מאת: ניר בן זקן
צילומים: נעם עופרן
הקרוסאוברים, רכבי הפנאי המעוצבים כאילו נולדו לכבוש את הסהרה – אך לרוב יחווירו כשרק יריחו אבק, מציפים את כבישי העולם והפכו למכת תחבורה גלובלית. כשהרושם חשוב יותר מהתכולה והמכונית הפכה מכלי תחבורה ל"כרטיס ביקור", כשתרבות הפנאי תופסת מקום מרכזי באורח החיים המודרניים, רכישת קרוסאובר הפכה לדבר הלוהט ביותר בתעשיית הרכב והיצע הדגמים הוכפל בעשור האחרון. הם נראים מצויין, ויעשו את הרושם הנכון בחניית בית הקפה השכונתי, אבל מתחת לשכבות האיפור הכבד רובם נטולי אופי ייחודי ולא מציעים כמעט שום יתרון אמיתי לעומת דגמי הכביש אליהם הם מתבססים. אבל השלישה שכינסנו הפעם רק נראים כמשאת נפשה של ה"סוקר מאם" מהפרברים, אבל למעשה מדובר בשלושה "מג'נונים" אמיתיים. הם מכילים את מיטב הטכנולוגיה של תעשיית הרכב המבטיחה לבטא את ה-DNA של היצרנים בצורה הטהורה והקיצונית ביותר, השונה מאוד מהעולם הפוליטקלי קורקט של קטגוריית "עכברי הפרברים" אליהם הם לכאורה משתייכים.
החוט היחיד המחבר את שלושת המוסקטרים הוא ההשראה שהם שואבים מרכבי המירוץ המפוארים של היצרנים, אלו שניצחו את מירוצי השטח המפרכים ביותר ולכן לא ערכו מבחן דרכים השוואתי סטנדרטי. מרווח תא הנוסעים, נפח תא המטען, רשימת האבזור וצריכת הדלק כלל לא נבדקו כי הפרמטר העיקרי שרצינו לבחון הוא מי מהשלושה הוא הקרוסאובר הכי מופרע, הכי מרגש, הכי ספורטיבי או בקיצור מי מהשלושה הוא הקרוב ביותר בתחושותיו למכוניות המירוץ של שלושת היצרנים.
[pro_ad_display_adzone id="79"] ירדנו דרומה לשבילים הטובים ביותר בארץ בשדות רוחמה; מכילים רצף פיתולים, עם שדה ראיה נרחב, שולי ביטחון גדולים ופודרה חלקה שמאתגרת את מערכות ההנעה המתוחכמות ומונעת את שחיקת הצמיגים. בקוקפיט הצבנו את צמד הישראלים המצליחים ביותר בספורט המוטורי – רז הימן והלל סגל מצוות "פוינטר M3" המהולל, רגע לפני שהמריאו לבולגריה לסגור חשבון פתוח בראלי בלקן. אין זה מבחן דרכים צרכני שכן אין בסיס להשוואה, אלא רק קרחנת שטח מהסוג שכל כך נדיר למצוא כיום במכוניות בעלות רישוי חוקי לכביש ושגרמה גם למפלס האדרנלין של רז והלל שכבר ראו דבר אחד או שניים בחיים שלהם לעלות לרף גבוה. עבורי זו הייתה הזדמנות פז לחוות כיצד נראה יום העבודה של השניים בקוקפיט של מכונית מירוץ.סוברואיד – סובארו פורסטר טורבו
מי לא זוכר את האימפרזה טורבו הכחולה מאליפות העולם בראלי ה-WRC טסה בשבילי הכורכר, מתיזה סילוני מים ומבלה זמן רב בריחוף אווירי. שלושה גביעים ברצף מאליפות היצרנים ועוד שלוש אליפויות נהגים (קולין מקריי, ריצ'ארד ברנס ופטר סולברג) הביאה קבוצת המירוצים של סובארו לארון של קונצרן פוג'י בטוקיו והיא אחת האחראיות לשינוי התדמית שעבר היצרן. שש שנים חלפו מאז סובארו הכריזה על פרישתה מה-WRC, אבל המורשת לא נמחקה ובשונה מיריבותיה היא עדיין מייצרת את רפליקת הראלי ה-STI, שהפורסטר טורבו היה מאז ומעולם הגרסה הפרקטית והשפויה שלה.
