שטח מכוניות, אופניים, אופני הרים, אביזרי אופניים, מסלולי טיול, שטח, מחנאות, ניווט
רוני נאק
איזה יופי. הפרוצס שסיטרואן עוברת הוא פשוט מדהים. ובכל שנה מאז שעמדה, יחד עם פיג'ו כמובן, על סיפה של פשיטת רגל היא הולכת ומשתפרת. כנראה שכל אחד צריך מדי פעם כאפה כדי להתאפס על עצמו. ובכן כשסיטרואן חזרה וגילתה את עצמה, פחות ניסתה לעשות את מה שהחברים מעבר לגבול המזרחי עושים, היא גילתה גם את הערכים המוספים העומדים בלב המותג. ואחרי שנים שמכוניות צרפתית שנהנו בציבור ממוניטין של "נוחות" אבל בפועל לא היו כאלה כלל, חוזרת סיטרואן להיות נוחה. אז יצאנו לחפש כביש מחורבן.
• רוצים רכב חדש? עכשיו אתם יכולים!
איירקרוס בקצרה
סיטרואן C5 איירקרוס היא הדודנית של פיג'ו 3008 וגם של DS7 crossback ונהנית מאותו DNA. באופן דומה כמו שאאודי, VW ו-סקודה חולקות פלטפורמות בדרכן. וזה אומר יישום של פלטפורמת EMP2 הקבוצתית, ושל היצע המנועים, תיבות ההילוכים, מערכות העזר, הבטיחות והאיבזור של קבוצת PSA.
ההבדל המכאני המרכזי הוא שימוש במתלים הפרוגרסיביים החדשים של סיטרואן. לא חלילה אותן "בומבות" ידועות לשמצה שהיו משכיבות סיטרואן BX על הבטן, אלא סט מודרני – ולא מנוהל או אקטיבי – של בולם זעזועים פלוס קפיץ שבתחילת מהלכם הם רכים מאד וסופגים את החירפוצים הקטנים ובהמשך מהלכם הם מתקשחים מאד כדי לרסן תנועות עמוקות יותר של הבודי. לנהג או לטכנאי המיומן אין שליטה או התערבות בעסק.
בנוסף כחלק מתפיסת הנוחות הטוטאלית של סיטרואן יש גם מושבי כורסא מרופדים היטב ואלו אף הגדילו לעשות עם ספסל אחורי מחולק לשלושה מושבים נפרדים ברי הזחה וקיפול – לטובת גמישות לוגיסטית וחלל פנימי מודולארי המתאים עצמו לאורך חיים אורבני אך אקטיבי.
עיצוב המרכב מדבר את שפת סיטרואן החדשה. עם החזית אותה מפצל לשניים גריל רחב, מכסה מנוע גבוה שנראה היטב ממושב הנהג, קו גג ארוך ועליו קורות אורך מרחפות למראה וזנב שנגמר מהר עם דלת תא מטען חשמלית. כריות "אייר באמפ" שעד לא מזמן סיטרואן טפחה לעצמה על השכם מהרעיון, הצטמצמו לכדי חיפוי פלסטי רגיל למדי (אך מעוצב סבבה) לצדדים.
תא הנהג והקבינה מעוצבים באופן מאד שונה ועליז. מאד מצא חן בעיניי הלוק הזה בעיקר כי הוא מביא משהו שונה לסגמנט הנשלט כמותית על ידי מותגי הרכב מהמזרח הרחוק. יש בו מן השובבות של סיטרואן קקטוס אבל מעט יותר מתוחכם ומהוקצע. האיכות הכללית בעלת שונות רבה. יש איזורים מעולים ויש איזורים שמשמעותית פחות-מעולים – הממוצע בסדר.
מה שכן מעיף את הקופסא זו חבילת האיבזור. בין אם איבזור נוחות או מערך הבטיחות האקטיבי ומערכות העזר הנרחב. יש כאן בנצ'מארק למפיצי הרכב בארץ ובהחלט תמורה נאה לכסף לפחות בעושר האיבזור.
על ההנעה מופקד מנוע 1.6ל' טורבו-בנזין (פיור טק) עם 180 כ"ס ו-25.5 קג" מ-1650 סל"ד. בהיצע קיים גם מנוע טורבו-דיזל 1.5ל' עם 130 כ"ס ו-30.6 קג"מ. תיבת הילוכים אוטומטית פלנטרית עם 8 הילוכים מורידה כוח לגלגלים הקדמיים בלבד. אין הנעה כפולה או אופציה לכזו (רק אם, כש ואולי תגיע גרסה היברידית PHEV עם מנוע חשמלי אחורי). בסיס הגלגלים ארוך למדי עם 273 ס"מ האורך עומד על 450 ס"מ והגובה 169.5 ס"מ – זה לא רכב קטן.
נסיעת מבחן
הרעיון היה למצא כביש אחד או יותר שיהיו ממש גרועים ולכתוב עליהם. אבל זה היה בנאלי – כי את אחת מפיסות הכביש הכי גועליות מצאתי די קרוב לביתי בקטע המחבר בין הרצליה לרעננה בסוף של רחוב מנחם בגין. קטע כביש שאני עובר בו על בסיס יומי ומדלג מעל המהמורות שלו עם כל מכונית שראיתם על הכביש בשבע השנים האחרונות. סיטרואן C5 איירקרוס גיהצה אותו. לא מושלם בצורה כזו שרקדנית ההולה שעל הדשבורד לא תזוז כלל – אבל גיהוץ.
