שלום שמן, ביי פלאגים, לא נתגעגע

איזה כיף להגיע למוסך: קודם כל מומלץ לקחת יום חופש, בגלל שאם אנחנו מגיעים למוסך אז אנחנו צריכים לוותר על המכונית, ואז אנחנו צריכים לוותר על יום עבודה. אז אם כבר ויתרנו על יום עבודה, אז לפחות אפשר לנצל את היום הזה לעשות דברים שעושים כשיושבים יום שלם במוסך למשל לשתות קפה ולהכין כסף. אפשר גם להכיר אנשים אחרים שבאו למוסך ולהשוות איתם חשבונות טיפול.

לסירוגין, אפשר גם לארגן הסעה מהמוסך לעבודה.  יוצאים ממש מוקדם בבוקר בשביל לתפוס תור במוסך ואז תופסים מונית לעבודה. ואז מחכים לשיחת טלפון. השיחה המבהילה מהמוסכניק. תמיד זאת אותה שיחה: מה שנקרא "מנומסת אבל תקיפה", כי שיחות על סכומי כסף משמעותיים הן אף פעם לא נעימות.

• סקייוול שוברת את מחסום ה-500 ק"מ

למה סכומי כסף משמעותים? הרי אמרנו שזה רק להגיע למוסך לטיפול קטן. נכון, זה רק טיפול קטן. אבל מה עושים בטיפול הקטן? אה, שטויות: מחליפים את השמן של המנוע, בגלל ששמן מנוע זה מה שתמיד מחליפים. מחליפים את מסנן האוויר, על הדרך גם מחליפים כמובן את מסנן השמן, כי השמן חייב להיות נקי. וזהו בעצם, אבל זה בעצם לא זהו, כי טיפול לרכב אינו עיניין פעוט.

טיפול לרכב מודרני עושים בדרך כלל כל שנה או כל 15 אלף קילומטרים במקרה הטוב, יש כאלה שעושים כל עשרת אלפים קילומטרים ויש כאלה שאפילו פחות מזה. ובגלל שאנחנו נוסעים לא מעט אז הטיפולים האלה מגיעים הרבה יותר מהר ממה שחושבים ואז אנחנו מגלים עובדה מעניינת: טיפול במוסך אינו מסתכם רק בהחלפה קטנטנה של מסננים. מפתיע נכון? טיפול ברכב בנזין דורש גם החלפה של מצתים, שעולים לא מעט כסף, הוא דורש כיוונים, הוא דורש רצועת טיימינג, מסנן דלק. אם זה דיזל אז יש "מטעמים" אחרים: ניקוי מרססים, מסנן סולר, בקיצור לא משנה איך הופכים את זה, פעם בשנה יוצאים מהמוסך עם חשבון רציני. את החשבון הזה אף אחד לא אוהב "לקחת בחשבון" כאשר אנחנו קונים את המכונית, זה כסף שהוא בחזקת "אם נתעלם זה לא יגיע". ואולי זו הסיבה מדוע אנחנו תמיד מופתעים ומאוכזבים כשצריך לעשות טיפול לרכב ואנחנו חוטפים סטירה שעלולה להגיע לעלות של שלושה עד חמישה אחוזים מהמחיר של הרכב כשהוא חדש.

כל זה טוב ויפה, אבל זה לא חייב להיות כך. בגלל שהעולם עובר לרכב חשמלי. והעתיד, מה לעשות, סליחה מראש מהמוסכניקים, לא כולל עלויות גבוהות של טיפולים לרכב ולא כולל כאב לב במוסך. זה לא נובע ממודל חדש של טיפולים במכוניות אלא מהסיבה הפשוטה שמבחינה הנדסית הרכב החשמלי הוא הרבה יותר פשוט מרכבים בעלי מנועי בנזין או דיזל.

נשים לרגע בצד את העובדה שרכב חשמלי כמובן כלל לא מזהם ונתמקד בעיקר: מנוע חשמלי הוא פשוט מנוע שאין לו את כל החלקים המתכלים שיש למנועים ששורפים דלקים: שמן לא נכנס בו בכלל. הוא לא צריך מצתים, או "פלאגים" בלשון העם. אין לו צורך במסנן שמן וגם לא במסנן אוויר כי הוא לא צריך לבצע תהליך של שריפה ולכן אין בו משקעים והצטברות פיח. כלומר המנוע החשמלי כמעט ולא זקוק לחלקים לטיפולים.

רכב חשמלי הוא רכב שגם בנוי לבלאי נמוך. כל מי שנוהג ברכב חשמלי יודע למשל שרכב חשמלי הוא רכב שמתוכנן לייצר אנרגיה כאשר הוא מאט, כלומר אפילו הדברים שכן צריך להחליף ברכב חשמלי, למשל הבלמים, לא עוברים את אותו תהליך של שחיקה כמו ברכב בעל מנוע שפולט זיהום. זה אומר שגם כאשר המכונית החשמלית מגיעה למוסך, אז הבלאי שלה אינו משמעותי.

כמובן, שלא כל החשמליות שוות. יש יצרני רכב שעדיין דורשים מבעלי המכוניות החשמליות להגיע לטיפול שנתי, אולי זו נוסטלגיה לעידן הבנזין שהולך ונכחד מן העולם. ויש יצרני רכב שכבר מפנימים שהצורך להיות במערכת יחסים קרובה עם מוסכניק טוב הוא צורך שהולך ונעלם ומה שישאר זו רק מערכת יחסים טובה, בלי קשר לעובדה שמדובר במוסכניק.

לדוגמה, סקייוול ET5 הוא אחד הרכבים שאינם כבולים לשגרת טיפולים שנתית, דווקא מכיוון שמדובר ברכב שמלכתחילה תוכנן כחשמלי: את הטיפול הראשון ב-ET5 עושים אחרי שנתיים או 40 אלף קילומטרים. וזה הטיפול הקטן. בהמשך הדרך בעלי ET5 יפגשו את המוסך אחרי ארבע שנים או 80 אלף קילומטרים, כלומר בעלים של מכונית סקייוול חשמלית יזכה לפגוש את המוסכניק בערך פעם או פעמיים במשך לא מעט שנים. קצת חבל כי המוסכניקים של סקייוול מאוד נחמדים, אבל הם כנראה לא צריכים לפגוש את הלקוחות במסגרת העבודה יותר מזה.

מה עם כל היתר? הם ימשיכו ליהנות ממערכת יחסים אינטימית וקרובה עם המוסכניק עם כל ה"תופינים" שמתלווים לה. נאחל להם נסיעה טובה.