שטח מכוניות, אופניים, אופני הרים, אביזרי אופניים, מסלולי טיול, שטח, מחנאות, ניווט
רוני נאק
הייתי ממש קרוב לתת לרכב הזה את הכותרת "הענק הירוק" – בסך הכל די מתבקש לאור הממדים שלו, הצבע של רכב ההדגמה שנקלע לידיי והיכולת המיתית לא פחות מהאמיתית. לפני צלילה לעומק עובי הצבע – רק אציין שזו הפעם הראשונה ש-LX מגיע לישראל אפילו שהוא קיים כבר מאמצע שנות ה-90'. אז, התבסס על הפלטפורמה של לנדקרוזר סדרה 80 (הנפלא יש לציין). ממש כמו אותו LX ראשון גם זה מתבסס על קרוזר, הפעם סדרה 300 שהושק לפני כשנה. זה לכשעצמו דבר טוב ורע באותה המידה.
LX600
בסופו של דבר זהו רכב מבולבל או שהצליח לבלבל אותי. מתחת למחלפות היוקרה (וסידור VIP טרום-דיקטטורי של המושבים האחוריים) יש רכב שטח רב יכולת שרוצה לפרוץ החוצה. כל מה שעושה רכב שטח מצויין נמצא שם אלא שכל הגודיז האלה הופכים את ה-LX לרכב כביש פחות טוב. בוודאי מול היצע הולך ומתרחב של SUV פרימיום במחיר של מיליון שקלים ויותר. למעשה, יש היום בשוק יותר מכוניות במיליון שקלים מאשר מכוניות ב-100 אלף שקל. מה זה אומר עלינו?
אם ישנו דבר אחד שעבורי גרם ל-LX להתבלט זה איכות הבניה שלו. המוצקות הכללית של הרכב שגורמת לאחד לחוש כאילו הוא-over built. זו "האשמה" המלווה את סדרות לנדקרוזר הבכירות מזה שנים ומרכיב מרכזי במוניטין האמינות של המותג כולו. מכירים את זה כשנשענים על כנף הרכב והיא לפעמים מתכופפת? ב-LX הרגל תתכופף. הפגושים רכים אבל כל מה שפח – וואהו! אם בעולם הפרימיום מדוברים לא מעט על "חווית פרימיום" וגם על "תחושת האיכות" – כאן ב-LX זו לא "חוויה" או "תחושה" זה הדבר האמיתי.
המנוע ועוד מכאניקה
בחזית תמצאו מנוע טורבו בנזין בנפח 3.5ל' עם צמד מגדשים. התפוקה עומדת על 66 קג"מ ב-2000 סל"ד ו-409 כ"ס ב-5,200 סל"ד. המנוע מוריד את הכוח לכל הגלגלים דרך תיבת הילוכים אוטומטית עם 10 הילוכים למערכת הנעה כפולה קבועה. יש נעילה מרכזית ויש כמובן גם טרנספר עם LOW. נתוני יצרן מלמדים על 6.9 שניות ל-100 קמ"ש ומהירות מירבית של 210 קמ"ש. נתוני ביצועים נאים לאור משקל עצמי של 2.7 טונות. היתרון אולי היחיד של המשקל הזה הוא יכולת גרירה של עד 3.5 טון.
מעט במידות: בסיס הגלגלים הוא 285 ס"מ לא מאד ארוכים, האורך הכולל הוא 510 ס"מ ומרווח הגחון הוא כ-20 ס"מ בתלות הגדרת הגובה של מערכת מתלי האוויר (יש 4 רמות: נמוך, נורמלי ושתי רמות שטח), עוד בהקשר השטח נציין יכולת צליחת מים ללא הכנה מוקדמת של 70 ס"מ, יש בורר מצבי שטח (המשנה שלל מערכות ניהול ברכב) בין שישה מצבי שטח שונים. יש סיוע בביצוע סיבוב הדוק בשטח (רק ב-LOW ועל קרקע תחוחה) וכמובן מערך מצלמות היקפיות כולל מצב "מכסה מנוע שקוף" מתבקש לאור החרטום המשמעותי של ה-LX.
מערכת המתלים היא כאמור מתבססת על קפיצי אוויר, בחזית עצמות עצה כפולות ומאחור סרן חי שמנמן עם מוטות רדיוס. מתכון המאפשר פשרה סבירה בין נוחות והתנהגות בכביש לבין יכולת בשטח בצורת מהלך מתלים ארוך (יחסית לסגמנט) וכמובן יכולת לשאת מטען ולגרור. במקרה של ה-LX בתצורת VIP עם 4 מושבים בלבד המטען העיקרי יהיה כנראה האגו של מי שיושב מאחור.
הרימו מכסה מנוע ותגלו שתי סעפות יניקה נפרדות לכל צד וטורבו. יש גם חלל ריק בתא המצבר למצבר 12 וולט שני – ירושה מהקרוזר. בנוסף, אינטרקולר הנח ברווח החם והצר שבין ראשי המנוע של ה-V. לא מיקום אידאלי.
