יום שלישי , 22 אוגוסט 2017
דף הבית » מגזין » מרצדס G4: כרכרת המלך וששת הגלגלים
מרצדס G4: כרכרת המלך וששת הגלגלים

מרצדס G4: כרכרת המלך וששת הגלגלים

ההזמנה שהגיעה למרכז הקלאסיקה במרצדס-בנץ (Mercedes-Benz Classic Center) היתה חריגה: "שיפוץ ושחזור הרכב עד לפרט הקטן ביותר בכדי להשמישו לנסיעה ולהביאו למצב חדש – בדיוק כמו ביום בו עזב את המפעל. התקציב: בלתי מוגבל". הרכב לגביו מתייחסת הזמנת עבודה זו הוא לא רק אחד המעטים מסוגו ששרדו, הוא גם רכב נדיר בתצורתו ובמבנהו המיוחד, לבטח בהתחשב בגילו המופלג: למעלה מ-70 שנים. חשבתם שמרצדס ML, ריינג'-רובר או הג'יפ גראנד-צ'ירוקי "המציאו" את השילוב בין רכב שטח ומכונית פאר? מה דעתכם על ריפודי עור, דיפוני עץ משובח וריקועי מתכת בעבודת יד ברכב בעל הינע 6×4, עם יכולת שטח שלא תבייש רכב שטח ראוי בן ימינו – ממודל 1939?

בהתבוננות שטחית בתמונות ניתן לקבל רושם מוטעה. לפניכם תוצאה של שלוש שנות עבודה מפרכת וקפדנית. גם הדרישה להותיר במקומם ולשחזר תוספות ייחודיות ואביזרים שהותקנו ויוצרו מלכתחילה בהזמנה מיוחדת לא מנעו מאנשי המרכז לשיפוץ קלאסיות במרצדס-בנץ לעמוד במשימה. זה רק לקח קצת יותר זמן…

עבודה סיזיפית

ה-G4 המשוחזר שייך כיום לבית המלוכה הספרדי והוא אחד משלושה ששרדו משנות ה-30', מתוך 57 בלבד שיוצרו – כולם בהזמנה מיוחדת. הוא לבטח המקורי מכולם והיחיד במצב חדש לחלוטין. לפני שהועברה לידי בית המלוכה שימשה המכונית את הגנרל פרנקו, שקיבל אותה במתנה מראשי המשטר הנאצי באותן השנים. מאז סיום מלחה"ע ה-2 תוחזק וטופל הרכב על-ידי יחידת המשמר של בית המלוכה. כאשר הוחלט לפני כארבע שנים למסור את הנכס הלאומי לידי מחלקת השיפוץ המהוללת של מרצדס-בנץ, הפך הליך העברת הרכב לכמעט טקס פרידה ממלכתי. ה-G4, יחד עם לימוזינת פאר מבית אותו היצרן, ה-770, הועמסו על שיירת משאיות שלוותה על-ידי צבא ספרד עד לגבול צרפת. משם הוחלפו החיילים במאבטחים פרטיים עד להגעת השיירה לשערי המפעל בפלבאך, לא רחוק משטוטגרט. הלימוזינה עדיין שם, בתוך הליך השיפוץ הקפדני. המלאכה על ה-G4 הושלמה והרכב המשופץ ומשוחזר נמסר בחזרה לבית המלוכה, כמתנה מחטיבת מרצדס-בנץ בספרד.

רוב ה-G4 שיוצרו (בין השנים 1934-1939) הושמדו במלחמה או נלקחו שלל על-ידי צבאות הברית ומיקומם – ומצבם – כיום לא ידוע.

על אף שעל פניו נראה היה הרכב במצב סביר, מיד עם הגיעו הוא פורק לגורמים. העבודה התחלקה בין שלוש מחלקות: גג הברזנט פורק והועבר לטיפול מומחי התפירה. חלקי הפח של המרכב הועברו למחלקת הפחחות והצבע. כל המכלולים המכאניים, בכלל זה השלדה, המנוע ומערכות ההינע פורקו עד לרמת הבורג והועברו לניקוי, שחזור, שיפוץ ובמידת הצורך – בנייה מחדש – למחלקה הטכנית. אחרונים היו האביזרים המיוחדים, התוספות שנבנו לפי הזמנה שאותם לא ניתן היה לאתר במחסן החלקים הענק של מרצדס-בנץ או בכל מקור אחר. אלו דרשו טיפול מיוחד ושחזור קפדני בידי אומנים בתחומם.

