שטח מכוניות, אופניים, אופני הרים, אביזרי אופניים, מסלולי טיול, שטח, מחנאות, ניווט
רוני נאק
תנועה רבה יש לאחרונה בקבוצת רכבי הפנאי-פרמיום הקטנים. עם נציגויות חדשות או מעודכנות של המותגים מגרמניה ויפן. ויש קו אחד המשותף לכולם: מהו? המחיר. הרושם הוא שהם מביטים שמאלה וימינה ומיישרים קו אחד עם השני – במקרה הזה לקו הדמיוני של 250 אלפי שקלים. והצרפתים, הם בקטע אחר לפחות בכל מה שקשור לעולמות היוקרה, והפרמיום אי אפשר לומר שהם נכנעים בקלות (הפעם) לגרמנים. אז DS3 קרוסבק – כביש-שטח פרמיום קטן עם אמביאנס אחר.
קווי גוף
עוד לפני העיצוב נספר לכם שקבוצת PSA נוקטת בשיטת שיתוף הפלטפורמות – באופן דומה לזה של VW – וגם הקרוסבק-כיס הזה מתבסס על פלטפורמה – EMP1 אם תרצו להישמע מבינים – אשר משרתת דגמים אחרים בקבוצה. במקרה הזה את הדור החדש של פיג'ו 208 ואופל קורסה (שלהן גם גרסאות כל-חשמליות וזה מגניב). אז יש לנו פלטפורמת סופר-מיני מודרנית ועליה עיצבו האומנים של DS מרכב שהוא בהחלט יוצא דופן בקבוצה. אם אאודי, ב.מ.וו ו-מרצדס מפיקים גרסאות מיני מוקטנות של עיצובי ה-SUV הגדולים שלהם. ב-DS הלכו בתוואי הקשה יותר ויצרו ל-3 זהות משלה. היא עדיין בת למשפחת DS עם החרטום העגלגל ושבכת חזית גדולה, אבל היא גם בקטע שלה עם אופי ייחודי לה. ואפשר לראות את זה בקורה B בעלת הקו הלא שגרתי, וזה מאד בולט מאחור שם היא נראית כמעט כרכב ראלי חוצה מדבריות עם סרח עודף קצר, צמד מפלטים ופסבדו ניקוזי אוויר ממעצורי ברמבו לוהטים. בשורה התחתונה – עיצוב ייחודי שהלך ומצא חן בעיניי יותר ויותר ככל שנקפו הימים במחיצתה.
בסיס הגלגלים לא גדול: 255 ס"מ – וזה מסדר את הפרופורציות בתא הנוסעים באופן של סופרמיני. זה אומר מרחב טוב ליושבים בחזית, ופחות טוב למי שצריך לשבת מאחור. אבל המרחב מספר רק חלק מהסיפור. עיצוב הפנים שופע מעוינים, יש דיפוני עור לבנים (ברכב המבחן) על הדשבורד והדלתות, פיתחי מיזוג ממקומות מפתיעים וכמובן קוקפיט דיגיטאלי מלא – עם מסך רב-תפקודי המאפשר לבחור איזה מידע תרצו שיוצג ובאיזה אופן. המעוינים תופסים את מרכז הבמה גם כפלטפורמה לכל המיתוג שבקונסולה המרכזית ואפילו בקימוט הקל של מתגי השמשות שמצידי מנוף ההילוכים. המשקלים של המיתוג והמגע עימו מעבירים את תחושת האיכות המחייבת כל מותג עם יומרות פרמיום.
את הדחף מספק מנוע טורבו בנזין 1.2ל' עם 3 צילינדרים ותפוקה של 155 כ"ס ו-24.5 קג"מ (יש גם אופציה ל-130 כ"ס) – תיבת הילוכים אוטומטית פלנטרית עם 8 הילוכים מורידה כוח לגלגלים קדמיים בלבד ולא אין אופציה להנעה כפולה. מה שכן יש זה מצבי ספורט ו-ECO אשר משנים את מפות ניהול המנוע ותיבת ההילוכים באופן מורגש ביותר – כל מצב כדי להשיג את האפקט שלו. אנו בילינו רוב הזמן במצב הנורמאלי.