קצת קשה למצוא את גרסת הטורבו של הדור הנוכחי והרביעי בשושלת בחניית היבואן. כונס האוויר הסימבולי למצנן הביניים במכסה המנוע נשמט ופרט לחישוקים שונים ופגוש מעט אגרסיבי יותר הוא דומה מידי לפורסטר הרגיל. פרט למשוטים להעברת הילוכים מההגה ודוושות בגימור אלומיניום תא הנוסעים לא ייחודי או מציג בידול ספורטיבי מתבקש ומושבי העור לא מספקים את התמיכה הנדרשת בהתחשב בכוחות הצד שהוא מסוגל לייצר. הנקודה היחידה שבולטת לחיוב הוא מחשב הדרך שמספק שפע נתונים וממוקם במרכז הקונסולה כך שכמו ברכב המירוץ שלהם הלל מפקח על תקינות המערכות ורז נשאר מרוכז בנהיגה.
מלבד יחידת הכוח הנמרצת יותר (גרסה מוגדשת של מנוע ה-2.0 ליטר מה-BRZ עם 240 כ"ס) הטורבו זוכה גם להקשחת מיתלים ותת מסגרת בציר האחורי שמצמצמת את זוויות הגלגול והופכת את ההתנהגות לחדה ומדוייקת יותר.
מצב "ספורט שארפ" נבחר, הגיר עובר לתפעול ידני מכיוון שהתיבה הרציפה לא סוחטת את המנוע למיטב במצב אוטומטי וכפתור בקרת היציבות נלחץ ומתריעה בלוח השעונים על ניתוקה. אלא שלא כך הדבר, כי למעשה לא ניתן לנתק את הבקרה במלואה, היא מתערבת כל הזמן, בצורה כמעט בורוטאלית כך שהלל טען שבשונה משאר האוטו, היא יוצרה בפולין. בקרת היציבות מתקתקת בהיסטריות על הבלמים כדי לעצור גם החלקת אחוריים קלה בכניסה לפניה כנדרש בנהיגת ראלי, ופוגעת במהירות שהייתה אפשרית אילולא הייתה "חונקת" כל כך. דרושה כאן גישה אחרת, נהיגה מדויקת קצת מתחת לרף מגבלות האחיזה של מצע הקרקע החלקלק ואז הפורסטר מצליח לזרום ברצף הפיתולים. הבעיה היא שמציאת רף האחיזה היא משימה כמעט בלתי אפשרית בתנאי קרקע חלקלקים ומשתנים.
פרט לבקרת היציבות הפורסטר בהחלט מהנה; מוריד ביעילות את הכוח לקרקע דרך מערכת ההנעה כפולה, אך בעיקר בולטים המתלים שהם היחידים כאן שבאמת מיועדים לעבודת שטח וספיגה מרשימה של בורות וחריצים בקצב של מירוץ ומרווח הגחון הנדיב שמקנה תחושת חוסן וביטחון החשובים ביותר לשקט הנפשי של הנהג.
הפורסטר טורבו היה ועודנו אחד מהקרוסאוברים שיוערך בעיקר על ידי מי שמעדיף את התוכן על פני העטיפה, כי מתחת למראה השגרתי והמשמים מסתתרת חיית מירוץ אמיתית.
מנוע: טורבו בנזין, 2.0 ליטר, בוקסר 4 צילינדרים
הספק: 240 כ"ס ב-5,600 סל"ד
מומנט: 35.7 קג"מ ב-2,400 סל"ד
תמסורת והנעה: אוטומטית רציפה, כפולה קבועה
משקל עצמי: 1,711 ק"ג
0-100 קמ"ש: 7.5 שניות
מהירות מרבית: 221 קמ"ש
מחיר: 265,000 שקלים
ספורט אלגנט – ב.מ.וו X5 M50d
ה-X5 היה רכב הפנאי הראשון בעל אופי דינמי ונמרץ, עם התנהגות כביש ספורטיבית כנדרש ממכוניות הנושאות את סמל הפלופלור כחול לבן בחזית. עם השנים הוא תפח והשמין גם במידות עצמן וגם בעיצוב שהפך בעיקר בחזית למוחצן ובולט יותר על חשבון הקווים המחודדים והדינמיים שאפיינו אותו בעבר. גימור M כולל פגושים אגרסיביים יותר וצמיגים שמנמנים משפר מעט את המצב בעוד בתא הנוסעים הבידול מגרסאות הבסיס הוא בהגה M שלוש צלעות ספורטיבי ושמנמן ובמושבים המציעים שפע אפשרויות כיוון ותמיכה.
