יום שישי , 29 מרץ 2024
הימים שלי על ספשילייזד Levo SL - חוויה אישית ממרום האוכף. צילום: רוני נאק

כשפחות זה בעצם יותר

כרמית ארנרייך

ידעתי שזה רק עניין של זמן עד שיקרה. תקלה חשמלית באופני המרידה החשמליים שלי. מסוג התקלות שמחייבות להגיע לחנות ולתקן או להחליף. אין אפשרויות אלתור, אין קיצורי דרך. השבתה מוחלטת.

נותרתי כשבאורווה הסייח הרזרבי שלי: אופני אנדורו טריילסטר 9.0 לבית ברגמונט. הם חיכו לי בחושך בסבלנות רבה בלי לרטון, או לאבד אוויר מהמקסיס, עד שאתן להם שוב יחס הולם ואוציא אותם לטיולים כמו שהיינו עושים לפני שהג’מוס החשמלי נכנס לתמונה.

תקלת חשמל בלתי פתירה במרידה השאירה אותי בלי אופניים חשמליים. רוני! צילום: רוני נאק

"תשאירי את האופניים ונהיה איתך בקשר" אמרו לי בחנות היבואן הקרובה אלי כשהשארתי את ליבי המתכתי במשקל 24 ק”ג ולחלוחית מילאה את זווית עיני בהביטי במראה רק כדי לראות את האהובים שלי נכנסים לניתוח מזעזע קורע איברים וכבלים. המנוע/הסוללה/בית הסוללה נוסעים לתיקון.  "ייקח זמן" הוא אמר. כמה זמן?  לא ברור.

חזרתי לאהוביי הישנים: ברגמונט אדומים שחורים שדורשים מחויבות ארוכת טווח לפידולים ולא מוותרים לי! חזרה להתנשמויות, חזרה לראש למטה ומבט נעול ומזוגג על הגלגל הקדמי. גרוע מכל, חזרה להיות האחרונה בחבורה!

Levo SL פחות משקל, צריכת זרם קטנה טווח ארוך ועזרה בעליות. צילום: רוני נאק

למי שרגיל לכוח של אופניים חשמליים, למרחקים שאפשר לעשות איתם, להנאה הצרופה של להיות הראשון שיכול לרוץ קדימה לחכות ולצלם בראש המעלה את כולם מתנשפים וגונחים. לא מכיר את הכיף שבלחקור מקומות חדשים או להינות מעליות במקומות ישנים, לרדת חזרה לאופניים ללא מנוע זו ממש הרעה בתנאים!

“מזל שלא מכרתי את האופניים”

“מזל שמידי פעם רכבתי גם אנטומי ושמרתי על כושר סביר”

“מזל שלבן זוגי יש אופניים חשמליים…”רגע רגע.

אהההה… מזל שלבן זוגי יש אופניים חשמליים! ו-הופה! נורה בוהקת מעל הראש האירה את החיוך  שנדלק כמו סוללת ליתיום בנוט 7.  שמחת החיים וההתרגשות חזרו וגם הברגמונט חזרו למחסן.

יותר קלילים ומתמרנים מחשמליים רגילים. צילום: רוני נאק

"ואללה" תוהה לעצמי "יש מצב לקבל ממנו את החשמליים ושלא אצטרך להתענות עד לתיקון המרידה?" באמתחתו של בן זוגי אופני ספשילייזד Levo SL בצבע כתום ורדרד זוהר בולטים בשטח  (כמעט כמוני) ששוקלים הרבה פחות מאופניים חשמליים עם מנוע סטנדרטי שקיימים כרגע בשוק. לרוכבת הפרש של6  ק”ג פחות, הוא מאד משמעותי.

רכיבת מבחן ספשילייזד Levo SL

ביקשתי יפה. ביקשתי ממש יפה. התחנחנתי מספיק ולבסוף קיבלתי "חיובי" מסויג מהבן זוג. בטח שוב היה שקוע בעבודה ולא שם לב בכלל מה אני רוצה ממנו. יש! נסעתי לאסוף אותם עוד לפני שהוא יחזור הביתה – שלא יתחרט לי אתם יודעים.

