שטח מכוניות, אופניים, אופני הרים, אביזרי אופניים, מסלולי טיול, שטח, מחנאות, ניווט
רוני נאק
למי שאינו מכיר, ה-ADAC הוא מועדון בעלי הרכבים הגדול בעולם. ממושבו בגרמניה, חברים בו מליוני בעלי מכוניות בכל רחבי אירופה ויש לו מנוף, שלא לומר השפעה, על הרגולטורים ועל יצרניות הרכב במדינות. בימים האחרונים העלה ה-ADAC ביקורת שהופנתה בעיקר כלפי יצרניות הרכב הגרמניות שהן מוותרות כליל על פיתוח רכב חשמלי קטן ונגיש ומפקירות את הזירה לטובת היצרנים הסינים ומתחרים אירופאים אחרים.
"זה מחשיד שיצרני הרכב הגרמניים מעלימים דגמים בסיסיים ומפרטי אבזור והנעה מוזלים מהיצע הדגמים שלהם לטובת הגרסאות היקרות ביותר", כך כתב נשיא הטכנולוגיה ב-ADAC קרסטן שולץ בראיון לעיתון בגרמניה.
בנוסף, חיפוש ברשת אחרי רכב חשמלי קטן ממותג גרמני הוא חסר תכלית. "נראה שהיצרניות מבית זנחו לגמרי את הסגמנט ומשאירות אותו יותר ויותר לידיים של המותגים הסיניים". עוד הוסיף שולץ שעל "מכוניות חשמליות לא להיות רק נחלתם של בעלי האמצעים".
האמירה הזו מכוונת גם כלפי הפולטיקאים, שתאוותם להגדלת ההכנסות ממיסים לעולם לא יודעת שובע. זאת על רקע הכוונה להקטין את התמריצים לרוכשי רכב חשמלי (שהרי העשירים הם אלה הרוכשים אותן", מה שעשוי להאט מאד את המעבר לתחבורה חשמלית. "רכב חשמלי צריך להיות נגיש לכולם ובמחיר הגיוני" כך שולץ "לא רק עבור פריבילגים בודדים".
עם מיליוני בעלי זכות בחירה החברים במועדון ADAC, פלוס ועדי העובדים העצומים שזועמים על כך שמקבלי ההחלטות מעבירים סגמנט חשמלי שלם לידיים של מתחרים מסין. לשני הגופים האלה יש כוח אלקטורלי משמעותי ביותר. בהחלט מקל או גזר משמעותיים מול עיני כל פוליטיקאי בגרמניה. האם גורלה של המכונית החשמלית העממית יוכרע על ידי אנשי הצווארון הכחול?
