שטח מכוניות, אופניים, אופני הרים, אביזרי אופניים, מסלולי טיול, שטח, מחנאות, ניווט
רוני נאק
וואלק עבר מלא זמן. חמש שנים ליתר דיוק מאז ירכתי ספינת הרכב מאנגליה נישקה ברכות את רציף נמל חיפה ומהרמפה הארוכה התגלגל לרציף לנד רובר דיסקברי ספורט ממצמץ בפנסי LED כשהוא מתעורר מתרדמת ההובלה. במונחי עולם הרכב חמש שנים זה המון זמן – בטח למתיחה פנים. אבל לנד רובר – כדרכה – עושה את זה מעט אחרת.
הנה החידושים
רוב החדש עוסק במראה ובתחושה – אבל לא רק. ראשית חיצונית המרכב מקבל את הלוק המותגי העדכני והמחודד יותר. הוא דומה עתה לדיסקברי הבכיר ובמידה רבה גם לדודנים מבית ריינג' רובר. יותר UPSCALE ופוש. את החידוש המרכזי תמצאו בתוך הקבינה. אשר עברה מהפך אמיתי וסגרה פער של דור.
יש לוח מחוונים ווירטואלי למחצה, קונסולה מרכזית עם מסך מגע ענקי, ופקדים רב תפקודיים על גלגל ההגה ובפאנל שמתחת לדשבורד אשר מחליפים את התפקידים של המיתוג (בין בקרת אקלים לטריין רספונס). זהו לדעתי אחד הפתרונות החכמים ביותר לגודש המיתוג – ואהבתי. דוגמה לתשומת הלב תמצאו בראשי מנופי האיתות והמגבים – אלו בכרום ומרגישים מתכתיים למגע, קרירים מהמזגן ועם התנגדות היוצרת תחושת משקל פרימיומית ומוצקה. גם מיקום פתחי המיזוג הוא גם נכון ויעיל וגם מספק פיתרון עיצובי נאה.
רכב המבחן הגיע עם ריפודי עור לבנים – על כל 7 המושבים המדורגים שבו, חימום למושבים, חלון שמש גדול, קיפול אוטומטי לשורת המושבים השניה מתא המטען, דלת תא מטען חשמלית ועוד.
מאז נסיעת המבחן האחרונה – לנד רובר הכניסה לשירות דור מנועי בנזין ודיזל חדש בשם הג'יימס בונדי: "אינג'יניום". רכב ההדגמה צויד בגרסת הדיזל. זה מפיק מנפח של 2.0ל' – 180 כ"ס ו-43 קג"מ בטווח שבין 1500 ל-4000 סל"ד. הורדת הכוח לגלגלים נעשית כבעבר דרך תיבת הילוכים אוטו' פלנטרית של ZF עם 9 הילוכים וההנעה כפולה-קבועה (ללא דיפ' מרכזי אבל עם האלדקס) עם פיקוד טריין ריספונס. יש גם מערכת היברידית קלה – שהייתה שקופה למדי בנסיעת המבחן בעיקר כי ביטלנו את ה-START&STOP הטורדני.
המחיר לצרכן של רכב ההדגמה (לפני הנחות ו"ליד האוטו") עומד על 428,000 שקלים כאשר המחיר של הדגם מתחיל מ-390,000 שקלים לגרסת הבנזין הבסיסית יותר.
חיים על דיסקו
בהתחלה צריך להתרגל. נכון שהיום מוצרי לנד רובר פחות ווירדיים משהיו בעבר (ואנו אוהבים אותם בשל כך) – עדיין בעולם הנשלט על ידי יצרניות יפניות וקוריאניות – חווית המשתמש כאן היא שונה למדי. המתגים מרגישים אחרת, חלקם מסודרים במקומות שונים – אקיצר הנדסת אנוש אחרת ולא כביקורת – אלא פתרון אחר לאותה בעיה. בשבילנו זה אמר יותר זמן הסתגלות.
תנוחת הנהיגה מצויינת. גבוהה כמו שרבים אוהבים אבל לא טמירה כמו שהיה פעם בדיסקברי. אם עוברים מפריבט או מג'יפון לדיסקו-ספורט התחושה תהיה נעימה. אין כאן מתלי אוויר – כמו בדיסקו הגדול – ובכל זאת רמת הנוחות בעיר ומחוצה לה טובה מאד. מדי פעם תרגישו חיבור אספלט רשלני או פתח ניקוז שקוע מדי – אבל בסך הכל חווית הנסיעה נעימה ביותר. באותו דומיין חוויתי אזכיר גם את מנוע הדיזל שהוא לא רק חזק אלא גם שקוף מאד בפעולה. נוכח יותר מחוץ לרכב מאשר לנוסעים בתוכו.
מערכות עזר כמו חיישני חניה, מצלמת חניה עם קווי הנחיה דינאמיים, מצלמות 360 מעלות וסייען חניה. כולם יעזרו לכם להישאר כמה שיותר צבע על הרכב ופחות על הסביבה. גם ממדים לא ענקיים של SUV עם אורך של 4.6מ' ורוחב של 2.0 מ' מאפשרים חיים נוחים למדי בעיר – ממד הגובה של 1.72 מטרים לא יגביל כלל כניסה לחניונים.
האריזה של הקבינה מרשימה מאד. בסיס הגלגלים הוא 274 ס"מ שזה לא המון ובכל זאת לנד רובר הצליחה להחדיר לספייס הזה שורת מושבים שלישית. אמנם מינימאליסטית וממש לא לאדם בוגר פול-סייז ובכל זאת הם שם ואף זכו אצלנו לשימוש אינטנסיבי. הערה אחת: הכניסה אליהם מצד הנוסע מימין ממש לא קלה – גם לילד ובטח למתבגר רגזן.