עוד ראוי לציין סוויטה מלאה של מערכות בטיחות אקטיביות, מערכת שמע נהדרת מבית פוקאל, פנסי חזית חכמים, ידיות דלת חשמליות, חישוקי סגסוגת גדולים ועוד אבזור רב שתוכלו לראות את כולו כאן.
נהיגה ב-DS3
ביליתי די הרבה בדגמי הפרמיום הקטנים לאחרונה – ואני מוכרח לומר שה-DS כיס הזו לא רק נראית שונה היא גם זזה אחרת. זאת לא מעט בזכות NVH נהדר, נוחות נסיעה ברמה גבוהה מאד – ויחידת הנעה שהיא נעימה, חזקה ולא מאתגרת. כל זה יוצרים חווית נסיעה מאד רגועה ונעימה. כיף לכסות איתה מרחקים ארוכים ולראיה את יום הנהיגה הגדול הארכנו הרבה מעבר למתוכנן פשוט כי היה לנו כיף.
בכל מימד אוטומוטיבי ה-DS קרוסבק הייתה טובה. הראיה החוצה, תנוחת הישיבה, המושבים עצמם, היגוי, בלימה וכו'. צריך לזכור שזו אינה מכונית שרירים ואם תלחצו חזק תגיעו לשלב שבו ריסון הבולמים כבר לא מספק – אבל זה רחוק מהגדרת היצרן. כאן, אצלנו, על הכבישים השבורים – היא הפגינה נוחות שעולה על כל מה שיש כרגע בסגמנט שלה. עכשיו עטפו הכל באריזה אלגנטית שמבוצעת היטב – והופה. הנה פרמיום קטנה שהיא בהחלט יכולה להיות בסט-אין-קלאס והיא אפילו לא הכי יקרה.
מה פחות אהבנו? מיקום ידיות הדלתות רחוק מהגריפים שעל הדיפונים. זה מוזר למדי. לא התחברתי לממשק המולטימדיה שדורש נבירה עמוקה מדי בתפריט כדי למשל לבטל את ה-start&stop המעצבן ולקבוע את הטמפ' של בקרת האקלים. גם מפל החומרים קיצוני למדי – בין העור הלבן והמוקפד שמול עיני הנהג, לפלסטיק הקשיח שמסתתר לו – שם למטה. מנוע טורבו עם תיבות מרובות הילוכים יכולים להיות מאד חסכוניים – וגם מאד לא. תלוי בנהג ועד כמה כבדה רגל ימין שלו. רוצים לחסוך – חסכו מהלחץ על הדוושה. רוצים לנסוע באופן נמרץ – הדלק יישרף ומהר. גם תא המטען קטן למדי – רק 350 ליטרים.
אהבנו את פנסי המטריקס החכמים. זה מרשים לראות כיצד הם פועלים בתנועה נגדית ותוך כדי פניה כדי שלא לסנוור ובמקביל לספק את התאורה החזקה ביותר לתוך פניה ולאזורים החשוכים.
לסיכום
עם מחיר המתחיל ב-175 אלפי שקלים, או 200 אלפים לרכב המבחן – פער המחיר של DS3 ביחס למתחרים מהשילוש הקדוש (מדויטשלנד) הוא גדול מאד. במימד האיכות, אין הוא נופל מזה שיש בגרמניות, ועם חבילות איבזור עשירות מאד – דרגת בטיחות 8 מקסימלית לא לשכוח – לוק ייחודי, וחוויית נסיעה סופר נעימה בעיר או בין הערים. הבעיה העיקרית של DS היא מיתוגית שכן בקבוצת הפרימיום לסמל יש לעיתים משקל רב יותר מאשר לאורך רשימת האיבזור – ואנשים מוכנים לשלם על סמלים והרבה. אבל מי שלא שם קצוץ על קונוונציות חברתיות, צועד בדרכו ורוצה להיות שונה וליהנות מהדרך יכול לעשות זאת ב-DS3. למי היא מתאימה? למי שהאפרוחים פרחו לו מהקן וכבר אין צורך בסדרה 5. או לחילופין למי שעושה צעדים ראשונים בעולם מותגי העילית.
