יום ראשון , 19 נובמבר 2017
דף הבית » חדשות » דה-תומאסו – הקאמבק יעבור בשטח?
דה-תומאסו – הקאמבק יעבור בשטח?

דה-תומאסו – הקאמבק יעבור בשטח?

כמעט בחשאי הושק מחדש ברומא המותג דה-תומאסו – שם מפואר מהיסטוריית הרכב האיטלקית – המבצע קאמבק מוזר הודות להחייאתו על-ידי איש עסקים איטלקי חובב סנטימנטים. הרכב שנחשף עם ההשקה הוא הדה-תומאסו SLC – קונספט של קרוסאובר מחומש דלתות, כפול הנעה ומגודל אודותיו טרם נחשפו כל הפרטים, אך לפני שנספר את מה שכן ידוע על ה-SLC, כמה מילים על השם עצמו, למי שדה-תומאסו לא אומר הרבה.

אלסנדרו דה-תומאסו (1928-2003) היה איש עסקים איטלקי יליד ארגנטינה שהקים ב-1959 במודנה חברה שנשאה את שמו. החברה ייצרה מכוניות ספורט אקזוטיות עד לשנות ה-80' כאשר עד לשנת הסגירה הסופית ב-2004 נעשו ניסיונות פה ושם להחיות את המותג, ללא הצלחה. בשיא פריחת החברה אף היו בבעלות דה-תומאסו יצרנית האופנועים מוטו-גוצי ויצרנית האקזוטיקה (כיום בבעלות פיאט) מאזראטי כמו גם החברה ייצרה עבור קרייזלר את ה-TC הפתוחה.
האיום הראשון על פרארי, למבורגיני ושות': המנגוסטה מ-1966

ההתחלה היתה צנועה; לאחר התעסקות עם כמה אבות-טיפוס – גם עבור יצרנים אחרים – הושקה המכונית הראשונה המורשית לכביש ב-1963 – הוואללונגה (Vallelunga). היתה זו מכונית ספורט דו-מושבית עם מנוע של פורד קורטינה ו-104 כוח-סוס שהספיקו ל-215 קמ"ש מאוד מרשימים לשעתו. הדגם הראשון שיוצר במספרים משמעותיים יותר וגם למעשה פרסם את השם דה-תומאסו היה המנגוסטה (Mangusta) שפותח בשיתוף פעולה עם פורד – שת"פ שנמשך שנים ארוכות, בעיקר באמצעות שימוש של דה-תומאסו במנועי פורד. 400 יחידות כאלו עם מנועי V8 בנפח 4.7 ליטר שיוצרו עד 1971 הפכו את דה-תומאסו בן לילה לאיום ממשי על תוצרי למבורגיני ופרארי באותה העת ולמותג שכדאי להביט לעברו. הפנתרה החליפה את המנגוסטה והיתה למעשה היצירה המפורסמת והמצליחה ביותר של דה-תומאסו, עם ייצור למעלה מ-7,000 יחידות שנמשך עד 1996. הגרסאות החזקות והמהירות ביותר כבר היו מכוניות על של ממש שהתחרו – ולעיתים אף הביסו בביצועיהן – את החזקות והמהירות שבדגמי פרארי ומזראטי מאותה העת.

הפנתרה היתה הדה-תומאסו המפורסמת מכולן ויוצרה בין 1972 ל-1996. גם היום היא עדיין יכולה להטריד למבורגיני…

ב-1971 נכנסה החברה לתחום הסדאן והקופה-סדאן עם מכוניות נוסעים מהירות ומפוארות לארבעה, כתחרות מול מרצדס ויגואר. הדגם הראשון היה הדה-וויל מרובע-הדלתות (Deauville) והוא צויד ב-V8 בנפח 5.8 ליטר מבית פורד ששימש גם את הפנתרה. הלונגצ'אמפ (Longchamp) היתה גרסת 2 דלתות מקוצרת של הדה-וויל וייצורה החל שנה מאוחר יותר. הדגם האחרון שהוצג על-ידי דה-תומאסו היה הגוארה (Guarà) ב-1993 – ספורטיבית עם מנוע מרכזי שהתבססה על קונספט של מאזראטי, ויוצרה במספרים זניחים עד 2004. באותה העת פסקה החברה מכל פעילות.

הגוארה הוצעה במשך כשנה (1993) אך מבלי להותיר חותם של ממש

וחזרה לימינו; ב-2009 נרכשו הזכויות לשם ושרידי החברה על-ידי איש העסקים האיטלקי ג'אן מאריו רוסינולו שחלם להחיות את השם המפואר מן העבר. עם חשיפה מוגבלת ומצונזרת של ה-SLC כאמור ברומא, התברר גם כי לרוסינולו תוכניות מרחיקות לכת עבור המותג המחודש, תוכניות הכוללות ייצור של עד 8,000 מכוניות בשנה, בהן קרוסאובר, סדאן מפוארת וספורטיבית-אקזוטית דו-מושבית. למי שציפה לקאמבק טבעי וראוי למותג האקזוטיקה האיטלקית נכונה אכזבה מרה. כאמור, לא בספורטיבית חושנית סטייל פרארי או למבורגיני עסקינן, ואפילו לא בסופר-סדאן בסגנון מזראטי קוואטרופורטה. סדנת פינינפארינה עיצבה שעטנז של סדאן וקופה לשטח – “luxury sport crossover” כהגדרת אנשי דה-תומאסו, ככל הנראה על בסיס פלטפורמה של קאדילאק SRX. גם בתוך תא הנוסעים המפואר (על-פי עדי ראייה – לא פורסמו תמונות באיכות ראויה) נעשה שימוש בחלקים "מושאלים" מאותו הקאדילאק SRX. לגבי יחידות הכוח נוכל רק לצטט השערות המתרוצצות ברשת, שכן גם בתחום זה נשמר המידור מצד היצרן הישן-חדש. ההיצע יכלול ככל הנראה צמד V6 – האחד דיזל והשני בנזין, עם 247 ו-296 כוח-סוס בהתאמה; גרסת העל תצויד במנוע V8-בנזין ממוצא לא ידוע עם 524 כוח-סוס. עוד ידוע המחיר הצפוי – כ-85,000 יורו לגרסת הבסיס.
החשיפה המלאה של הקונספט SLC צפויה להיערך במסגרת תערוכת ז'נבה הקרובה, ואז ייחשפו הפרטים המלאים כמו גם תוכניות היצרן המתחדש שככל הנראה תכלולנה גם מכונית-על אקזוטית כפי שמצופה מהשם דה-תומאסו. הייצור הסדרתי צפוי להתחיל כבר בתחילת 2012. הישארו עימנו לעדכונים.

תגובה לפוסט

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר.שדות חובה מסומנים ב- *

*

http://bit.ly/2opbTV6