שטח מכוניות, אופניים, אופני הרים, אביזרי אופניים, מסלולי טיול, שטח, מחנאות, ניווט
רוני נאק
עוד "קוטל טסלה" מתייצב למבחן וכדי שלא להחזיק אתכם סתם 600 או 700 מילים, אפשר כבר לומר שהוא לא יקטול. מה הוא כן? האסקפנג G6 הוא רכב פנאי חשמלי שהוא מאד מתאים לישראלים. למה? המשיכו לקרא.
כמה מילים
אסקפנג מגיעה אלינו, באדיבות פריזבי, היישר מהעיר ווהן בסין. עיר שאולי את שמה אתם מכירים מהקשרים אחרים ואם לא…גם טוב. כמו הזנקים סיניים רבים אחרים בתחום התחבורה החשמלית גם אקספנג נהנתה מלא מעט מענקים ועזרה ממשלתית, מקומית וארצית, כדי להקים את התשתית ליצור החזון שלה לרכב חשמלי שיהיה ביישור קו מלא עם מדיניות המפלגה להעביר את סין לרכב חשמלי ובהמשך להפוך אותה לכלי אסטרטגי מול המערב – אבל זה נושא לכתבה אחרת.
כך או אחרת, אחד הדברים המעניינים ב-G6 היא הפלטפורמה החדשה (מכונה SEPA 2.0) שלא רק שתשרת שורה ארוכה של דגמים עתידיים (עם בסיס גלגלים שבין 180 ל-320 ס"מ) אלא שהיא תאפשר שימוש בדור חדש של מערכות ADAS, פועלת על 800 וולט (שאנחנו מאד אוהבים) וכן נעשה בה שימוש נרחב באלומיניום שהוא לא רק החומר הכי ממוחזר בעולם – בדקו אותי – אלא שהוא גם קל משקל ומקנה קשיחות מבנית משופרת – ולראיה ציון בטיחות של 5 כוכבים ב-NCAP האירופאי.
על מה נהגנו
לבחינה ביקשתי את גרסת הלונג ריינג' המצוידת במנוע אחורי יחיד עם תפוקה של 286 כ"ס ו-44.9 קג"מ ומצוידת (חוץ מצבע כתום מהמם) בסוללת ניקל-קובלט-מנגן אנרגטית בעלת קיבולת של 91.4 קוט"ש. דף המסרים…סליחה המפרט מגלה נתון של 6.7 שניות ל-100 קמ"ש ומהירות מירבית של 200 קמ"ש וכן טווח נסיעה רשמי של 570 קילומטרים. עוד מגלה המפרט שה-G6 יכול לקבל טעינת DC מהירה של עד 280 קו"ט וטעינת AC של עד 11 קו"ט.
הפלטפורמה כאמור היא חדשה, מכילה אלומיניום רב ועם בסיס גלגלים נאה של 289 ס"מ. המתלים הם עצמות עצה כפולות בחזית ומערכת רב חיבורית מאחור. סט-אפ שבהחלט נתן לי משהו לצפות לו יחד עם צמיגי מישלין פיילוט ספורט על חישוקי 20 אינץ'. האם יש לנו כאן רכב פנאי-ספורט חשמלי? דינאמי ועם זנב שמח?
העיצוב נאה מאד. זורם ועגלגל. מצליח לקבל זהות משלו – אפילו מותגית – בתוך ים של סיניות אנונימיות שבינינו אני כבר לא מתאמץ לנסות לזכור את השמות של כולן. תאורת היום היא שתי גבות LED גבוהות והתאורה העיקרית היא מתחת לסמל בצידי הפגוש – משהו שראינו מיונדאי בשנים האחרונות.
בתוך ה-G6 העיצוב ממשיך להיות נקי ואלגנטי. הם לא וויתרו על לוח המחוונים לנהג ולמסך המולטימדיה ממדים גודלים 14.9 אינץ' אבל הוא יותר אופקי ולא פולש לשדה הראיה של הנהג. המושבים מרופדים בעור מלאכותי כשלקדמיים וגם לאחוריים יש חימום ואוורור לקדמיים. בקרת האקלים מפוצלת, יש ממשקי אנדרואיד וקארפליי אלחוטיים, תאורת אווירה, מערכת שמע עם 18 רמקולים ועוד רשימה מאד ארוכה. תחושה של עושר אבזור ועיצוב דה-לאקס? יש!
מאחור תמצאו תא מטען גדול עם נפח של 571ל', מתחת לרצפה ערכת ניפוח וגם יכולת להזין מתח החוצה בהספק של עד 3.3 קו"ט. המושבים האחוריים מרווחים למדי. הכניסה אליהם נוחה כמו גם המרווח בכל מימד. אפילו מפל החומרים במעבר לשורה האחורית לא ניכר כשבמרכז הקונסולה שבאמצע מוצקה ואיתנה.
בנסיעה
כמו במקרים רבים אחרים גם בסינית הזו היכולת המרשימה שלה לעבור את מבחן "אולם התצוגה" עולה על הצד האוטומוטיבי שלה. בידוד הרעשים טוב יחסית, לא מעט גם בזכות זיגוג כפול בחזית, ורק על כביש שבור או מגורד יגיעו רעשים מהתחתית. שריקה של מערכת ההנעה? אין כאן כלל.
