יום שני , 16 ספטמבר 2019
ראשי » מגזין » לאגור אנרגיה
מפעל החשמל של רוטנברג בנהריים. פרוייקט קלאסי של אגירת חשמל - שלצערנו לא פעיל כבר שנים רבות. צילום: WIKI
מפעל החשמל של רוטנברג בנהריים. פרוייקט קלאסי של אגירת חשמל - שלצערנו לא פעיל כבר שנים רבות. צילום: WIKI

לאגור אנרגיה

שטח

תעשיית הרכב, המשפיעה על כולנו ברמה היומיומית, עוברת בשנים האחרונות מהפכה אמיתי. מה שלא קרה במאה השנים ויותר מתחילת הרומן האנושי עם המכונית, קורה בעשור האחרון ומקבל תאוצה רבה יותר ויותר. ולצד הקוסמוס העצום של האוטוטק – שמוצא לנו את הדרך המהירה ביותר ליעד, או עוזרת לנו בנהיגה ומונעת – כבר היום – תאונות גדולות וקטנות – יש את כל תחום ההנעה.

מנועי הבנזין – ככל שהיו פאן – לא השתנו בבסיסם מהיום הראשון. הסירו מעליהם את מערכות הניהול המתקדמות, מזרקי הדלק בלחץ גבוה, מגדשי טורבו עם נחירים משתנים או שסתומים עם ליבת סידן – ותישארו לבסוף עם אותם חלקים שהחזיק ביד קארל בנץ בשנת 1885: צילינדר, בוכנה, טלטל וגל ארכובה. מנועים חשמליים יעשו את ההבדל. ונכון, גם הם היו בסביבה כבר די מזמן – לפורשה היה אפילו רכב היברידי עוד בשנת 1900 – אבל הטכנולוגיה עוד לא הייתה שם.

יונדאי איוניק - רבת המכר של שוק הרכב בישראל ואלופת אגירת האנרגיה החשמלית. ברקע - מקורות לאנרגיה אנושית. צילום: שטח
יונדאי איוניק – רבת המכר של שוק הרכב בישראל ואלופת אגירת האנרגיה החשמלית. ברקע – מקורות לאנרגיה אנושית. צילום: שטח

• מבחן דרכים יונדאי איוניק

עד היום. גם טכנולוגיית המנועים השתפרה, בוודאי המצברים, ובעיקר מערכות הניהול אשר משלבות את הנעת הבנזין עם החשמל באופן החסכוני או הדינאמי ביותר – לפי דרישת הנהג. אחת הדוגמאות הבולטות היא יונדאי איוניק – משפחתית היברידית שהפכה לרכב הנמכר בישראל. יונדאי איוניק משלבת לא רק הנעה היברידית אלא גם מערך נרחב של מערכות בטיחות אקטיביות ואיבזור נוחות עשיר לתוך פלטפורמה – שלדה – אשר פותחה בבסיסה להיות היברידית, או 100% חשמלית. והיא זמינה כבר עכשיו לקונים בישראל. כך אפשר ליהנות מביצועים וטווח של רכב בנזין + פלוס תוספת כוח מהמנוע החשמלי כשצריך אבל בעיר ובפקקים ההנעה החשמלית תופסת פיקוד ואפשר לראות איך ממוצע צריכת הדלק הולך ומשתפר ככל שעומדים יותר בפקק. מרשים מאד.

יונדאי איוניק - תפעול נכון של מערכות הרכב וניצול יכולת ייצור החשמל יחסוך לכם כסף בתידלוק ולכולנו זיהום אוויר. צילום: שטח
יונדאי איוניק – תפעול נכון של מערכות הרכב וניצול יכולת ייצור החשמל יחסוך לכם כסף בתידלוק ולכולנו זיהום אוויר. צילום: שטח

הבעיה עם חשמל היא שאי אפשר לאגור אותו. לא ממש. ולא בכמויות כאלה שתהיה להן השפעה מהותית על רשת החשמל הארצית. ביונדאי איוניק, כמו במכוניות ומכשירים נוספים המשתמשים בסוללות/מצברים – אגירת האנרגיה היא כימית בתגובה שבין החומרים השונים מהם מורכבת הסוללה. אם מכפילים את קנה המידה בכמות המכוניות החשמליות שניתן יהיה אולי בעתיד לחבר לרשת הארצית (כשזו תהיה רשת "חכמה") – אפשר יהיה לקבל סוללת כוורת המורכבת מעשרות אלפי או מאות אלפי מכוניות אשר יכולות גם להזין את הרשת – במקרה של עומסים או חלילה פגיעה בתשתיות היצור. ביפן משתמשים בשיטה הזו כגיבוי במקרים של אסונות טבע – כשהמכוניות משמשות ממש כמקור לארגיה בחירום עד ששירותי החירום מגיעים.

