שטח מכוניות, אופניים, אופני הרים, אביזרי אופניים, מסלולי טיול, שטח, מחנאות, ניווט
רוני נאק
וואהו! מה לבחור? ההיצע של רכבי ה-SUV, הוא פשוט עצום. אתם יודעים מה עוד עצום? מספר הכינויים שלהם: קרוסאובר, ג'יפונים, רכבי פנאי, רכבי כביש שטח, רכבי פנאי שטח – אבל כולם מתייחסים בסופו של דבר לאותה קבוצת רכב: SUV – כשרק המידות השונות מבחינות בין תת קבוצה אחת לשניה.
אז כדי לעזור לכם לבחור את ה-SUV הכי נכון בשבילכם, נעשה קודם קצת סדר. וגם נאמר כי הכתוב כאן מתייחס לקונה הפרטי. זה שהרכב רשום על שמו, זה שחסך שנים כדי להגשים חלום או לקח על עצמו עול של הלוואה עם התחייבות להחזיר אלפי שקלים בכל חודש לבנק. מי שחי בעולמות של הליסינג, יש לו מערכת יחסים אחרת עם המכונית – למשל: הוא לא הבעלים שלה. וזה מכתיב כללים מעט שונים.
אז נתחיל בהגדרות: ה-SUV המודרני הוא אבולוציה של רכבי השטח הגדולים של שנות ה-2000. אלו נכחדו כמעט לגמרי בגלל צריכת דלק גבוהה, אהדה נמוכה בציבור ובעיקר אופנה מתחלפת. את מקומם תפסו רכבי הפנאי – רכבי לייפסטייל שמרביתם רק נראים כמו רכבי שטח אבל עיקר יכולתם בכביש ובלוק. והשווקים בכל העולם קונים SUV בהמוניהם, יותר מתמיד, בקצב שיצרניות הרכב לא עומדות בו ואף מקריבות דגמי כביש מצוינים שנמחקים מהמגוון לטובת קו דגמים על טהרת ה-SUV.
SUV קטנים
זו אחת מקבוצות הרכב הצומחות ביותר בה תמצאו דגמים המתבססים לרוב על פלטפורמות – שלדות – של דגמי סופרמיני מוכרים. רכבי הפנאי הקטנים מציעים תנוחת ישיבה גבוהה יותר, מראה מוקשח אבל המידות הקטנות ולפעמים מנועים חזקים במפתיע – ראו יונדאי קונה עם מנוע טורבו 177 כ"ס – מאפשרים להם להיות תחליף אופנתי, ושימושי בערים הצפופות בזכות חתימת שטח קטנה. לאחרונה ראינו גם כניסה משמעותית של מותגי פרימיום לקבוצה הזו – עם דגמים ממרצדס, אאודי, ב.מ.וו ואפילו לקסוס ו-מיני. מערכות ההנעה הנפוצות ביותר הן עדיין מנועי בנזין, כמעט כולם מוגדשים, וגם כניסות ראשונות של היברידיות. רק ליונדאי יש גרסה 100% חשמלית של הקונה.
כמה אני אשלם? כאן משרעת המחירים גדולה בין ה-77,000 שקלים של דאצ'יה סנדרו סטפוואי ועד 260,000 שקלים לאאודי Q3 ללא חבילות אקסטרה.
SUV בינוניים
זו הקבוצה המשמעותית ביותר אצלנו אשר החליפה הלכה למעשה את קטגוריית המשפחתיות. כמו אצל רכבי הפנאי הקטנים גם כאן הדגמים השונים מתבססים על הפלטפורמות של אחיהם הפרייבטים המקבילים במידותיהם. עד לא מזמן אפשר היה לקבל כאן היצע נאה של דגמי הנעה כפולה – אולם למעט סובארו (עניין של DNA שמה) – רוב המותגים זנחו את ההנעה הכפולה – בגלל חוסר עניין שלכם. נכון. הציבור בישראל מעדיף מחיר זול יותר על פני יכולת טובה יותר. זו לא ביקורת אלא אבחנה – והצבעה בארנק. וחשוב שהארנק יישאר פתוח שכן זו הקטגוריה של כמה מהמכוניות האהובות והנמכרות ביותר בישראל. ויש שתי דודניות הנלחמות על התואר: קיה ספורטאז' ו-יונדאי טוסון. כאשר היתרון הולך לשנייה בזכות עדכון דגם מצוין שטיפל בנקודות חולשה רבות של הדור היוצא. כאן תמצאו כבר מנועי דיזל (קיה, רנו, פיג'ו) וגם דגמים היברידיים נחשקים כמו טויוטה ראב-4 או PHEV (היברידי נטען) מעולים כמו מיצובישי אאוטלנדר.
כמה אני אשלם? כאן המחירים מתחילים מכ-150,000 שקלים לקיה ספורטאז' בגרסת בסיס ועד קצת מעל ל-500,000 שקלים עבור פורשה מקאן (שמצידה מתבססת על אאודי Q5 שמחירה מתחיל מכ-370 אלפי שקלים). רוב המותגים לציבור העמל יימצאו בין 150 לכ-230 אלפי שקלים.
