יצרניות הרכב תחת לחץ

רוני נאק

לפני ימים אחדים פרסמה הנציבות האירופאית את תכנית האקלים החדשה שלה. תכנית שהיא מחמירה עוד יותר ממה שהכרנו עד היום ויצרה לא מעט אדוות של חוסר נחת אצל יצרניות הרכב האירופאיות ומי שמייצר מכוניות באירופה. בפרסום שעלה באתר של הנציבות נמסר כי יעדי הפחתת ה-Co2 יהיו שאפתניים יותר כשעל הכוונת מכוניות פרטיות ומסחריות קלות. מהצד השני של המטבע: מכוניות עם מנועי בעירה פנימית יהיו עמנו לפחות עד 2035.

יעדי ה-co2 החדשים מלמדים על:

• 55% הפחתה בפליטת המזהמים ממכוניות פרטיות עד 2030

• 50% הפחתה בפליטת מזהמים ממסחריות קלות עד 2030

• 0 פליטת מזהמים ממכוניות חדשות עד 2035

בנוסף, הנציבות (בה חברות 27 מדינות המחויבות לעניין) תקדם את הגדלת נתח השוק של מכוניות מופחתות פליטה או נטולות פליטה. בעיקר חשוב לה להבטיח כי לאזרחיה תהיה התשתית החיונית לטעינת המכוניות האלה לטובת נסיעות קצרות אבל ובעיקר למסעות ארוכים יותר. זאת ועוד החל משנת 2026, יהיה תשלום לפי רמת הזיהום של הרכב, ממש לשים תג מחיר על זיהום ובכך לעודד שימוש בכלי רכב נקיים ולהאיץ פיתוח טכנולוגיות חדשות.

• ברכב חשמלי גם בטעינה מלאה הטווח קצר מנתון היצרן. למה?

גם תחומי התעופה והשיט לא חמקו מעיני הנציבות. שני תחומים שעד עתה היו פטורים מ"מס ירוק". בין השאר שימוש בדלקים ממקורות מתחדשים כתנאי לאפשר גישה לשדות התעופה באירופה. בשיט הכוונה היא לחייב את הנמלים לספק כוח לאוניות העוגנות, כדי שאלו יוכלו לדומם גנרטורים ומנועים בעגינה. בנוסף גם שימוש בדלקים נקיים ממקורות מתחדשים או..נכון מאד – ישלמו מס ירוק יקר.

החרפת היעדים לוחצת עוד יותר את יצרניות הרכב שידם מכופפות כבר לא מעט ועתה הנציבות סיבבה עוד קצת. המשמעות היא אדירה, על תכניות הפיתוח של מכוניות נקיות להיות מואצות מאד (זה בכל זאת לוקח כמה שנים להביא רכב חדש לשוק) וגם כפי שתשלומי הקנסות האחרונים הוכיחו, זה יהיה קשה עד בלתי אפשרי לעמוד בכזה לוח זמנים. המשמעות תהיה שוב תשלומי קנסות זיהום בשיעור של עשרות מיליארדי אירו. ואולי זו הייתה מלכתחילה הכוונה של הנציבות האירופאית? להכניס את היד עמוק יותר לכיס של יצרניות הרכב העשירות.