים, אביזרי אופניים, מסלולי טיול, שטח, מחנאות, ניווט
רוני נאק
ג'יאנט לא רצה עם העדר במקרה הזה עם שלדת קרבון אקזוטית שעליה תלויים מעבירי-קצה יקרים. אלא תוקפת בשנת הדגם 2018 את זירת הקרוס-קאנטרי עם דור שני של דגם האנת'ם אשר מביא, גיאומטריה עדכנית, מתלה אחורי מעודכן ושלדת אלומיניום קלילה ועמידה. הייעוד על פי היצרן – קרוס קאנטרי מהיר ושבילים – אופניים שיטפסו בעליות אבל לא יגבילו את הרוכב במורדות.
הדרך לשם מתחילה עם שלדת אלומיניום חדשה – מאלומיניום קל משקל שג'יאנט מסמנת כ-ALUXX SL שבשבילנו זה אומר "ממש קל". זווית ההיגוי היא 69 מעלות (די שטוח ל-29 אינצ'ר), תמוכות השרשרת קצרות עם 438 מ"מ וגם הדרופ של הקרנק לא מאד גדול עם 45 מ"מ. למיתלה המאסטרו האחורי גיאומטריה חדשה – והוא מפיק מהלך של 90 מ"מ מבולם זעזועים של פוקס – המתלה העדכני מאפשר שימוש בלחץ אוויר נמוך של הבולם ומכאן משיג רגישות טובה יותר לפני השטח. בחזית תמצאו מזלג FOX 32 עם 100 מ"מ מהלך, וצירי בוסט בכל קצה.
על העברת הכוח ממונה סט שימאנו SLX מלא עם 11 הילוכים. גלגל שיניים קדמי עם 32 שיניים וקסטה של 11-46 מאחור. ועל הבלימה מעצורי שימאנו BR-MT500 חדשים ל-2018 עם דיסק 180 מ"מ בחזית ו-160 מ"מ מאחור.
האיבזור ההיקפי מגיע כולו מג'יאנט וממותג CONTACT – ראוי לציין את הכידון הרחב מאד עם 780 מ"מ ואת סט הגלגלים המלא המוכן לצמיגי הטיובלס של מאקסיס.
משקל האופניים עומד על 12.5 ק"ג והמחיר הרשמי: 13,900 שקלים.
רכיבה
לא היה צריך יותר מההנפה הראשונה למנשא האופניים שעל גג הרכב כדי להבין שיש כאן משהו יוצר דופן. ג'יאנט הצליחה ליצור שלדת XC מאלומיניום שתהיה קלה כמעט כמו קרבון ועמידה יותר ממנו. תוך שאני מסתכן בטוקבקים מרושעים של חסידי הקרבון – בכל זאת יש לאלומיניום כמה יתרונות על החומר המרוכב בכל הקשור בשרידות ועמידות בשטח בעיקר בפני פגיעה מכאנית.
ברכיבה האופניים מרגישים קלילים ומהירים מאד. ונתון המשקל בא לידי ביטוי בכל טיפוס ובכל שינוי כיוון. אבל התגלית של המבחן הזה היא השלדה. ובעיקר המתלה האחורי – דור חדש של "מאסטרו" של ג'יאנט (יש אמרים תיכנון גנוב של דייב וויגל). ממש בקצרה: מדובר במשולש אחורי קשיח המחובר לשלדה באמצעות נדנדה עליונה ותחתונה כשבולם הזעזועים "צף" בצד השני שלהן. התוצאה היא תנועה כמו של זרוע אחורית ארוכה יותר ופעולה שקל לשלוט בפרוגרסיביות שלה – ומכאן לרכוב עם בולם בלחץ אוויר נמוך יחסית (שזה שווה רגישות מוגברת שכולנו אוהבים). במקרה הזה מתקבלת איכות גיהוץ מרשימה מאד ומבלי לאבד מהיכולת להזרים הרבה כוח דיווש לקרקע. ברכיבות שבין הסינגלים של אלון/רימון, פארק קנדה ויער ביריה – דווקא של משטחי הסלעים של קנדה האופניים הללו הרשימו מאד בעליות בזכות הורדת הכוח לפני שטח מחוטטים. ביער ביריה ובקטעים מסוימים של אלון/רימון (ידוע גם כלהב) המהירות והביטחון במורדות הארוכים היו מרשימים מאד. והם הרשימו בעיקר בתחושה שלמתלה האחורי יש מהלך הרבה יותר ארוך משיש בפועל כאילו אין לו תחתית – וכדאי להשקיע את הזמן כדי להגיע לסט אפ המדויק והמאוזן ביותר שניתן. כי אז האנת'ם יתגמלו אתכם בצורה מרשימה מאד.
פחות התרשמתי מה-SLX של שימאנו. המעביר הרגיש פריך ושביר – פספס העברות למרות כיוונים ושימונים והרגיש פשוט לא ברמה של כלל האופניים. אני גם לא סגור על הקסטה הזו – ובעיקר על פער יחסי ההעברה בין ההילוכים אשר גרם לי "ליפול" בין קצר לארוך מדי בעליות בין הגלגל של ה-46 לזה של ה-37 שיניים. האופניים האלו מתחננים לקסטה של 12 הילוכים ולמעביר רובוסטי יותר – אולי GX של סראם?
האופניים האלו גמישים למדי. אני רגיל לאופני AM קשיחים ומוצקים למדי – ופתאום הג'יאנט אנת'ם הרגישו עם יותר פלקס – כאילו חסר אוויר בצמיגים. אפשר להתרגל לזה – ועם יתרונות של נוחות. לא בטוח שזו נקודה לחובת האופניים שכן דיוק ההיגוי לא נפגע.
סיכום
על הגבול בין אופני XC לאופני שבילים ג'יאנט אנת'ם החדשים נותנים הרבה לרוכב אשר אוהב לרכב קילומטרים רבים וחוטא מדי פעם גם בסינגלים טכניים יותר וקפיצות לא מאד גבוהות. היתרונות של השלדה החדשה רבים מאד – וקל וזול יחסית להצטייד במעביר וקסטה של 12 הילוכים. המחיר (לפני מו"מ) אמנם לא זול לאופניים עם שלדת אלומיניום – כאשר מנגד עומדים מתחרי קרבון במשקל ומחיר דומה – אך היתרונות היחסיים בולטים מאד.