מקפצצים, ומגיבים יותר בקלות לאינפוט מהרוכבת. צילום: רוני נאק

התכוננתי נפשית ופיזית לסחיבה רצינית. אופניים חשמליים אמורים להיות כבדים יותר מ-14 הקילוגרמים של אופני הברגמונט שהרמתי בשבוע האחרון.  ושמחתי לגלות שאני אפילו מסוגלת לשאת את ה-SL בעצמי שלוש קומות בחדר מדרגות (אין מעלית כחלק מפילוסופית חיים בריאים) .שאפו עלי! פעמיים בחדר כושר עזרו לי? הייתכן? או שזה המשקל הקליל של ה-SL אותם הבנזוג מהלל בכל רכיבה?

 

בהעמסה למתקן האופניים שעל הג'יפון גיליתי כמה דברים על החיים עם SL:

א. יש צורך במוט רמה מלאכותי שיכנס לשקע של המתקן.

ב. אין צג של ההנעה החשמלית כך שלא צריך להתחשב בו כשמחברים את המוט לסטירר ואין סכנת שבירה או ניתוק כבלים מהצג.

ג. משקל של 6 ק”ג פחות עושה את ההנפה של האופניים למתקן הרבה יותר קלה. סקוואט קטן וזהו.

אוחזים ומטפסים טוב. פחות חזקים בעליה מה-Levo הגדולים. צילום: רוני נאק

כשהאופניים על המנשא ושיר חדש בליבי, הפעלתי את החמ"ל וקבעתי לי רכיבות לבדיקה של האופניים ורכיבות סתם כיף מכאן ואילך.  התחלתי בבן שמן עם רוכב חשמלי חזק שהוא גם בעל אופני  PIVOT עם מנוע חזק וחדש של שימאנו שראה אותי רק יומיים לפני כן על האנטומיים שלי ובישר לי שנראיתי "מאוד מסכנה". לפי החיוך,  הוא שמח לראות אותי גם הפעם.

יאללה, רכיבה ראשונה שלי על SL  – לוחצים על הכפתור והמנוע נדלק . גם כשאני על האופניים וגם תוך כדי רכיבה! לא חייבים להיות מחוץ לאופניים כמו במערכת ההנעה של שימאנו שבמרידה. הקווים נדלקים בהתאם לרמת הטעינה של הסוללה, מצבי העזרה של המנוע מוגדרים באפליקציה – לא בטלפון שלי הפעם אלא בטלפון של הבעלים שלהם.  

בירידות תחשבו "אופני אנדורו ממש מהירים ומדויקים שדורסים הכל". זהו. צילום: רוני נאק

לקחתי מקדם זהירות שלא ינזקו כשהם אצלי. אם יקרה להם משהו הבנזוג יאכל לי את הראש.  יחד עם זאת, לא וויתרתי ובחנתי אותם על שטח מג’ועג’ע וגיליתי שהאופניים פשוט מחפשים לקפץ ולנתר.  בניגוד למרידה המאסיביים שלי השתולים בקרקע עם צמיגים ברוחב 2.8, האופניים האלו, הקלילים יחסית, שמחו לקפץ בקלילות במפגש עם כל אבן ונחתו בצורה יציבה ורכות מרגיעה כך שהביטחון שלי איתם לא נפגע.

ב-SL  צמיגי 29” מחבקים חישוקים רחבים למדי מאפשרים לצמיג 2.3 להרגיש כמו  2.6 ולנסוך בי מספיק ביטחון בסלעים והאמבטיות בהם אני מתגלגלת. שמחתי שהצלחתי לעלות עליה קשה בדרך עפר שבמרידה החשמליים שלי על BOOST אני לא סופרת בכלל ובברגמונט האנטומיים שלי אני לא עושה אותה בכלל כי הדופק שלי קופץ לאזורים מסוכנים.

סוף הרכיבה. הרוכב הנוסף שאיתי התאכזב קלות מהקצב שאליו הצלחתי להגיע עם האופניים המעוצבים שהבאתי איתי. ברם, הוא כן התרשם מהקלילות שלהם. הוא ביקש בעדינות שאתקשר אליו כשהחשמליים המפלצתיים שלי חוזרים אלי ואפשר יהיה לקרוע אותי ב-BOOST כל הדרך.

