רוני נאק
אי אפשר להפריז בחשיבות של דגם האאוטלנדר למיצובישי. אצלנו הוא הפך ברבות השנים לברירת המחדל של המשפחה הבורגנית, בכל פעם שהצטרף זעטוט למשפוחה והיונדאי איוניק כבר הייתה קטנה מדי לשבט המתרחב.
עתה הדור החדש של אאוטלנדר, שכבר נחטף באלפיו, גדל קצת. הוא מגיע מהענף הצפון אמריקאי של מיצובישי, אחרי שזו נסוגה מאירופה. הפלטפורמה החדשה עליה בנוי מיצובישי אאוטלנדר החדש מציגה רמת עמידות, יציבות ויכולות ההיגוי משופרות במתן מענה לדיאלוג נהיגה מדויק בין הנהג לרכב. זו למעשה הסנונית הראשונה אחרי צירופה של מיצובישי לחיבור עם רנו וניסאן.

לפלטפורמה מתלה רב חיבורי מאחור, תמוכות מקפרסון בחזית. בנוסף , מערכת היגוי חשמלית עם סבבת כפולה מכוונת לתת לנהגת תפעול קל מבלי לוותר על עוצמת התחושה וישירות ההיגוי. מטרת החידושים האלה היא לשפר את יכולת העקיבה אחרי קו הפניה ואת היציבות תחת עומס, ומעניקה חווית נהיגה מהנה. כל זה כמובן ביחס לדגם היוצא קשישה.

מה שבצפון אמריקה נחשב למנוע קטן וחסכונית, אצלנו נחשב ל"גדול". המנוע היחיד שבהיצע הוא בנזין בנפח 2.5ל' המפיק 181 כ"ס ו-25 קג"מ. הכוח יורד לגלגלים הקדמיים או להנעה כפולה חכמה דרך תיבת הילוכים אוטומטית רציפה מבית JATCO.
רכב המבחן צויד במערכת הנעה כפולה (4X4) חכמה S-AWC Super – ALL Wheel Control לבקרת אחיזה דינמית. מערכת הנעה בעלת מצמד הידראולי הנשלט על ידי מנוע חשמלי ומחלק את הכוח בהתאם לצורך בין הגלגלים הקדמיים והאחוריים. המערכת מאפשרת בעת יציאה מהמקום העברת כוח ישירה לגלגלים האחוריים כדי לייצר אחיזה מרבית כשהתנאים גבוליים. בנוסף, המערכת משלבת בתוכה את ה- (AYC (Active Yaw Control המשתמשת בבלימה כדי לשפר את יכולת ההיגוי והפניה של הרכב.

גרסת TTH כפולת ההנעה שהגיעה למבחן עולה היום 241,900 שקלים. היא הבכירה שבהיצע וכוללת לא רק גג בצבע קונטרסטי אלא גם לוח מחוונים דיגיטלי (עם הסתייגות של משבר השבבים), תצוגה עילית HUD, מושבי עור מהודרים מאד, חימום למושבים קדמיים ומרכזיים, גג שמש פנורמי, בקרת אקלים תלת אזורית ומסך 9 אינץ' עם ממשקים אלחוטיים לנייד. וזה כמובן חלק מרשימת אבזור סופר-ארוכה שתוכלו לקרוא מהמפרט המלא שבאתר מיצובישי.
בתחום הבטיחות כל גרסאות אאוטלנדר מצוידות ב-11 כריות אוויר, מערך בטיחות וסיוע אקטיבי וכמובן עוגני ISOFIX, מצלמות היקפיות ועוד רשימה ארוכה.

קבינה ונהיגה
אם הכוונה של יוצרי הרכב הזה הוא לגרום למכונית להרגיש גדולה. הם הצליחו. השילוב של תנוחת ישיבה עמוק, מכסה מנוע גבוה וארוך, גורמים לאאוטלנדר שאורכו "בסך הכל" 471 ס"מ. בסך הכל כי לא מדובר באחד מענקי 7 המושבים כמו יונדאי פאליסייד או שברולט טראוורס. יחד עם זאת האאוטלנדר גדל ב"חצי מספר" ביחס למידות הקודמות שלו. בסיס הגלגלים צמח מ-267 ס"מ ל-270 ס"מ והאורך הכללי בכ-4 ס"מ בלבד. המשמעות היא חלל פנימי גדול יותר שבא לידי ביטוי בעיקר בשורה השניה המרווחת וגם בכניסה ובישיבה בשורה השלישית בה תמצאו עתה מושבים הרבה יותר משמעותיים ממה שהיו באאוטלנדר היוצא.

תא הנהג וסביבת הנוסעים ב-TTH עוצרת נשימה. לא ציפיתי לזה, חייב להודות על האמת. שילוב של חום ושחור עם תפרים מעויינים על המושבים ודיפוני הדלתות יוצרים סביבה מאד מהודרת וכיפית.
• לאן נסענו עם המיצובישי טרייטון?
על הקונסולה המרכזית נח לו בורר מצבי נהיגה כדיסקה עגולה שעל ידי סיבובה אפשר לבחור בין שישה מצבי נהיגה שונים. במקביל תקבלו אנימציה על לוח המחוונים שתספר לכם מה קורה שם למטה ובאיזה "מוד" נהיגה אתם. בנוסף במרכז הדיסקה, בקרת ירידה במדרון האוחזת את האאוטלנדר בשיפוע קדמי. כדי להרחיב את מעטפת השימוש ברכב, גם מעבר לכביש סלול, 21.3 ס"מ מפרידים בין הגחון לקרקע.

