נכנסים לחורף

ישראל מאותגרת. מדי שנה הרשויות "מופתעות" מזה שיורד גשם בחורף וכמעט תמיד יש אותם ציבורים חסרי מזל שנפגעים מתשתית שלא מסוגלת להתמודד עם הגשמים. זה קרה בכל שנה לפחות מזה עשר שנים וזה הולך ומחריף בשני החורפים האחרונים שמברכים אותנו בגשמים רבים וחשוב מזה בימי גשם אינטנסיביים מאד שגורמים לכל הברדק שאנו עדים לו.

לאור כל זה. מה לעשות כדי לשפר את סיכויינו לעבור גם את החורף הזה בשלום? נתמקד בשני מימדים: הרכב ואתם.

מנקים את השפם

לא רק אמיר פרץ גילח את שפמו גם אתם צריכים לדאוג לשפם של הרכב. ראשי תיבות כמובן של שמשות, פנסים ומראות. כל מה שצריך כדי לראות טוב יותר. נהגים מקצועיים אף נוהגים לנקות את שפמם עם שקיעת החמה. כדי לראות נהדר. זה המפתח הראשון להישרדות.

מה צריך לוודא ברכב. אתם כבר שנתיים על הכביש ומאד נהנים, בצדק, מהרכב – כדאי לבחון מה מצב הצמיגים וכמה "בשר" יש עליהם. עומק החריצים שעל סוליית הצמיג ממש קריטית לפינוי מים מהיר ויעיל. ללא הפינוי המכונית עלולה להתרומם מעל למים שעל הכביש (מים לא נדחסים) ויגרמו לניתוק לא בריא של הרכב מהאספלט. מערכות בקרת יציבות ואחיזה מתקדמות כמו שתמצאו בסנטה פה יעזרו כאן. אבל הצמיגים ממש קריטיים. ואם השקעתם ברכב חדש – השקיעו גם בצמיגים איכותיים כשמגיע זמן החלפתם.

מגבים. זה טבעי. אלו עשויים להתייבש ולאבד מכשר הניגוב שלהם אחרי הקיץ בישראל. עברו עם מטלית לחה על שפת המגב ובחנו את כשר הניגוב. אם הוא לא 100% החליפו את המגבים לכאלה איכותיים. מגב מוזנח עלול לשרוט את השמשה וזה כבר ממש רע.

בקרת שיוט אדפטיבית זה דבר נפלא שעוזר להוריד הרבה מהעומס על הנהג. אתם יכולים לנצל את המכ"מ של המערכת הזו כדי "לראות" רחוק יותר לפנים שכן הוא מסוגל לחדור דרך הערפל. חשוב רק להדליק את המערכת כדי לקבל את החיווי של המכ"מ ולקבוע את הטווח עד למקסימום, אבל בשום מקרה לא להיכנס למצב שיוט. תנהגו אתם ברכב.

מפשיר אדים וחימום. רכבי פנאי מודרניים כמו סנטה פה ו-טוסון מצוידים במערכות מיזוג חזקות מאד. אם יש בקרת אקלים – ולרוב יש – במצב הפשרה היא תפעיל את המזגן יחד עם החימום ומפוח לשמשה הקדמית כדי להפשיר אותה. בגרסאות מאובזרות יותר תקבלו גם הפשרה למראות הצד וזה נפלא כדי לשפר את הראות לאחור. חימום למושבים ולגלגל ההגה הוא יותר באזור הנוחות אבל כשבחוץ קר זה ממש כיף ועוזר לכם להתמקד בנהיגה ולא בקור. בבררר.

הנהג – זה אתם

בחורף צריך לעשות סוויטץ' בראש. זה נכון באופן כללי ונכון שבעתיים במדינה בה התשתית מאותגרת ממים וסחף. רמת האחיזה של הכבישים יורדת מאד ועשויה להפתיע גם נהגים וותיקים בעיקר בצמתים ורמזורים היכן שרכב כבד עובר. חדי העין יוכלו ממש לזהות קוליסים כהים שבהם חי הרכב הכבד – אלו חלקים מאד ולפעמים מזוהמים בשמן או סולר או שיניהם. במקרה כזה ה-ABS עשוי להתערב מאד מוקדם, אם תנסו לבלום, ויפתיע אתכם עם רטט בדוושת הבלם. לא להיבהל, לשמור על הלחץ אחיד עד לבלימה ובשום מצב לא "לפמפם" זה ממש מסוכן. מערכות בקרת היציבות המתקדמות שיש בסנטה פה וב-טוסון ישמרו שהרכב יישאר ישר ולא יסטה.

מים זורמים ושלוליות עומדות זו סכנה אמיתית. ההמלצה הגורפת היא שלא להיכנס אם יש אופציה כזו. באופן כללי על מהירות הנסיעה לרדת מה שיציל אתכם מכניסה מאד מהירה לשלולית ענק שיכולה אשכרה לקרוע חלקי מרכב (בעיקר פגושים וחצאיות) מהרכב.

מכוניות המצוידות במערכות הנעה כפולה מתקדמת – כפי שתמצאו בטוסון ובסנטה פה של יונדאי יש להן יתרון משמעותי בכל האמור להתמודדות עם פני כביש מאתגרי אחיזה. אם זה בזינוק מהמקום על או טיפול בכביש מפותל. יחד עם זאת חשוב לא לקחת את זה כמובן מאליו ופשוט להיזהר.

עוד טיפ קטן לפני סיום. אם תעשו חתך רוחבי של הכביש תגלו שהוא קמור. זאת אומרת שמרכזו גבוה יותר משוליו (זו הסיבה שמכוניות ללא שמירת נתיב אקטיבית ימשכו ימינה אם תעזבו את ההגה או בבלימת חירום). כך שלפחות תיאורטית מרכז הכביש יהיה המקום בו יהיו פחות מים ופחות סיכוי לשלוליות עמוקות. אבל אנחנו כאן. אתם יודעים. אז נסו לתרגל את העין ולזהות היכן המים עומדים והיכן היונדאי שלכם עלול לפגוש שלולית עמוקה.

מים הזורמים בחוזקה על הכביש עלולים לסחוף את התשתית וליצור בורות עמוקים. התרחקו ככל האפשר משולי הכביש ולא להיכנס לשלוליות עכורות שלא ניתן לראות דרכן את הקרקעית.

חורף זה כיף

וידוי קטן. אחד הדברים שאנו הכי אוהבים לעשות זה לעלות בחורף לגולן, באותם ימים בודדים שיורד שם שלג. לפתוח את החלונות עד למטה, להדליק את החימום בקבינה והמושבים על המקסימום וליהנות ממעט הימים שיורד כאן גשם ברצינות וממש קר כמו במדינות שפעם יכולנו לטוס אליהן. צריך רק לעשות סוויץ' בראש ולסגל הרגלי נהיגה מתאימים וכמה בדיקות מקדימות לרכב. אה…ולא לשכוח תרמוס של קפה חם (מותר גם תה) וסט גרבי צמר יבשות להחלפה.