מכירים את זה? הקיטור יוצא מטורבינת הגז - השאר מהפחם. לפי נתוני חברת החשמל על כל קילו-וואט חשמל מופקים כ-650 גר' co2. צילום: שטח
מכירים את זה? הקיטור יוצא מטורבינת הגז – השאר מהפחם. לפי נתוני חברת החשמל על כל קילו-וואט חשמל מופקים כ-650 גר' co2. צילום: שטח

ויש עוד שיטות לאגירת חשמל. כמו למשל אנרגיה קינטית בגלגלי תנופה כבדים הסובבים במהירות רבה ואלו יוצרים חשמלי לפי דרישה נקודתית – למשל בעמדות טעינה לרכב חשמלי במקומות מרוחקים בהם תשתית החשמל חלשה או לא קיימת.

ואז יש את כוח המשיכה. שהוא לבדו יוצר פוטנציאל אנרגטי בכל עצם שאינו פשוטו כמשמעו – שוכב על הקרקע. רוצים דוגמה? בבקשה! אגם+סכר+טורבינה. וקבלת תחנת כוח הידרו אלקטרית. האגם הוא מאגר החשמל, הסר יוצר את הפרשי הגובה והטורבינה ממירה את הנפילה של המים לחשמל. ויש כאלה בישראל. היסטורית – מי שזוכר  – יש את סכר נהריים. תחנת הכוח שריכזה את מי הירדן והירמוך. במקרים מתקדמים יותר, מנוצל עודף יצור החשמל בשעות השפל לשאיבה חוזרת של המים למאגר העליון.

טורבינות הרוח בסמוך לפרוייקט אריגה שאובה במעלה גלבוע. צילום נפלא של שי מועלם מאתר windfarm
טורבינות הרוח בסמוך לפרוייקט אריגה שאובה במעלה גלבוע. צילום נפלא של שי מועלם מאתר windfarm

זה מביא אותנו לפרוייקט אגירה שאובה בגלבוע. הרעיון הוא פשוט – אבל מאד מאתגר לביצוע. שני מאגרי מים – עליון ותחתון בהפרשי גובה של כ-500 מטרים ומחוברים ביניהם עם פירים תלולים מאד. אותן טורבינות משמשות לשאיבת המים למאגר העליון בשעות שפל וגם ליצירה של כ-300 מגה-וואט (כ-2.5% מהצריכה הארצית) לפרק זמן של עד 10 שעות. זו פסקה קטנה על פרוייקט אדיר שממולץ מאד להגיע למרכז המבקרים בגלבוע כדי להתרשם ממנו.

טורבינות הרוח בסמוך לפרוייקט אריגה שאובה במעלה גלבוע. צילום: אסף לב - יח"צ
טורבינות הרוח בסמוך לפרוייקט אריגה שאובה במעלה גלבוע. צילום: אסף לב – יח"צ

עוד אפשר יהיה להתרשם מחוות טורבינות הרוח הצמודה – החווה המפוצלת בין הגלבוע לרמת סירין מפיקה כ-22  מגה וואט של אנרגיה מתחדשת ומזינה את הרשת הארצית משנת 2016. ומשמשת בין השאר גם לשאיבת המים למאגר העליון.

ניהול אנרגיה נכון ביונדאי איוניק תביא אתכם לעיר עם מצברים מלאים. צילום: שטח
ניהול אנרגיה נכון ביונדאי איוניק תביא אתכם לעיר עם מצברים מלאים. צילום: שטח

אז איך אפשר ליצור חשמל ולאגור אותו במכונית ההיברידית שלנו? פשוט מאד. נצלו כל מורד ארוך וכל בלימה כדי להפוך לתחנת כוח קטנה ולמלא את המצבר. בהיברידיות רבות יש מצב "בלימה" בו המנוע החשמלי יוצר אפקט בלימה על ידי הפקת חשמל מוגברת – ותוכלו לנצל זאת היטב. בנוסף בלימה רגנטיבית – המנצלת את הלחיצה על הבלם כדי להפיק חשמל תקפיץ את מחט ה-CHARGE שעל לוח המחוונים ותטען את המצבר מהר עוד יותר. כך תוכלו להגיע לעיר עם מצברים טעונים ולעבור דרכה רק עם הנעה חשמלית – מבלי לזהם כלל ועם חסכון ניכר בקניית בנזין.

צפו גם בזה

אל תסמכו על מערכות העזר האוטונומיות - כמו במקרה הזה שלא יכלה להחליט לאיזה נתיב לעבור ופגעה במעקה. צילום: AXA

סכנה עיקרית: דליקות

ענקית הביטוח AXA עורכת מבחני בטיחות משלה לכלי רכב חשמליים – המסקנות העיקריות: סכנת דליקה ושקט רב מדי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

twenty − 3 =