רוני נאק
הן היו חדשניות, מוזרות, מסקרנות. פרצו את הדרך לדור חדש של תחבורה ירוקה, סביבתית וחשמלית. אנו מתחילים עתה לראות את הדור השני מתחיל להגיע אלינו. ממוקד יותר, על בסיס פלטפורמות חשמליות ייעודיות כשבכנפיו בשורה אמיתית לתחבורה חשמלית שלא תזהם במקום שבו היא מתקיימת.
לצד בעיות אספקה חמורות של מכוניות חשמליות חדשות (עיכובים שהופכים לתיאורטיים את הנוכחות של רבות מאותן "חדשות" עבור הצרכן הישראלי), יש גם דגמים שעשו את שלהם, הקדימו את זמנם או שנכשלו שיווקית.
אלו ארבעת המכוניות החשמליות ששווקו גם אצלנו וכבר עברו לדפי ההיסטוריה (או שעתידות לעשות כן בקרוב). כל אחת פורצת דרך בתחומה וכל אחת מכבה את האורות בפעם האחרונה מסיבות שונות.
ניסאן ליף
כשניסאן ליף הגיעה לשווקי העולם בסוף 2010, האימוץ הרחב של תחבורה חשמלית אפילו לא נראה באופק. יחד עם זאת, הדור הראשון של הליף מצא בית חם ובמשך 4 שנים אף נחשב לרב מכר עם כ-150 אלף יחידות בשנה. אולם מכלול רחב של בעיות, כמו למשל סוללות מקוררות אוויר שאיבדו מיכולתן במהירות, בעיות פנימיות חמורות מאד בניסאן עצמה ובעיקר תחרות גוברת בסגמנט של הרכב החשמלי העממי, עימה ניסאן לא הצליחה להתמודד. ניסאן העולמית צפויה להפסיק את היצור העולמי של הליף דור 2 באמצע העשור. אצלנו היא כבר לא משווקת.
• כך תסעו יותר קילומטרים עם רכב חשמלי
מרצדס EQC
רכב הפנאי החשמלי של מרצדס, המתבסס על הפלטפורמה של ה-GLC, הוא מוצר אופייני לדור החשמליות הראשון אשר לוקח בסיס קיים של רכב בעירה פנימית ומתאים אותו להנעה החשמלית. יש לזה יתרונות (בעיקר במימד מהירות ההגעה לשווקים) אבל מבחינה הנדסית זו חתונה בלתי אפשרית מסיבות רבות. בעוד שגלובלית ה-EQC לא היה הצלחה שיווקית, אצלנו השוק הצמא למותגי פרימיום ועוד SUV חשמלי, הוא דווקא הצליח. הדגם שהוצג ב-2019 כנראה שיחודש בקרוב על בסיס הפלטפורמות החשמליות החדשות של מרצדס שהן הבסיס ל-EQE ו-EQS המרשימות.
יונדאי איוניק EV
זו אחת המכוניות החשמליות היעילות ביותר מבחינה אנרגטית שיש כיום בסגמנט הרכב החשמלי. הגרסה החשמלית של יונדאי איוניק נחשפה לאוויר העולם בסוף 2016 יחד עם הגרסאות ההיברידיות שאצלנו זכו להצלחה אדירה. יונדאי שעתה יוצרת תת-מותג חשמלי בשם IONIQ בו תרכז את כל הדגמים החשמליים שלה, כבר הפסיקה את היצור של האיוניק "שלנו".
במוו i3
בקרב מותגי הפרמיום, BMW, הייתה מחלוצות המעבר להנעה חשמלית. אחד הביטויים הבולטים לכך הייתה ה-i3. היצרנית השקיעה מיליארדים בפיתוח של פלטפורמה ייעודית, ארכיטקטורה מלאה בקרבון (סיבי פחמן) ואף הקימה מפעל ייעודי לכך. אולם, בראיה לאחור של כמעט עשר שנים, לקוחות BMW לא התחברו לחזון הזה, הביצועים היו פושרים, הטווח מצומצם ומחיר הרכישה מאד גבוה. האם הקדימה את זמנה? שאלה טובה שכן דווקא לקראת ההכרזה של הפסקת היצור, נרשמה עלייה במכירות. מאז, BMW מנסה לסגור את הפער לתעשייה עם משפחת דגמי i חדשים שגם הם כבר הגיעו אלינו.