שטח מכוניות, אופניים, אופני הרים, אביזרי אופניים, מסלולי טיול, שטח, מחנאות, ניווט
רוני נאק
יש לי איזה קשר לא ברור עם רמת הגולן. אולי אלו השנים שבהם טיילתי ברגל עם אבי, אולי השנים שבאו אחריהן כששירתי שם בסדיר – לא ברור. כי בכל פעם שאני מסתובב בגולן אני מרגיש אחרת – לא יודע אם מרגיש בבית זו ההגדרה הנכונה – אבל בהחלט מרגיש שונה ועל תדר אחר לגמרי מאשר בכרך המעושן של גוש דן. והגולן פוגש אותי בכל פעם בפנים אחרות. תלוי בעונת השנה, בכיוון הרוח ובבהירות השמיים – ותמיד אני יורד ממנו מעט עצוב וטעון באנרגיות חדשות.
הפעם בחרתי מסלול באיזור שביליתי בו לא מעט על מדים. תפרתי אותו לאורך ולרוחב ברגל, על זחלים, בבוץ עמוק ובלילות שרב. 34 קילומטרים הנעים ברובם בנופים פתוחים ונוגעים לא נוגעים בתלים הגעשיים שבאיזור. למעט בחורף – אז הבוץ שולט – אין בעיות עבירות כלל לכל רכב שטח כפול הנעה.
כמו בכל טיול בגולן צריך לשים לב לפסולת ברזל, שרידי גדרות וכיוב' אשר יכולים בקלות לקרוע צמיג של ג'יפ או אופניים וכמובן אין לרדת משבילים מסומנים ובוודאי שלא לחצות גדרות באיזור שהוא אחד מהממוקשים ביותר בעולם.
הטיול מתחיל מעין זיוון. בו בילינו את הלילה בחדר מטופס ומקסים של האירוח הכפרי במקום. (כ-600 שקלים ללילה כולל ארוחת בוקר טעימה מאד). משער הישוב נפנה ימינה (מערבה) ונרד כקילומטר לצומת אביטל (מפגש כבישים 91 ו-9881). ממש מול הצומת נפגוש במעבר בקר לכיוון דרום. נעבור אותו כשאנו במגמה דרומית. לאחר כ-200 מטרים נגיע למזלג בשביל – נפנה בו ימינה כדי לסובב חוות בקר גדולה ואחרי נתחבר שוב לשביל הראשי אשר לוקח אותנו "דוך" לעבר השיפון. הדרך רחבה ומזמינה – אבל אם אינכם על שני גלגלים או רכב שטח עם מתלים ארוכי מהלך תתקשו להימנע מלהיות מטולטלים מאבני הבזלת הרבות המשבצות את הדרך.
מימין לנו מלווה כל העת הר השיפון. השארנו את הר אביטל מאחורינו כשיצאנו ועתה מימין השיפון המתרומם לגובה של 977 מטרים מעל לפני הים והוא – כך מספרת האגדה – ביתם של חזירי בר רבים. בראשו אמפי מאד יפה ותצפית מדהימה על האיזור שבו נטייל ומערבה. השיפון – כמו רבים מאחיו התלים של הגולן – הוא תל געשי.
אחרי כמעט 5.0 קילומטרים מגיעים למרגלות של הר היוסיפון ולצומת שבילים גדול. גם היוסיפון מתרומם לכ-980 מטרים מעל לפני הים ובמקום המשמש כשטח אש ועם מורשת קרב עקובה מדם יש סימנים רבים של הפעילות לאורך מלחמות ישראל. כמו על השיפון – גם על היוסיפון אפשר לעלות בדרך עפר נוחה ולתצפית נדירה על האיזור כולו.
נפנה שמאלה (מזרחה) על דרך מספר 9099 שהיא רצועת אספלט מתפוררת מאד. זו תקח אותנו מזרחה לכביש 98 כשאנו רואים היטב את טורבינות הרוח שעל הר בני רסן. כ-3 קילומטרים אנו בכביש נפנה ימינה וכמעט מיד – אחרי כ-400 מטרים – נפנה שמאלה לטיפוס על רכס חזקה המקביל לגבול עם סוריה. כאן לצערי היו חסימות של צה"ל שלא איפשרו לנו להגיע לפאה המזרחית של ההר ולצפות – או לצלם – את הצד ההוא. מלחמת האזרחים בסוריה אשר זולגת מדי פעם גם אלינו מורגשת – ולפעמים נשמעת היטב – גם בצד הזה.
בשלב הזה נפגוש את שביל הגולן. והוא ילווה אותנו במורד הארוך והמהיר (לשני גלגלים…) מתל סמקת 1020 מטרים מעל לפני הים – והאוויר צלול וקריר גם בשעות הבוקר המאוחרות. אחרי המורד נגיע לכביש קטן. נפנה בו שמאלה ובהמשך ימינה עם סימוני שביל הגולן. נעבור בדרכים מסולעות מערבית לתל שעף וזה יפנה אותנו לבסוף למגמה מערבה לשמורת אירוס חושניה ולכפר חושניה. חוצים את כביש 98 ונוסעים במקביל לשמורה שלא ניתן להכנס אליה. בדרך עוברים מסיל של מים הנובעים ממעיין סמוך עד שהדרך מגיעה לסיומה בצמוד למסגד המוכר של חושניה – על כביש 87.
נעלה על הכביש ימינה ואחרי כ-300 מטרים כשנגיע ל"ברך" ימינה בכביש נחפש שער בקר משמאל (מצפון לכביש). נחצה את הכביש בזהירות ונעבור בשער כשהמגמה היא צפונית כל העת.
היעד שלנו הוא הרמתניות או חורבת רמתניה – כפר שמור למדי (לא תלי אבנים) עם שרידים מתקופת הבית השני ועוד עידנים רבים אחרי. במקום תמצאו עצי פרי, תותים ואגוזים – כיתובים וחריטות אבן מתקופות רבות. מאד מעניין ושווה התייחסות וחקר בפני עצמו.
מכאן נמשיך במגמת תנועה צפונית כשאנו מכוונים לכתף הימנית (המזרחית) של יוסיפון. נחלוף על פני כמה מכשולי שריון, מטרות חלודות, ועדרי בקר עליזים עד לחזרה למפגש על כביש 9099. יש לחצות את הצומת ישר – דוך – צפונה לעבר האביטל ולחזור בדרך שבאנו מרחק של 5.0 קילומטרים עד לסיום בעין זיוון.
אפשר להשיב את הנפש באחד משני יקבים במקום: בהט ו-פלטר (שניהם נהדרים ומפיקים יין מכרמים מקומיים) להתענג על שוקולד דה-קרינה שלהם יש טארפלס עם שמות כמו "בנטל" ו-"חרמון".