פחות עפתי על בורר ההילוכים המחליק לפנים ולאחור במסילה אופקית. סוג של גימיק שאיבד מחידושו בזמן קצר מאד. באותה מידה יכלו במיצובישי לבחור בכפתורים פשוטים וזהו.
זה עדיין קשה לעיקול שרכב פנאי משפחתי מצויד בחישוקי גלגל 20 אינץ' כסטנדרט. מידת חישוק שהייתה עד לא מזמן רק במכונית על או ברכבים ממש גדולים וכבדים. חששתי שמא מיצובישי הקריבה את נוחות הנסיעה על מזבח הלוק היוקרתי והבלינג שמגיע עם חישוקים כאלה. אלא שהעסק עובד נפלא. אפילו בתנועה העירונית היכן שהכבישים מטולאים, פסי האטה גבוהים ומחרבים מכוניות ומכסי הביוב מטלטלים את הבושינגים של הטובים במתלים. האוטלנדר החדש גולש ומגהץ אותם טוב מאד. בזכות כיול מתלים שמאד מכוון לנוחות ולטעם האמריקאי. בשורה התחתונה אין וויתור. הכלי יהיה נוח בעיר. מצלמת חניה ומערך 360 מעלות עוזר מאד למקם אותך במרחב ולא לנשק את החרטום שנסתר מעין הנהג.

המנוע בחזית חרישי לגמרי ותיבת ההילוכים הרציפה, כצפוי עובדת חלק ותורמת את שלה בזרימה הנעימה שבעיר.
מחוץ לעיר גיליתי שייטת קילומטרים מצוינת. רמת ה-NVH גבוהה מאד. רעשי דרך, רוח, כביש ומנוע לא נוכחים כלל בתא הנוסעים. ואילו מערכת השמע מבית BOSE על 11 הרמקולים שלה מעביר את הנסיעה עם האורח האחרון של ג'ו רוגן.
תנוחת הנהיגה נוחה מאד, ריפוד המושבים לא קורס או מתעייף אחרי נסיעה רצופה של שעתיים וחלונות הצד הזקופים מקנים שדה ראיה מצוין החוצה ומחבר עם הנוף שבחוץ – במקרה שלנו "כלניות".

שטח
קודם כל. סחתיין למיצובישי שעדיין מייבאת לישראל SUV עם הנעה כפולה. יש גם ללא כמובן, אבל מי שרוצה לעשות קצת יותר עם הרכב שלו. יכול. המגבלה העיקרית מגיעה מכיוון חישוקי ה-20 אינץ' האלה (תראו מה זה עושה לדיפנדר החדש…) וזוויות מרכב שטוחות ממש.
תשמחו בוודאי לדעת שיש גלגל ספייר אמיתי. אמנם קטן אבל נוכח. ולא ערכת ניפוח ומחשבות חיוביות. כל זה מגביל את יכולת השטח של האאוטלנדר לשבילי יער מסודרים ודרכי עפר מפולסות יחסית. נכון, גיבורים ממני יכניסו אותו לשטח מאתגר יותר. אבל זה מעבר להגדרת התפקיד של היצרן וכמעט תמיד במחיר של נזק. כשבחזית סוללה של 6 פנסי LED בכל צד…כדאי לשמור היטב על החרטום.

מה פחות?
צריכת דלק. צפו לכ-11 קמ"ל מחוץ לעיר שיורדים לכדי 9 קמ"ל בתנועת פקקים מענגת. מה עוד? בקרת אקלים לשורה השלישית. שמשות הפרטיות מצוינות אבל בישראל המהבילה ללא אוורור מאחור זה עשוי להיות בעייתי ולחייב את הנהג למשמעת ברזל בניהול הטמפ' של הרכב. מה עוד? יש עוד. רגע. כשהשורה השלישית זקופה, לא נותר הרבה מתא המטען. רק 148 ל' (נתון מיצובישי עד לגובה כתפיים) וזה מחייב גגון אם צריך לקחת דברים וגגון ברוח, כמו שכולם יודעים, מעלה את צריכת הדלק.

סיכום
מיצובישי אאוטלנדר TTH הוא מרשים מאד. בתפקידו הבסיסי כ-SUV משפחתי עם 7 מושבים הוא טוב יותר מקודמות בעיקר בזכות חלל פנימי עדיף ומושבים טובים הרבה יותר. חוצמזה מדובר ב-SUV מהודר מאד, מאובזר בעושר רב, עשיר במערכות סיוע ובטיחות מתקדמות שמוכיחות מדי יום כי ביכלתן להציל חיים. האאוטלנדר החדש מסוגל לתת יותר בטיחות על כביש רטוב בזכות ההנעה הכפולה החכמה שאף מאפשרת לנדוד מעבר לכביש ולחקור שבילי יער מעניינים.
עם אפקט הגעה מרשים של LED מנצנץ, חישוקי גלגלים גדולים ובוהקים וסכימת צבע שקשה להישאר אדיש אליה…יש באאוטלנדר את הארסנל הדרוש לחיים בכרך, להסעות לחוגים וגם מדי פעם לגיחת שטח קלה.