גלגלי 29 אינץ' ומהלך של 160 מ"מ נותנים המון בטחון. גם איזון השלדה הוא כזה שתוספת המנוע והסוללה לא מורגשים בתנועה. צילום: רוני נאק

למחרת רכיבה נוספת. הפעם במשמר העמק עם חבורה של רוכבים אנטומיים. אף אחד שם לא יתלונן על הקצב חשבתי לעצמי. מתחילים בעליה בכביש. מצאתי ב-SL  מכפיל כוח לרוכב חלש שמאפשר לו לרכב עם חבורת אנטומיים חזקה ולהיות עדיין ביחד. באחת העליות ניסיתי לעלות את הסוף של עליה תלולה שעם המרידה החשמליים אני שמה BOOST ועולה בישיבה, אך כאן לא הצלחתי.

 לא ברור אם זו התוכנה, ההגדרות של הבוסט או תנוחת הגוף שלי באותו הרגע (אני רוכבת הרבה כשאני ישובה ולא תמיד נעמדת בזמן) אך לא רציתי לחזור על החוויה של להיתקע עם האופניים בזוית שלא מתאימה ולהתחיל להתגלגל לאחור וליפול כמו צב על השריון.

משקל קל, איזון נכון, ומתלים אקסטרה! צילום: רוני נאק

חוץ מהעלייה הזו, פרחתי : הראש נשאר מורם ולא התנשמתי כאילו אני עם חצי התקף לב בדרך בעליות, הקיפצוצים שהאופניים חיפשו בבנ”ש מצאו דרור בכל הקפיצות של "פינקי" אחד הסינגלים במשמר-העמק שגרמו לי לחייך ולחשוב באמת: למה אין לי את האופניים האלו לעצמי?

סה”כ המשקל הקליל שמאפשר לי להניף אותם למתקן האופניים שלי בלי להיקרע או להיראות כמו מרימת משקולות ממזרח גרמניה, מאוד קוסמים לי.

ובעוד עננת המחשבה הזו מתפוגגת לה מעל לראשי, נותרתי לי לבדי במשמר העמק. מתבוננת באופניים ומחייכת. היה לי כיף איתם. הנפה קלה חזרה למתקן, קשירה ונסיעה חזרה הביתה. האופניים שוב עוברים ידיים. מבאס.

יתרון לוגיסטי רציני מאד בכל מה שקשור להעמסה וסחיבת האופניים כשלא רוכבים. יתרון המשקל מורגש מאד. צילום: רוני נאק

כשהחזרתי אותם לכפרוני שלי ונאלצתי להרים אותם 3 קומות בידיים בלי מעלית כי אנו מאמינים באורח חיים בריא (ואין מעלית), גם אז זה היה יחסית נסבל אם כי הייתי מעדיפה שיהיה גבר בסביבה לשם סחיבה.

בהשוואה למרידה החשמליים שלי שם הסוללה פריקה וניתן להכניס רק אותה הביתה לטעינה ולהשאיר את האופניים ברכב או במחסן, את SL (ובעצם כמעט כל אופני הרים חשמליים עם סוללה פנימית) צריך לטעון כשהסוללה בפנים כי הפירוק שלה קצת יותר מסובך מזה של המרידה. בעיה נוספת נוגעת לקיץ הישראלי ולהשאיר את האופניים נעולים בתוך רכב בשמש. עדיף ממש שלא. פן הסוללה תתחמם יתר על המידה.

צמה לסיום. צילום: רוני נאק

ה-SL הם אופניים מצוינים שמתאימים בדיוק לאנשים כמוני. רוכבים שמחפשים להיות חזקים יותר בחבורה שלהם ולא יכולים להעלות כושר מסיבה כזו או אחרת. לרוכבים שאוהבים לשמור על הקלילות של האופניים ועם זאת זקוקים לעזרה קלה.

אהבתי את העיצוב שלהם – נקי ומסודר. הם נשטפים ללא כל בעיה מבוץ ואבק (ללא צורך לגונן על אזור חיבור הסוללה(.

העברת הכוח מהפדלים למנוע לא מייצרת “קיק” חזק מידי. הם קלילים, עליזים ,מקפצים יפה ויחד עם זאת נוסכי ביטחון בקטעים טכניים ודרדרות גועליות.

Check Also

בארי וכיסופים בעטיפה אחת

52 קילומטרים של כל הטוב שיש בסינגלים של הנגב המערבי. חיבור אורגני של שלושה סינגלים לשרשרת בלתי נגמרת של כיף על אופני הרים חשמליים. אפשרי בהחלט גם על אנטומיים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

1 × 1 =