מומחי מרצדס נאלצו לשחזר בעבודה ידנית מוקפדת אי-אלו חלקים שנשחקו או שנפגמו במהלך השנים, זאת על סמך שרטוטים מקוריים, תצלומים ישנים ולא פעם התעכבה העבודה בשל ההקפדה על שימוש בחומרים מקוריים שכבר קשה למצוא בימינו. הדבר מתייחס בעיקר לשיפוצים, תוספות ותיקונים שבוצעו במהלך 65 שנות חיי הרכב, כאשר לא תמיד הקפידו המכונאים האחראיים להשתמש בחלקים מקוריים – או שאלו כבר לא היו ברי השגה. המעבר הסיזיפי על כל בורג, אום, חוט ורכיב הובילו לשלוש שנות עבודה אינטנסיביות על הפרויקט.

במהלך עבודת השחזור הופתעו המכונאים והמהנדסים ממצב חלקי המנוע ומערכות ההינע. בכל זאת המדובר ברכב שטח כבד עם שלושה סרנים כאשר על כל המערכות הנעות הופעלו עומסים כבדים. למעט פירוק הסרן האחורי מהדיפרנציאל – שדרש שימוש במכבש בעל כוח דחיסה של 20 טון – לא היה צורך להחליף חלקים במערכת ההינע. פעולה זו, אגב, בוצעה במפעל מרצדס באונטרטורקהיים, שרק שם נמצא המכבש המתאים. המסבים הושרו במדלל מיוחד המבוסס על סולר וחומרים כימיים אחרים, שכן קשה היה להיפטר מגריז עתיק שנדחס והתייבש במשך עשרות שנים. המשחזרים הגיעו לרמה כה קפדנית עד שהרכב שמן-הממסרות נבדק במעבדה בכדי לגלות בדיוק את סוג הנוזל, זאת לאחר שהוראות היצרן התייחסו לסוג שמן שכבר אינו בנמצא כיום. טכנאי המעבדות של מרצדס הצליחו לשחזר במדויק את סוג השמן הנדרש ובו מילאו את אגני השמן הרלוונטיים. גם עניין הצמיגים לא היה פשוט. מסתבר שהמשפצים חיפשו במשך חודשים צמיגים במידה ובפרופיל המתאים ומצאו אותם לבסוף במפעל קטן בארה"ב המייצר צמיגים למכוניות קלאסיות נדירות, במידות שכבר אינן מקובלות כיום.

למרות שהתקבל במצב טוב בכל קנה מידה, מיד עם כניסתו לסדנת השחזור של מרצדס פורק ה-G4 לגורמים. כאן מצולם שלב הסרת המרכב מהשלדה.

הדרישה מצד מזמיני העבודה היתה להימנע עד כמה שניתן משחזור חלקי הפח החיצוניים, זאת בכדי לשמר את הצבע המקורי. לאחר שהמרכב פורק לגורמים נדהמו המשחזרים לגלות עד כמה טוב היה מצב הפח, הצבע והשלד מעץ שעליו הונחו חלקי הפח החיצוניים. למעט תיקון נקודות חלודה פה ושם, ליטוש ומירוק הצבע וחלקי הכרום ומריחת העץ בחומר משמר לא נדרשה עבודת קוסמטיקה חיצונית נוספת. מצב הבלמים, למשל, דרש שחזור של כל המערכת, בכלל זה הצנרת ההידראולית, רפידות הבלם והתופים עצמם. עבודה זו נעשתה באופן ידני שכן חלקים מקוריים כבר לא היו בנמצא. עוד שוחזרו בעבודה ידנית צנרת מערכת הדלק ומשאבת העזר ההידראולית למערכת הבלימה המורכבת. סיפור לא פחות מורכב היה שיפוץ מערכות הזנת הדלק למנוע; במרצדס הלכו בשעתו על בטוח, והתקינו שתי משאבות חשמליות לאספקת דלק. כגיבוי התווספה משאבה מכאנית ובמקרה שזו תקרוס הותקן מעל למנוע מיכל דרכו עבר הדלק, שממנו ניתן היה לספק דלק למנוע על-ידי כוח הכבידה. מערכת החשמל המסובכת היוותה אף היא גורם ללא מעט כאבי ראש עבור המשפצים. מאחר ותוכניות מקוריות כבר לא היו בנמצא נאלצו מומחי החשמל במרצדס להחליף חוט-חוט, רכיב-רכיב ומכלול-מכלול, בעבודת נמלים סיזיפית ומייגעת. ל-G4, לדוגמא, אפשרות לנתק בהורדת מתג את כל מערכת החשמל. מכלול זה דרש שחזור ובניה מחדש כאשר המהנדסים השתמשו בין היתר בערכת רופא שיניים, שכן כלי העבודה המקוריים בהם השתמשו בשנות ה-30' לייצור חלק זה כבר לא נמצאו. הרדיו המקורי פורק לגורמים ושוחזר עד למצב חדש, כך גם מערכת הצופרים הכפולה: האחת לשימוש עירוני והשנייה – החזקה יותר והניתנת להסבה לסירנה – לשימוש בשטח.