SUV גדולים
בקבוצה הזו נמצאים מרובי המושבים. גם למותגים האמריקאים יש כאן נוכחות רבה עם 7 ואפילו 8 מושבים. המחירים בהתאם מאמירים, רשימות האבזור מאד מתארכות, וגם מערכות בטיחות אקטיביות יופיעו בקבוצת הרכב הזו כסטנדרט מול אופציות אצל הקטנים יותר. הנעה כפולה אינה מילה גסה כאן, אפילו יתרון יחסי, וגם היצע נרחב של מערכות הנעה שונות: מדיזל ועד חשמל – בתוך אותו מותג ואפילו אותו הדגם. כללי המשחק של השוק שלנו הכתיבו העדפה ברורה לדגמים היברידיים ו-PHEV – אלא שהפסטיבל הזה נגמר ב-1 לינואר כשהטבת המס תרד ב-50%.
שני שחקנים חשובים כאן: קיה סורנטו ו-יונדאי סנטה פה החדש – אשר בדור הזה הצליח לעשות קפיצה מאד משמעותית לפנים. לשברולט יש את הבלייזר החדש והאגרסיבי ומי שצריך 8 מושבים ימצא באותו אולם תצוגה את הטראוורס הגדול. לצידם יש אייקונים כמו טויוטה לנדקרוזר (שהגרט נוגד כוח המשיכה שלו יכול להיות בסיס לספר מדע בדיוני) וכמובן נציגות מופלאה של כל מותגי הפרימיום והעלית מגרמניה, דרך איטליה ואפילו שני מותגים בריטיים יקרים (רמז: מנוער לא מעורבב) – שמשארים את המיליון שקלים הרבה מאחריהם.
כמה אני אשלם? החל מכ-214 אלפי שקלים לגרסת הבסיס של קיה סורנטו ועד לכ-1.7 מיליון שקלים לאסטון מרטין DBX.
הנחיות כלליות
בואו עכשיו נעשה דילול. כי אם אנו קונים מכונית בכסף שלנו נרצה לצמצם סיכונים כמה שיותר. וגם בהנחה שמדובר באנשים אמיתיים ולא באנשי המאיון. אז הסינון הראשון יהיה של כל מותגי העילית. אלו המכוניות המרשימות ביותר ה"קרם של הקרם" של תעשיית הרכב – אבל הנוכחות המספרית שלהם בשוק של כמעט 300 אלף יחידות בשנה היא זעומה, הם עולים כמו דירה ולבטח אותם עולה עשרות אלפי שקלים בשנה. ירידת ערך שנתית של 5 ספרות זה לא משהו שרובנו יכולים לישון איתו בשלום ועלויות טיפולים שלפעמים מגיעים לעשרות אלפי שקלים רק כי מישהו בשלב התכנון החליט שכדי לחליף מצמד צריך להוציא מנוע. סינון שני יהיה של מותגי הרכב הנכשלים. אלה שלא ממריאים, אלה שנמכרים רק כשלמותגים הטובים אין מלאים. באותה נשימה אפשר לסנן גם את מה שמכונה על ידי סוחרי הרכב "גרזנים" דגמים לא מבוקשים, שסר חינם, שסובלים ממוניטין אמינות לא טובים. אם תרצו לאבד מחצית מסכום הקניה (ואף יותר) בשלוש שנים, לכו על אחד מאלו.
מערכות בטיחות מתקדמות. סינון חשוב ומציל חיים. דגמים ומותגים עם דירוג בטיחות "0", ואלו שיש בהם מערכות בטיחות התראתיות בלבד – כאלו שמצפצפות אבל לא מתערבות באופן אקטיבי בנהיגה – פשוט לא לגעת. האם ההנחה במחיר (אם קיימת) שווה את החיים שלכם או של הילדים שלכם? לא נראה לי. כאן גם אפשר לבדוק את ציון ה-NCAP או ה-IIHS מארה"ב. 5 כוכבים לא פחות של NCAP או top+ אצל האמריקאים. אין לרכב ציון כזה? קומו וצאו מהאולם – השאירו את איש המכירות צורח, וסמוק פנים מכעס. תודו לי אחר כך.
הכי בטוח זה לבחור בדגם סחיר. אליו יש ביקוש קבוע ויציב, רצוי מיבואן רציני שיש לו רשת שירות גדולה ככל האפשר (יותר מוסכים שווה פחות זמן המתנה לתורכם). דגמים סחירים נהנים מזמינות חלקי חילוף טובה, ועולם של חלקים תחליפיים זולים יותר ולא צריך לחכות שבועיים לפנס איתות שיגיע לדגם נדיר ממנו אין ליבואן במלאי החלקים – אפילו שצריך להחזיק אותו על המדף אבל זה עולה הרבה ליבואן.
בתרגיל ניהול הסיכונים שנקרא: "קניית רכב חדש" הכי בטוח לקנות את מה שאתם חושבים הקונה הבא אחריכם ירצה: מכונית טובה ואמינה – מבית טוב. עבור כל שאר הדברים: מותגי פרימיום, ביצועים, דגמים נדירים – הכל בסדר. אבל צפו לשלם על זה – והרבה: בקניה, בתחזוקה, וגם בירידת ערך.