בנסיעה
אחרי יום אחד של סידורים בעיר היום השני של מבחן הדרכים של לנד רובר דיסקבר ספורט לקח אותנו להרים. שיוט בכביש מהיר צפונה, פחות-או-יותר עד לקצה. המטען כלל שני מבוגרים, שלוש בנות ובגדים להחלפה. היעד? הר כלשהו אי שם בצפון מזרח רמת הגולן כי יש שלג אז צריך. דיסקברי ספורט היה מאד נעים ומהיר בכביש הפתוח. תיבת ההילוכים מדגלת באופן בלתי מורגש בין 9 הילוכים ולמנוע הדיזל המון כוח זמין ומעט מאד השהייה. בידוד רעשי רוח ודרך מצויינים הופכים את מד המהירות לחווי היחיד שמלמד על הקצב בכביש – וצריך להיות עירניים. אם תרגישו שהתנועה שסביבכם כולה נוסעת ברוורס – תרפו. מצד שני אפשר להתניע את בקרת השיוט האדפטיבית ולתת לה לשמור עליכם. אליה מצטרפת גם ניטור אקטיבי (ואגרסיבי למדי) של שמירה על נתיב.
בעליה לגולן כוח לא היה חסר כלל ועיקר – כן חסר לי ריסון מרכב – גם על ציר הרוחב והרכב נטה יותר מדי והתנודד מדי לטעמי. גם ההיגוי לא היה כירורגי מספיק ולא אחת מצאתי עצמי מתקן היגוי כשהרדיוס שקבלתי מהדיסקברי היה שונה מהצפוי. לגבי עוצמת הבלימה, מינונה או עמידותה במורדות ארוכים – אין כלל בעיה. רכיבי קצה נהדרים.
נסיעה בשטח
בעולם שבו ה"פייק" גובר על האמת – לנד רובר דיסקברי ספורט נותר היחיד עם יכולת שטח של ממש. במגבלות של הפיזיולוגיה שלו הוא מסוגל לתת יותר מכל SUV אחר בקבוצה שלו (מיפן, גרמניה או שוודיה-בואכה-סין). והשטח היה הפעם מאתגר למדי בשביל רכב סטנדרטי על סלטים רטובים, משטחי קרח ושלג בשלבי הפשרה שונים. עוד חיכתה לי הפתעה לא מתוכננת: בשל הרחבת ישוב צמוד, דרך הגישה שהכרתי לראש ההר השתנתה ועתה היה עליי לאתר פסי בוץ של רוביקונים על סלעי בזלת קפואים כדי לטפס מעלה. אז הטריין רספונס נכנס לפעולה: בתחלה מצב בוץ/סלעים (כי מהחלון ראיתי בוץ וסלעים) ובהמשך שלג וקרח (נכון, היה מלא שלג וגם קרח מתחת לגלגלים). עם בחירת קו זהירה, וקצב מדוד שלא לקרוע צמיג – הדיסקברי ספורט הגיע לפסגה ללא דרמה כלל. ורק אני הזעתי קצת מתחת לכובע הצמר – הנוסעות שלי לא שמו לב לכלום.
ביציאה מהשטח מצאתי את הגבול. בניסיון להימנע מאותו שדה בולדרים, חיפשתי דרך אחרת, אלא שזו הייתה בוצית מאד. צמיגי הכביש נסתמו מיד, והדיסקו החל לסרטן הצידה בכוח הגרביטציה – סריקה בראיה של המשך הדרך (להוריד רגל ממושב העור המחומם לבוץ הזה!? השתגעתם?) – גילה לי שצריך לעבור וואדיון קטן וכמה מטרים אחריו שער ברזל שאולי פתוח ואולי לא. לחזור משם למקום מבטחים יהיה בלתי אפשרי – ורמת האחיזה המינימאלית קבעה את הטון. לסגת כדי להמשיך להילחם במקום אחר. ירדנו את הבולדרים בזהירות – עם הגבלת המהירות לעזרה, מדי פעם מחליקים צמיג בוצי על סלע בזלת רטוב – אבל הגענו לבטחון של כביש אספלט ללא נזקים או נשיקות של פח בסלע. פחות משעתיים אחר כך כבר הורדתי את הבנות בחוגים של אחרי הצהריים במרכז.
דיסקברי ספורט לסיכום
הדיסקברי ספורט יקר יותר מרוב הכלים שבסגמנט הפנאי פרימיום הקומפקטי. יתרונותיו הבולטים הם 7 מושבים ויכולת נהדרת מעבר לכביש. אלה תכונות שלא בטוח שיש רבים שיהיו מוכנים לוותר על סמל של מותג גרמני בשביל ללכלך את הגחון בבוץ. צריכת הדלק של מנוע האינג'ניום מעט אכזבה – ציפיתי לקבל ממוצע של 15 ק"מ/ל' או יותר כאשר בפועל הצריכה הייתה באיזור ה-10.0 ק"מ/ל'. זו הרעה אף ביחס לצריכה שהתקבלה במבחן שלי לפני חמש שנים.
לנד רובר דיסקברי ספורט התבגר יפה. מתיחת הפנים נתנה לו שוונג חדש לחיים וזה מתבטא בעיקר בחווית נסיעה מצוינת ומראה שמאד מצא חן בעיניי. מצד שני יש בקבוצה הזו מתחרים כל-כך חזקים שיהיה צורך בתנאים מסחריים אטרקטיביים יותר מהמחיר הרשמי – כדי להטות את זרם הקונים לאולמות הירקרקים של לנד רובר.
