מבחן דרכים אופל אסטרה

רוני נאק

הפעם אתחיל דווקא בסיכום: תקנו אותה. זהו. חד משמעי וברור. בהמשך אתייחס גם למה שאני תופס כנקודות תורפה אבל התמונה הרחבה-יותר של האופל אסטרה החדשה יוצרת נוף מרהיב של משפחתית קומפקטית נפלאה. משלבת איבזור ספורטיבי נדיב מאד, חווית נסיעה סופר-נעימה, התנהגות דינאמית וכיפית בסיבובים וגם צריכת דלק סגפנית ממש. כל זה במחיר המלחך 160 אלף שקלים מלמטה.

אופל אסטרה

מי שלא ברח לים בשיעור היסטוריה יודע שאופל הייתה למעשה בשליטה אמריקנית, GM, משנת 1929. כן כן, גם באותן שנים "עליזות" של הרייך השלישי. אולם ברבות השנים עברו ימי הזוהר של המותג באירופה כשנלחם מול VW על הבכורה ביבשת הישנה ולבסוף GM מכרה את אופל ב-2017 ל-PSA. שזה פיג'ו למי שלא דובר את שפת הברנז'ה. פיג'ו לקחת את אופל והגבירה – הרבה – ובזמן קצר הפיקה דגמים משודרגים ואחרים כל-חדשים על בסיס הפלטפורמות והטכנולוגיות של PSA כשהיא משאירה על המדף את הרכיבים של GM שיאספו אבק. ההצלחה הייתה לא רק רבה כלכלית אלא חשוב לא פחות, אצבע בעין של GM השחצנית.

באותה המתכונת, מגיעה עתה אלינו, דרך לובינסקי היבואנית, אופל אסטרה כל חדשה. הדור השישי של הדגם והראשון על פלטפורמה של PSA – להלן EMP2 הנהדרת. זו מאפשרת מבחר של מנועי בנזין ודיזל, פלאג-אין הייבריד וגרסאות מרכב שונות מהצ'בק ועד סטיישן. מן הסתם נפגוש בעתיד את הדודניות שלה כאן אצלנו בצורה של DS4 המהודרת ובהמשך את הפיג'ו 308.

בסיס הגלגלים הוא 267 ס"מ. האורך הכללי 4.4 מ' קומפקטיים, הרוחב 1.86 קומפקטי והגובה 1.46 מ' קומפקטי לכן אין זה מפתיע שאופל אסטרה החדשה שייכת לקבוצה C הקומפקטית – לב הטרטוריה של פולקסווגן גולף – הנמסיס ההיסטורי שלה. בניגוד לרכב חשמלי כאן המשקל העצמי הגיוני מאד רק 1,371 ק"ג ויש לזה משמעות אדירה בתחומים של צריכת הדלק, ביצועים והתנהגות כביש. עוד אספר לכם על תא מטען של 442ל' ומיכל בן 52ל'.

חבילת האבזור של גרסת GS ליין מאד עשירה וספורטיבית ברוחה. פנסי LED פיקסל, סמל מושחר בחזית, גג שמש פנורמי ענקי שנפתח, חישוקי 18 אינץ', קוקפיט דיגיטלי מלא עם אנדרואיד וקארפליי אלחוטיים, בקרת אקלים דיגיטלית, מצלמת חניה 360, כניסה והתנעה ללא מפתח ועוד עשרות פיצ'רים רבים ומועילים לחווית הבעלות והנסיעה.

תחת מכסה המנוע תמצאו את מנוע ה-1.2ל' טורבו בנזין המוכר של PSA. התפוקה עומדת על 130 כ"ס ו-23.44 קג"מ. ההנעה קדמית דרך תיבת הילוכים אוטומטית פלנטרית עם 8 הילוכים ויש גם בורר מצבי נהיגה ושיפטרים מאחרי גלגל ההגה.

עוד תמצאו מערך נרחב של מערכות סיוע ובטיחות אקטיבית לנהג. בין אם זו בקרת שיוט מסתגלת, תיקון סטיה מנתיב, בלימת חירום אוטונומית, מחליף אורות אוטומטי, ניטור שטח מת ועייפות נהג, ניטור תנועה חוצה מאחור וגם ISOFIX למושבי בטיחות לילדים ו-8 כריות אוויר לצד מערכות בקרת יציבות ואחיזה.

כל זה יהיה שלכם בתמורה ל-159 אלפי שקלים.

