מה עושים עם רכב חשמלי כשגרים בבניין משותף?

שנת 2023 הגיעה ועמה בשורות חשובות במיוחד לשוק הרכב הישראלי: מעל עשרה אחוזים מן המכוניות החדשות שנמכרו בישראל בשנה שעברה היו חשמליות. הנתון הזה צפוי לגדול משמעותית במהלך השנים הקרובות בגלל הכדאיות המשמעותית של רכב חשמלי, במיוחד מבחינת חיסכון בדלק ובגלל החיסכון בעלויות התחזוקה. אבל שאלה אחת עדיין פתוחה: כיצד מטעינים את כל המכוניות החשמליות האלה?

• סקייוול מחזקת את הטעינה

למי שיש בית פרטי בבעלותו או בית פרטי שכור, כלומר כזה שיש לו חניה צמודה, כנראה שאין שום בעיה: מזמינים מתקין עמדות, מתקינים עמדה ושלום על ישראל. אבל הבעיה היא דווקא במקרה של מי שגר בבית משותף, כלומר רוב הישראלים. מה עושה מי שחי בבית משותף שצריך לטעון את המכונית החשמלית?

התשובה מורכבת מכמה סעיפים שמשתנים בהתאם לסוג הנכס אבל עקרונית אפשר קודם כל לחלק את התשובה לשני סעיפים עיקריים: מי שיש לו חניה שרשומה על שם הדירה שלו – ומי שאין לו חניה שרשומה על שם הדירה שלו. אם אנו עוסקים במי שאין לו חניה שרשומה על שם הדירה אז מן הסתם לא ניתן להטעין את המכונית בעמדה שתוקם בחניה כזאת. לא להתייאש, גם במצבים כאלה יש כמובן פתרונות.

כיום יותר ויותר ערים בישראל מקימות עמדות טעינה ציבוריות, מדובר בעמדות AC, כלומר עמדה שמאפשרת להטעין את הרכב במלואו תוך לילה. אפשר כמובן גם להשאיר את הרכב כמה שעות בעמדה ועדיין לקבל טווח נסיעה יפה מאוד של מאות קילומטרים. מעבר לכך, יש כמובן גם עמדות טעינה DC, כלומר מה שמכונה גם "עמדה מהירה". הטעינה בעמדת DC יקרה הרבה יותר אבל קצרה מאוד בזמן (וזמן כידוע שווה כסף). מרגע ההתחברות לעמדת DC, הטעינה אורכת כשעה כדי למלא את הסוללה במלואה, ואפשר להסתפק גם בכחצי שעה כדי למלא כ-80% מקיבולת הסוללה של המכונית, במיוחד במכוניות מודרניות כמו למשל סקייוול ET5 שהפך לסמן הימני של SUV חשמלי גדול מקבוצה D.

מנגד, בעל רכב חשמלי שיש לו חניה על שמו, שם ניתן להתקין עמדת טעינה לרכב חשמלי ללא סיבוכים מיותרים. יחד עם זאת, גם כאן יש חלוקה: לעמדת טעינה שצמודה לחניה ספציפית, או לעמדות טעינה מנוהלת.

כיום עיקר עמדות הטעינה שניתן למצוא הן עמדות טעינה ספציפיות לחניה. אלה עמדות שיחסית קל להתקין באמצעות מתקין מורשה. עמדות אלה מזינות כמובן רק את המכונית שחונה בחניה כך שלאחר לילה של טעינה הסוללה מלאה ומוכנה לנסיעה של מאות קילומטרים. לעומת זאת , בעתיד יהיו בישראל הרבה יותר עמדות טעינה מנוהלות. יתרה מזאת, כבר ניתן למצוא התייחסויות לעמדות המנוהלות במסמכים של מדינת ישראל – והעיקרון שעומד מאחורי העמדות המנוהלות די פשוט: השכנים מחברים את המכוניות החשמליות שלהם לעמדות המנוהלות אבל מערכת הניהול היא זו שתקבע כמה חשמל תקבל כל מכונית ומתי החשמל יוזרם אל המכונית.

לעמדות טעינה מנוהלות יש יתרונות רבים: הן מסוגלות להזרים חשמל כאשר תעריפי החשמל זולים מאוד, למשל בשעות הלילה הקטנות, הן מסוגלות לתעדף טעינה לפי דיירים ספציפיים והן כמובן גם חוסכות כסף, מכיוון שעלות הקמת העמדות מתחלקת בין דיירים רבים. וכמובן – מי שכבר התקין עמדת טעינה יכול להמשיך ולהשתמש בה – ובמקרים בהם עדיין צריך למשל נסיעה בינעירונית ארוכה במיוחד, ניתן להשתמש בעמדות הטעינה המהירות שכבר כעת פזורות במאות מיקומים ברחבי הארץ.

• הכי ירוק ביער שגב

בכל מקרה, חשוב לציין שגם מי שיש לו עמדת טעינה רגילה ביתית, כלומר עמדת AC בחניה הצמודה, יכול לתזמן את הטעינה לשעות נוחות. במקרה של 5 SKYWELL ET לדוגמה, ניתן לתזמן מראש את שעות הטעינה כך שהרכב יוכל להתחיל טעינה בשעה קבועה מראש, למשל שעה בה תעריפי החשמל נמוכים וכך "להתנהג" כמו רכב בעמדת טעינה מנוהלת שחוסך לבעליו כסף בהתאם לשעות הטעינה – אך בלי לחלוק את העמדה עם רכבים חשמליים נוספים.

תוכן מקודם