מנוע ה-G4 נלקח מה-540K, מכונית הספורט-פאר המוחלטת של אותם הימים. ב-540K הוא סיפק הודות למגדש על (Kompressor, מכאן ה-K) עד 300 כוח-סוס. בכדי להתאימו לשימוש בשטח הוסר הקומפרסור וההספק ירד לכדי 110 כוח-סוס, לטובת העלאת המומנט כבר מסל"ד נמוך יחסית. בתמונה גרסת רודסטר של ה-540K

State of the Art – נוסח שנות ה-30'

ה-G4 תוכנן במקור לשמש את קציני הצבא הגרמני הבכירים. מרצדס-בנץ היתה גולת הכותרת של תעשיית הרכב הגרמנית בתקופת המשטר הנאצי והיה זה אך טבעי שלידיה הוטלה המשימה לתכנן ולבנות מכונית פאר לשטח. המכונית היתה צריכה להיות מרווחת, חזקה, נוחה ומאובזרת, יחד עם יכולת לנוע בשטח קשה. למרצדס כבר היה ניסיון בבניית רכב שטח באותם הימים, ובהתבסס על תכנון מימי מלחה"ע ה-1 הוחלט ללכת על מרכב פתוח ושלושה סרנים, כאשר ארבעת הגלגלים האחוריים מונעים. ה-G4 שקלה 3.7 טון, כך שנדרש היה מנוע חזק. הפיתרון היה בדמות מנוע ה-540K – מכונית-העל היוקרתית של אותם הימים. המנוע – בנפח 5.4 ליטר, כפי ששם הדגם מרמז – צויד בקומפרסור ובגרסאות מסוימות סיפק עד ל-300 כוח-סוס מדהימים לאותה העת. מהנדסי מרצדס הסירו את הקומפרסור וכיילו את מערכות העזר מחדש, זאת בכדי להוריד את ההספק ולהעלות את המומנט – בדיוק מה שנדרש היה בכדי להניע "טנק" כבד שכזה בשטח. לתוצאה היו 110 כוח-סוס בלבד, ובשל גיר עם יחסי העברה נמוכים במיוחד עמדה המהירות המרבית על פחות מ-70 קמ"ש. הגבלה זו היתה כורח המציאות בשל הצמיגים שהותקנו ברכב – צמיגי שטח – שבשעתו לא תוכננו לנסיעה במהירויות גבוהות.

אבל הדבר הזה נסע, ובכל סוג שטח עם כושר עבירות חסר תחרות באותם הימים. ארבעת הגלגלים מאחור בהם ניתן היה לנעול את הדיפרנציאלים, יחד עם יחסי ההעברה הנמוכים אפשרו טיפוס מעלות ונסיעה מעל לסלעים כמעט לכל נקודה אליו הגיע הצבא. המגבלה היחידה היתה המשקל הגבוה שמנע יכולת צליחת בוץ עמוק מדי או חול טובעני. לאחר גמר השיפוץ במרצדס, נלקח ה-G4 למסלול הניסויים של מרצדס הממוקם לא רחוק מהמפעל הראשי בשטוטגרט. המסלול כולל פרק שטח קשה ובסיום המבחן חזר הרכב לסדנה לכיוונים ותיקונים אחרונים.

והשיפוץ עוד לא הסתיים. הרכב אמנם כבר עשה דרכו בחזרה לספרד ובכל קנה מידה המדובר בשחזור מדהים באיכותו ובירידה לפרטים, אך עבור אנשי בית המלוכה הספרדי זה לא מספיק. בעצה אחת עם אנשי המחלקה הקלאסית במרצדס הוחלט כי את ה"פיניש" הסופי בשחזור ושיפוץ פנים הרכב כדאי לבצע בספרד. מדינה זו ידועה בבוני ומשפצי כרכרות הסוסים המעולים שבה, הנחשבים הטובים בעולם. מאחר ופנים הרכב כולל לא מעט אלמנטים מעור, סוגי עץ ומתכת שונים וחלקים שיוצרו בעבודה ידנית, ולאחר שהמשפצים התבקשו לשמר את המקור – הוחלט לפנות ליצרן כרכרות מוביל בספרד להשלים את המלאכה.

כיום נמצא ברשות משפחת המלוכה הספרדית G4 נדיר ולמעשה הנו חדש לגמרי. מלאכת השחזור והשיפוץ לימדה כי כלי רכב מיוחד זה בהחלט זכאי להיכלל אל בין היצירות המוטוריות המעניינות והמתקדמות יותר שיוצרו אי-פעם.

היסטוריה: מרצדס בשטח

היסטוריה: לנד רובר

היסטוריה: ג'יפ

תגובה לפוסט

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר.שדות חובה מסומנים ב- *

*

http://bit.ly/2opbTV6