ב.מ.וו, מיצרניות הרכב הבודדות שרשומים לה ברזומה השתתפות כמעט בכל ספורט מוטורי; ממרוצי טורינג, 24 שעות של לה-מאנס, פורמולה 1 וראלי, החליטה לשלוח את רכב הפנאי החדש שלה לדקאר ב-2003 וה-X5cc היה למעשה לוגם הסולר הראשון להשתתף במירוץ השטח המפרך בעולם. יותר מעשור לאחר מכן, בחזית ה-X5 M50d שוכן הגרסה החזקה ביותר של אותו מנוע 3.0 ליטר שפותחה בשיתוף חטיבת M Performance (מנוע הדיזל הראשון שפיתחה החטיבה) ונושמת אוויר בסיוע שלושה מגדשי טורבו ועם 381 כ"ס הוא מחזיק בתואר מנוע 3.0 ליטר דיזל החזק בעולם. יחידת הכוח הזו היא אחת המרשימות ביותר שיצא לי לחוות, מציעה דחף של קטר רכבת בסל"ד נמוך ונמרצות בסל"ד גבוהה כמו מנוע בנזין של מכונית מירוץ. הלל כל כך התרשם ממנה שהצהיר שהוא מוכן לישון איתה כפיות בלילה.
העובדה כי ה-X5 מתבסס על פלטפורמת הנעה אחורית בולטת ברגע שמתיישבים מאחורי ההגה ורז נהנה להרקיד את ישבן הבימר לרוחב השביל כמו שהמצלמה אוהבת. לא בטוח שזו הדרך המהירה ביותר לצלוח את הקטע הזה, אבל זה וודאי הכי מהנה. מלבד יחידת הכוח גרסה זוכה גם למיתלי M אדפטיביים, תגבור שונה להגה ותיבת הילוכים בכיול ספורטיבי עם העברות מהירות יותר ובקרת שיגור. ההנעה כפולה X-drive מעדיפה את הציר האחורי (60/40 קד'/אח') אבל יכולה להעביר עד 100 אחוז מכוח המנוע לציר האחוז ויחד עם בסיס גלגלים ארוך שמקנה יציבות כיוונית טובה ה-X5 הוא היחיד שמאפשר לרז לבחור את סגנון הנהיגה המועדף עליו; עם החלקות זנב פוטוגניות או לנהוג מדוייק, נקי ומהיר.
לאחר כמה הקפות סביב המסלול, רז והלל מתחילים לנהל שיחת חולין נינוחה ביניהם מבלי שקצב הנסיעה משתנה ואז נופל לי האסימון, ה-X5 M50d הוא לימוזינה מרגיעה ומפנקת שמסוגלת לקצב של מכונית ראלי בשטח. אין הרבה מכוניות שמציעות שילוב כזה.מנוע: טריפל טורבו דיזל, 3.0 ליטר, 6 צילינדרים
הספק: 381 כ"ס ב-4,000 סל"ד
מומנט: 75.4 קג"מ ב-2,000 סל"ד
תמסורת והנעה: אוטומטית 8 יחסים, כפולה קבועה X-drive
משקל עצמי: 2,265 ק"ג
0-100 קמ"ש: 5.3 שניות
מהירות מרבית: 250 קמ"ש מוגבלים אלקטרונית
מחיר: 815,000 שקלים
מחזיר עטרה ליושנה – אודי RSQ3
כמעט חצי יובל חלף מאז חשפה אודי את ה-Quattro המיתולוגית, המכונית ששינתה את פני אליפות העולם בראלי כשהייתה הראשונה להציע הנעה כפולה קבועה. בטור הזהב של מפלצות התהילה של גרופ B, נהג הראלי האגדי וולטר רוהל אמר שגם קוף יכול להיות מהיר ב-Quattro לאחר שנוצח על ידי הנהגת היחידה באליפות, מישל מונטון. כיום במטה החברה באינגולשטאט מכירים את מורשת מרוצי הראלי רק מהפוסטרים, עת העדיפו להתמקד במירוץ 24 השעות של לה-מאנס, אבל השם quattro (קווארטרו עם Q גדולה שמורה רק לדגם המיתולוגי) הפך לסימן רשום של החברה שעיקר גאוותה הן מערכות הנעה כפולה מתקדמות.