ישראל – כמו ישראל – שופעת דרכים היסטוריות. מדרכי מסחר עתיקות, דרכים רומיות רבות, כבישים שפרצו הטורקים ואחריהם הבריטים וגם כמה דרכים היסטוריות שלנו שחלקן ננטשו. אלפי שנים של תחבורה יבשתית השאירה כאן רשת מפוררת של חלקי מסילות ברזל, כבישים, דרכים ושבילים.
ללא הנעה כפולה ועם מרווח גחון של מלון+שזיף (אין נתון מקומי במפרט מצאנו אותו באתר – 23 ס"מ) האפשרויות מוגבלות לדרכי עפר מסורקות וכבישים נטושים. ואכן מצאנו אחד כזה. מקסים, מרוחק, מחבק את הגבעות שדרכן הוא חולף – מוזנח ונטוש מזה עשרות רבות של שנים.
עוד קודם נספר כי הנסיעה עד אליו הייתה מהירה ונעימה מאד. אהבתי את לוח המחוונים הווירטואלי שמציג מידע רב ובצורות שונות לבחירת הנהג. אפילו ממשק המולטימדיה היה לי פחות אניגמטי מבעבר – ולהשאיר כפתור סיבוב לווליום זו הברקה.
בכל האמור ב-NVH של גרסת הבנזין הם עשו כאן עבודה נהדרת – אם כי יש קולגות שסיפרו כי בגרסת הדיזל עוברות וויברציות דרך רצפת הרכב – לא נסעתי בעצמי. לא יודע אם זה נכון. וגם אם מנוע הבנזין מרגיש לפעמים מעט מחוספס הוא מזיז את ה-1.5 טונות משקל עצמי של סיטרואן באופן נמרץ. אהבתי את השינוי שעושים מצבי ספורט ו-ECO – מאד מורגש מאחרי ההגה.
לפלטפורמה תכונות ניהוג מאד חיוביות, אותן גילינו בפיג'ו 3008 ועוד יותר ב-DS – כאן צריך להתרגל למהלך הארוך של המתלה שצריך לרדת מעט כדי לתמוך במרכב בסיבובים. זה יותר תחושה של כבדות וגמלוניות – אבל בפועל העסק עובד. צריך להתרגל לזה.
על השבירה
הגענו לכביש הזרוק ההוא – לא לפני שעצרנו לתדלק אדם ומכונה בחנות נוחות שדרך קירותיה נשמעים הדי פיצוצים של כוחות צה"ל באימונים. אח…אקזוטיקה ים תיכונית. כל כך רחוק מהרחובות המרוצפים של פריז – אבל גם די קרוב. בנסיעה על הכביש המנדטורי השבור ההבטחה של סיטרואן מתקיימת. נזהרתי שם בעיקר על חישוקי ה-19 אינץ' והצמיגים שממש לא מתאימים לנסיעה שלא על אספלט מערבי. ובכל זאת הספיגה של הדברים הקטנים ונוחות הנסיעה הכללית היו יוצאי דופן באיכותם. גם הרחקת רעשי המתלים שהיא אתגר בפני עצמו נעשתה מעולה. מגהץ צרפתי שלשמחתי לא העלה אדים בחום של 40 מעלות שהיו מחוץ לרכב.
פחות עפנו על
מה זה צריכת הדלק הזו?! המפרט של המפיצה מדבר על 17.5 קילומטרים לליטר בנסיעה משולבת. בפועל קבלנו 8.5 קילומטרים לליטר בעיר ו-13.2 קילומטרים בנהיגה בינעירונית. די רחוק מהנתון הרשמי.
פיקשוש אחד הוא במימד המקומי. כאן מוסיפים למוטימדיה שכבה בעברית וזו מתחברת למערכת המקורית של הרכב דרך אותו שקע USB – עם כבל חשוף – שצריך לשמש את הנהג ברצותו לחבר קארפליי או אנדרואיד אוטו. זה סוג של פתרון שלא ברור לי איך אושר כך לשיווק.
ואז יש את המזגן. אנחנו בכל זאת במידל-איסט לא כך? אבל המזגן מתקשה לצנן את האווירה בעיקר כשהתנועה איטית או פקוקה. מחוץ לעיר ובשיוט לא היה לי חם – אבל בפקקים המזגן בעוצמה מלאה – מוציא אוויר קר וחם לי. לא קלטתי עד כמה חם עד שחזרתי לרכב הפרטי שלי (פורסטר "קלאסי" מבציר 2007 המשובח – לא למכירה!) אשר ללא חלונות כהים ועם 12 שנים על המדחס שלו (יבדל לחיים ארוכים) הצליח לבלום את הזיעה בקלות. אבל לא הייתי דואג – גם למאזדה 3 ולאחרים היו בעיות מיזוג שנפתרו בהמשך.
לסיכום
עם 5 שנות אחריות או 120 אלף קילומטרים הסיכון שתקחו על עצמכם אם תבחרו סיטרואן C5 איירקרוס הוא יחסית קטן. לצד המגרעות שציינתי – מדובר ב-SUV מודרני לעילא ולעילא. עשוי היטב, מאובזר בעושר ומצוייד במערכות בטיחות שמצילות חיים. הוא גם שימושי מאד בזכות תא מטען גדול ומושב אחורי עתיר אפשרויות. והכי חשוב הוא שסיטרואן אכן עמדה בהבטחה לעשות את סיטרואן נוחה בשנית. עם מחיר של 180,000 שקלים לרכב המבחן (160 אלף לגרסה ה"בסיסית") זו אינה העסקה הזולה ביותר בשוק – אבל כזו שמביאה אמביאנס שונה.