אצלנו, בגילדה הלא קיימת של כתבי הרכב ישנו כלל אצבע שככל שהצמיגים איכותיים יותר כך הם באים לחפות על החסרונות במקומות אחרים. ה-G6 רוב הזמן במרבית המצבים מתנהגת יפה ונכון. עד שמגיעים לקצה כי בכל זאת מדובר ב-SUV עם יומרה ספורטיבית – שם מתגלה שלזנב יש נטיה לפסוע החוצה. הריסון של המתלים במירוץ חסר תקווה אחרי הפיזיקה שמגיעה עם משקל של 2.1 טונות שמנסה לשנות כיוון בחדות. יותר במרכז הסקלה, גם בנהיגה מנהלתית, בעיר או מחוצה לה, אם הכביש אינו מושלם, ל-G6 יש אתגר נוחות מורגש.
אם כבר בשינוי כיוון עסקינן. ההגה לא שם. הוא פשוט נעדר מהאירוע. יש לו שלושה מצבי תיגבור באחד מהם הוא חש כאילו הוא מנותק לגמרי מהגלגלים, באחר הוא כבד מדי ובכולם הוא חסר תחושה כמו ישבן של בוקר אחרי שבוע של רעיה בגולן. לצד זאת אני חייב לומר שזה עדיין טוב יותר מאשר ברכבים סיניים רבים אחרים.
נסיעת המבחן לקחה אותנו מהמרכז המושקע של פריזבי במעוין שורק לערבות כרמי יוסף, משם בדרך הארוכה חזרה למשרד אי שם בשרון. למחרת ביום מפרך של צילומים במרכז ומוקדם בבוקר היום השלישי לפרץ של נהיגה נמרצת בשפלת יהודה כי יש שם כבישים מקורזלים וענבים נהדרים. לומר לכם שסבלתי? לא. אפילו לא בעמדת הטעינה שפינקה אותנו ב-140 קו"ט של זרם DC מתוק במיוחד ואיפשרה לי לעוף משם אחרי 20 דקות (מ-50 ל-90 אחוזי טעינה).
צריכת הזרם הרשמית של היצרן עומדת על 17.5 קוט"ש ל-100 ק"מ. בנהיגה שלנו הגענו לממוצע שנע בין 19.5 ל-21 קוט"ש בהתאם לאופי הנהיגה. חשוב לציין שלא טרחנו כלל לנסוע "רגוע" במצב לכבות מזגן ולסגור חלונות. נהגנו פשוט כמו שאנו רגילים, מזגן דולק ואפילו עם אוורור פעיל למושב הנהג.
מה פחות?
ויש. ראשית הממשק. נכון, טוב יותר מרבים אבל…עדיין בשביל כיוון המראות והדלקת הפנסים צריך לנבור בתפריטים. ברכב ההדגמה, מסך בקרת האקלים עוד לא הוגדר בקיצורי הדרך. ועד שהבאתי אותו לשורת האייקונים, גם כדי לשנות את המיזוג היה צריך לחפור. ובעניין המיזוג זה עוד מקרה של "מה לכל הרוחות עבר לכם בראש עם הגג הפנורמי הזה!". לא לומדים. בישראל, הממוקמת בין קהיר, ביירות ועמאן ( נ.צ. 31°47′N 35°13′E) השמש קופחת, הלחות נוראית – שימו ווילון או לוותר על זה כליל. פנים הרכב הוא חממה והמזגן מתקשה. עובדה.
עוד שני קיטורים ולסיכום, אני מבטיח. ישנה המלצה חמה של היצרן לטעון את הרכב עד ל-90% "כדי לשמור על בריאות הסוללה" זה אומר שטווח הנסיעה הוא 510 ק"מ ולא 570 ק"מ. אתה י כ ו ל לטעון ל-100% (תעשו פרצוף בהתאם) אבל עדיף ל-90% תאמין לנו. אז למה כתוב 570 ק"מ בעלון?
זוכרים שאי שם למעלה לפני כ-500 מילים כתבתי של G6 יש אמביאנס של רכב פנאי ספורטיבי? יופי אבל אין לו את הברקסים לזה. הצלחתי להפחיד את עצמי היטב בקטע נמרץ אחד ומלא מוטיבציה בתיכנון מדויק של בלימה מאוחרת לפני ככר. ו…2.1 טונות של מיטב הסיני-טק רוצים להמשיך. אייזיק ניוטון והשטויות שלו.
המצלמה הפנימית המנטרת את הנהג…(יש גם 8 מצלמות חיצוניות) לא מת על זה מסיבות של פרטיות ופראנויה בעיקר ברכב מקושר המחובר לרשת כל הזמן. זה העתיד!
שגיאות כתיב מביכות בממשק בעברית…בחייאת. זה לא פרימיום.
לסיכום
אולי זה אני הדפוק שעדיין מצפה ממכונית שתהיה מכונית. אולי בעידן הזה של מחלפים, רכבות תחתיות ותנועה זורמת המסכים הם הם החשובים באמת? שתחושת האיכות חשובה יותר מהאיכות? שהמראה הספורטיבי גובר על היכולת בפועל? אם לשפוט לפי הר הרשיונות החדשים (רכבים לפני מסירה ללקוחות) שנערם על השולחן של איש התפעול באולם אקספנג, כנראה שהציבור בישראל מצביע בארנקו. אגב ארנק, ה-G6 לונג ריינג' עולה 225 אלפי שקלים. זהו מחיר הדומה מאד לזה של טסלה מודל Y וגם של יונדאי איוניק 5 שקבלה מתיחת פנים ומציעה טווח נסיעה, טעינה מהירה דומים.