ה-RSQ3 הוא הקרוסאובר הראשון הנושא את צמד האותיות RS (ר"ת Renn Sport או ספורט המרוצים בתרגום מגרמנית) של חטיבת הספורט של אודי והוא ממש לא מתבייש להשוויץ בזה לכולם. גריל רשת מודגש, כונסי אוויר מוגדלים, מסיטי אוויר, בתי גלגל מובלטים המכילים חישוקים גדולים בקוטר 20 אינטש מהם מציצים קאליפרים אדומים החובקים דיסקים מגודלים (הקדמיים מחוררים) ומפלט אובאלי הנראה כלוע תותח, יבהירו לכל היאפיות שאין כל כך קשר בינו ל-Q3 האנמי שלהן. תא הנוסעים לעומת זאת לא מציע מספיק בידול ספורטיבי; יש אומנם הגה שלוש צלעות קטן וקטום סימולי RS בכמה מקומות ומושבים ספורטיביים המספקים תמיכה צידית מצוינת, אך שאר מוכר מידי מהדגם הרגיל.
בחזית שוכנת יחידת כוח בנפח 2.5 ליטר בתצורה זהה ל- Quattroהאגדית של 5 צילינדרים בתור החוברים לתיבת הילוכים אוטומטית כפולת מצמד עם שבעה יחסים והנעה כפולה קבועה כמובן, בעוד הקפיצים ובולמי הזעזועים מוקשחים ומונמכים ב-25 מ"מ בהשוואה לדגם הרגיל ומוטות המייצבים עובו.
ל-RSQ3 בקרת שיגור שלדברי רז מספקת תחושת תאוצה כמו מטוס קרב וכשהוא אומר את זה אתם יכולים לסמוך עליו שכך זה מרגיש, להבדיל מהקלישאה השחוקה של עיתונאי רכב שפנטזו בילדותם על חווית הטיסה. על המצע החלקלק כוח המנוע מסחרר את כל ארבעת הגלגלים והסאונד הערב שמפיקה יחידת הכוח הייחודית עם פצפוצי פריקת לחץ הטורבו בכל העברת הילוך מהירה כברק, מכניסים את הנהג לאווירת חג. אבל הקרבה היתרה של הבטן הרכה והפגושים לקרקע גורמים להלל לתפוס את תפקיד המבוגר האחראי ולהאט את רז בחריצים ובורות שברכב מרוץ הם כלל לא קיימים.
במיטב מסורת החברה, ה-RSQ3 מכוון כדי לספק מקסימום אחיזה תוך יכולת צליחת פיתולים המהירות פסיכית גם במצע קרקע חלקלק כמו שבילי הכורכר בהם אתגרנו אותו. אבל בשונה מדגמים ספורטיביים אחרים של אודי ה-RSQ3 גם מערב את הנהג במעשה הנהיגה ובעל תגובה חיובית להעברות משקל עם ציר אחורי שנכון לסייע בהידוק פניות על פי דרישה. ברגע שתחזרו לדוושת התאוצה מערכת ההנעה הכפולה תתעל את הכוח בין הצירים ותירה אתכם החוצה כמו פגז מלוע התותח. ה-RSQ3 יגרום גם לקוף מהספארי להרגיש כמו נהג מירוצים מקצועי ויוציא את הקוף גם מנהג מירוץ שקול וקר רוח. לתחושתו של רז האודי יהיה המהיר ביותר בקטע דירוג וגם המהנה והמרגש ביותר לנהיגה. בקיצור הוא הקרוסאובר הכי מופרע שניתן לרכוש.
מנוע: טורבו בנזין, 2.5 ליטר, 5 צילינדרים
הספק: 310 כ"ס ב-5,200 סל"ד
מומנט: 42.8 קג"מ ב-1,500 סל"ד
תמסורת והנעה: אוטומטית כפולות מצמד 7 יחסים, כפולה קבועה quarttro
משקל עצמי: 1,730 ק"ג
0-100 קמ"ש: 5.2 שניות
מהירות מרבית: 250 קמ"ש מוגבלים אלקטרונית
מחיר: 380,000 שקלים