לגעת ולנהוג

מזמן לא נסעתי בהצ'בק משפחתית כה טובה ומלוטשת. למעשה את רוב הזמן אני מבלה ברכבי פנאי שונים או בדגמים חשמליים חדשים או בשילוב של שניהם: רכבי פנאי חשמליים. האסטרה בהחלט הייתה משב רוח מרענן בעיקר כי הזכירה לי כמה כיף יכולה להיות מכונית טובה. כזו שמכויילת לנהג, זוללת את הכביש בתאווה ומגיבה באופן טבעי ונכון למלאכת הנהיגה. בתוך העיר אסטרה מתנהלת בעצלתיים בתנועה הכבדה ובפקקים. כאן תהנו מהמנוע הגמיש והשקט ומקבינה עשויה היטב, מושבים נוחים מאד וקישוריות מצוינת ובעיקר יציבה ומהירה (אהמ…אהמ…סין…). תיבת ההילוכים הפלנטרית עובדת נפלא – במהירות ובאופן חלק ורק רעד קל של מנוע 3 ציל' נוכח בלחיצה אלימה על דוושת המצערת – כאן עוד יש מצערת. הממדים קטנים ומתאימים היטב לחיים בעיר, מצלמת ה-360 מעולה כך שכל מאמצי החניה הם בהחלט נסבלים אם כבר עשיתם את הטעות ונכנסתם לעיר עם המכונית.

מחוץ לעיר האסטרה פורחת. יש לה מספיק הילוכים כדי לשייט בכביש הפתוח בקצב אירופאי לגמרי. בקרת השיוט עירנית ופעילה (מדי) והסל"ד נמוך ומנצל את גמישות המנוע כדי לחסוך המון דלק. רמת ה-NVH נמוכה מאד, בידוד היושבים מרעשי רוח, כביש ודרך היא בין הטובות שפגשתי ואפילו שנסעתי עם הגג פתוח, רמת רעש הרוח לא באמת הפריע לשירים של נונו להפציץ מהספוטיפיי שלי. ככל שהכביש התפתל יותר כך התרחב לי החיוך יותר. פעם…השתמשנו במושג "צ'אקאבל" המתייחס ליכולת לזרוק את הרכב מפניה לפניה. מאז עולם הרכב השתנתה, מכוניות לנהיגה הפכו כמעט למוקצות והמעבר להנעה חשמלית הפך את מרביתן לגמלוניות וכבדות – הפיזיקה תמיד תנצח ורכב של 1.3 טון לעולם יהיה יותר צ'אקאבל מרכב של 2.0 טונות – לא משנה כמה מאות כוחות סוס יש לשני. באסטרה זה מתבטא בתגובות השלדה, חדות ההיגוי, עוצמת ויעילות הבלימה ומסתכם בסופו של דבר לחיבור הקדוש בין הנהג למכונית שלו.

מה פחות?

לאור כל האמור לעיל הדבר שהכי חסר בקונטקסט הזה זה עוד 100 כ"ס. זה לא שמנוע ה-1.2ל' לא עושה עבודה טובה. הוא בסדר ובעיקר חסכוני מאד. אבל האסטרה צריכה עוד כוח כדי לתת כיסוי דינאמי מדויק יותר ליכולת הגבוהה של הפלטפורמה ולחבילת האבזור הספורטיבית. יודעים מה? גם ה-1.6ל' טורבו בנזין שיש ב-PSA על 180 הכ"ס שלו יצור חבילה מרשימה מאד. מנגד, אני חושש שאם תבחר גרסת ה-PHEV אזי תוספת המשקל תאפיל על שמחת החיים של החבילה הנוכחית – למרות תוספת משמעותית של כ"ס, מומנט וטווח נסיעה חשמלי של עשרות קילומטרים.

עוד רג'קט נוגע לחלק מחומרי הקבינה – אלו שבעיקר נמצאים בחלק התחתון ועל דיפוני הדלתות. נכון, אלו "איזורי B" שאינם באים במגע עם הידיים של הנהג ונוסעים ובכל זאת (בשביל זה אנחנו כאן) המגע בהם מעמעם את תחושת האיכות הגבוהה שיוצרת הקבינה.

רג'קט נוסף נוגע לאופן הכניסה לפעולה של בקרת השיוט. זו ממהרת מדי, לטעמי, להגיע למהירות הנבחרת גם במחיר של לעמוד על הבלמים כדי לרדת למשל מ-120 קמ"ש ל-90 המוצבים. 

בשורה התחתונה

כמו שקראתם בראשית הכתבה. המלצה חמה לקניה. משפחתית קומפקטית עליזה, עשירה באופי וחסכונית באופן מרשים. בלחיצה היא מסוגלת להיות דינאמית ומהנה מאד לנהיגה ושאר הזמן היא תפריד אתכם מהעדר המתגודד סביב עמדות טעינה תקולות.