קבינה וכבלים
אני יכול לדמיין את מפח הנפש של חובבי האינצ'ים. אמנם הקוקפיט של ה-LX כמעט דיגיטלי לגמרי אבל אין בו את המטראז' האדיר של מסכי התצוגה הפושים בכל חשמלוקי סיני הכושל לרציפי נמל אילת ברגליים של מלח שבילה זמן רב מדי בים גלי. לוח המחוונים משלב מחוונים אנאלוגיים עם מסך מידע דיגיטלי קטן, יש תצוגה עילית מצויינת, מסך מולטימדיה 12.3 אינץ' וגם מסך קטן נוסף המוקדש כולו לניהול מערכת הנעה והגדרות שונות ברכב. משטח טעינה אלחוטי יש ברכב המבחן רק מאחור וגם הממשק לאנדרואיד הוא חוטי כך שאם תבחרו בגרסת TAKUMI ויש לכם "לא אייפון" עדיין ירוצו כבלים בקבינה.
לצד זאת הביצוע של הקבינה מדהים לא פחות. בעוד שהעיצוב הוא בסופו של דבר תכליתי (בוודאי מול מה שנמצא למשל בריינג' רובר), האיכות הכוללת של דיפוני העץ, ריפודי המושבים והדשבורד מעור אמיתי, חלקי הגימור מאלומיניום מוברש ואפילו איכות השמשות המבודדות והרמה של מערכת השמע (מרק לוינסון פרימיומית) – זה משהו שרואים היום ברמות מחיר שעולות על "רק" מיליון שקלים. אמנם, תמצאו גם קשקושים כמו 64 גוונים של תאורת אווירה – אבל הרמה הכוללת והבגרות של הביצוע היא 10 מתוך 10.
נסיעה וגם קצת שטח
אתחיל בשטח. ראשית ה-LX קנה את עולמו, בשבילי, רק בזכות העובדה שיש לו גלגל ספייר בממדים מלאים (תודו לי אח"כ כשתתקעו עם פנצ'ר בגשם גוררים מאבריק טורבו לשטח). מנגד מה שהוריד לי ממנו אלו חישוקי גלגל 22 אינץ' וצמיגי כביש עדינים. ללא שום רצון למצא עצמי מרים טלפון לחברה ולנסות להסביר איך בדיוק קרה ששני צמיגים נקרעו באותו צד – הגבלתי עצמי לדרכי העפר הנהדרות של רמות מנשה – עליהן ה-LX שייט בבטחון עצמי מופרז כמו היאמטו בדרך לאותו מפגש גורלי באפריל 1945. לא נתרע מגלים גבולים או שלוליות, מעט מדרגות אבן והצלבה אחת או שניים – אין דרמה. ספינת שטח ראויה בהחלט ורבת יכולת – אם רק היו לו צמיגים ראויים (אגב יש BF KO2 במידה הזו שיכולים להיות פשרה – איזה מילה מחופשת! – מצויינת).
בכביש ה-LX לא מבריק. רוב הזמן רך מדי, מתנודד וגמלוני. בעיר חש כפיל בחנות חרסינה ויש להתנהל עם מודעות מוגברת למידות שלו ולשטחים המתים שסביב. צריכת הדלק בעיר עמדה לפי מחשב הדרך על 4.7 קילומטרים לליטר. מחוץ לעיר ה-LX נהדר. במהירות שיוט מתונה הוא גולש ושט על האספלט גומע קילומטרים בקצב מהיר כמעט כמו את הדלק מהמיכל שלו. אם צריך לנסוע רחוק ומהר ולהגיע בנוחות – זה בהחלט הכלי. בכביש הפתוח הצלחתי להגיע ל-7 ק"מ לליטר לפי מחשב הדרך. כשהכביש מתחיל להיות מפותל הקרוזר שמתחת מפעפע דרך ריפודי העור המאווררים ומבקש – "תרגיע". אז הרגעתי.
מה פחות?
המנוע. זה בפירוש לא המנוע המתאים לרכב. זכרו שה-LX היה בעשרים השנים האחרונות V8 בריא מלא במומנט שם למטה. ולמרות התוספת על הנייר של המומנט וההספק – אלו מגיעים בסל"ד גבוה כי מתחת ל-2000 סל"ד אין טורבו ומכאן שלא נוצר הרבה מיץ. בנוסף, המנוע די נוכח בקבינה בתאוצה. בהתחלה צליל "מגניב" אבל בהמשך די מעצבן אחרי שהחידוש מתיישן. ועוד דבר. צריכת דלק הזויה ממוצעת של כ-5 ק"מ לליטר. אמנם לחבר האלפיון לתדלק את ה-LX זה רק מכה קטנה בכרטיס אשראי. אבל אי הנוחות של גלישה סטייליטית לתחנת תידלוק בפחות מ-400 קילומטרים בין מיכלים – בהחלט שמטרידה וגרוע מזה גוזלת זמן. בעולם יש קרוזר דיזל – עם מנוע שהרבה יותר מתאים להזיז כזה קרנף מהודר. אולם הוא לא שתול ב-LX. בנוסף, מדי פעם חוויתי דפיקות מתיבת ההילוכים וגם חוסר אחידות בהפקת הכוח במצבים של מצערת חלקית – אולי משהו ספציפי לרכב ההדגמה המיוסר. אולי לא.
עוד קיטור נוגע ל"גיור" של ה-LX. זוכרים שהוא הגיע אלינו אחרי ששינויים גיאופוליטיים עולמיים יצרו מלאי עודף? ובכן רכב ההדגמה עדיין היה במעלות פרנהייט ותדרים של חו"ל – ללא יכולת של היוזר לשנות זאת. אולי בהמשך מחלקת השירות תדע לתקן זאת – אולי לא. בכל זאת רכב של מיליון שקל. נו שוין.
